"זה בשביל לפרק את החזיר זאב רוזנשטיין"

אחד מעדי המדינה בפרשה 512 שיחזר בחקירתו כיצד הורכב המטען שנועד לחסל את זאב רוזנשטיין ואף שרטט את המתג. "צריך הכל - טילים, נשק, לבנות חבלה - אתה יודע שיש מלחמה", אמר לו יצחק אברג'יל - ונתן את ההוראה לנסיון החיסול שגבה את חייהם של 3 עוברי אורח

פרשה 512 - כך תוכנן ובוצע ניסיון החיסול שזיעזע את המדינה: אחד מעדי המדינה בפרשה הסבוכה היה זה שסיפק את לבנות החבלה מהן הורכב המטען שהתפוצץ ב"פיגוע הפלילי" החמור בהיסטוריית הפשע של מדינת ישראל. בפיצוץ, שאירע ברחוב יהודה הלוי בתל אביב בדצמבר 2003, נהרגו שלושה בני אדם ונפצעו עשרות עוברי אורח, אך היעד - זאב רוזנשטיין - נפצע קל בלבד. בחקירתו שיחזר העד כיצד הורכב המטען ומה היה הרקע לניסיון החיסול: "יצחק אברג'יל אמר לי ש'זה עין תחת עין, הם ניסו לפרק את אח שלי מאיר'".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

החוקר המנוסה יוני חג'ג' מימ"ר תל אביב, בעיקר ניסה לקשור את יצחק אברג'יל לניסיון החיסול של יריבו המר, העבריין הבכיר זאב רוזנשטיין - ועד המדינה סיפק לו את הסחורה. תמלולי עדותו, שהגיעו לידי חדשות 2 Online, מתארים בפרטי פרטים את הימים שקדמו לאירוע שישנה את עולם הפשע.

פרשה 512 סימנה את קריסתו של ארגון אברג'יל: עדי המדינה הרבים נתנו ללהב 433, לימ"ר ת"א ולפרקליטות זוויות שונות בהתארגנות הענפה. הסיפורים והעדויות הורכבו לכתבי אישום חמורים כלפי ראשי הארגון.

עדותו של אחד המעורבים מספקת הצצה נדירה להתנהלותה של חוליית החבלה שארגנה והוציאה לפועל את הפיגוע הפלילי, שעל פי כתב האישום נרקם במוחו של יצחק אברג'יל. עד מדינה זה כבר הוביל בעבר להכנסתו של אברג'יל לכלא בפרשת הסמים העולמית בה נקשרו בכירים בארגון - בהם גם ישראל אוזיפה ואבי לוקר, שמיוצג על ידי עורך הדין קובי שקלאר.

עד המדינה נכנס לארגון אברג'יל דרך מרכיב המטען - "המהנדס" - שהפך גם הוא עם הזמן לעד מדינה. "לא היינו מאוד קרובים אני ויצחק, אבל בגלל שנשלחתי על ידי המהנדס התקרבנו", סיפר לחוקרים העד, שהפך לספק אמצעי הלחימה העיקרי של הארגון.  

השרטוט של שלט מטען החבלה (מתוך תיק החקירה)

"צריך הכל, אתה יודע שיש מלחמה"

העד סיפר לחוקרים על היכרותו עם הבוס הגדול ועל הרגע שבו הסביר לו אברג'יל את מהות התפקיד: "יא מנייאק, למה לא אמרת לי שהמהנדס שלח אותך?" אמר לו אברג'יל והושיב אותו לידו. לאחר שהצביע על היושבים סביב השולחן לחש אברג'יל בשקט: "אתה רואה את כל אלה? בשבילו אני מפרק את כולם".

העד סיפר כי "אז התחילו הבקשות: הוא אמר לי שצריך הכל, טילי לאו, M-16, לבנות חבלה. 'אתה יודע שיש מלחמה', הוא אמר". בחקירה ציין העד כי "תמיד אמרו לי שבקזינו יש הרבה כסף וחלק מהמלחמה זה להשתלט על הכסף של רוזנשטיין, אבוטבול וחנניה".

עד המדינה היה חלק מהחולייה השנייה שניסתה להוציא לפועל את החיסול של רוזנשטיין ברחוב יהודה הלוי: החולייה הראשונה הרכיבה מטען על הגגון של חלפן הכספים בו נוהג רוזנשטיין לבקר, והמטען לא פעל. "מאותו הרגע בכיר בארגון לקח פיקוד על המבצע והוגדר מאותו שלב 'קצין המבצעים'. הוא התחיל להופיע יותר - הוא תמיד היה מגיע חבוש כיפה ומדבר בשקט עם המהנדס, אז הבנתי שהוא עלה רמה".

בחקירתו סיפק העד מידע קריטי על האופן הטכני בו בוצעו נסיונות החיסול: "בשני המטענים זה היה הפעלה מרחוק ונפץ אלקטרוני, שזה נפץ שמקבל פקודה ומופעל מרחוק, המהנדס הסביר לי שזה כמו שמפעילים מזגן ואזעקה באוטו או טלויזיה, הוא השתמש הרבה בדוגמה של מזגן ואוטו". החוקר חג'ג' שאל: בשלט רחוק או פלאפונים? העד השיב לו: "פירקנו יחד פלאפונים במטרה לנסות לראות איך אפשר להפעיל את המטען בפלאפון, אבל לא הצלחנו וירדנו מזה".

"אמרו שעוד מעט רוזנשטיין הולך"

"מי הביא את כל אמצעי הלחימה של הארגון?" שאל החוקר. "הרוב אני הבאתי", אמר לו עד המדינה, "הזולה של האמל"ח הייתה תמיד אצלנו. 'תביא את מה שיש' אמרו, גם כשניסו לירות טיל לאו על אסי אבוטבול, זה היה טיל שאני הבאתי". בנו של המהנדס הסתובב בבית, ולדברי העד גם לו היה תפקיד בארגון: הוא היה מתצפת על אויבים וגונב אופנועים לטובת משימות. "תמיד שהיה צריך אמל"ח כמו טיל, רימון, פתיל, היה צריך לחכות לערב, הוא היה הולך להביא את זה מהזקנה, מהבית של סבתא שלו", אמר.

עד המדינה פירט בפני החוקר את הערב בו לקחו את מטען החבלה: שניים הגיעו והמתינו בסלון במשך שעתיים עד שהמהנדס סיים את ההרכבה. אחד מהם ביקש מבנו של המהנדס ללכת לבדוק מה לוקח כל כך הרבה זמן: "המהנדס לא רצה שבנו ייכנס לחדר כי הוא לא רצה שמהסקרנות ינסה גם הוא לבנות מטען ויקרה לו משהו, הבן מאוד אהב כלי נשק".

החוקר עצר את שטף דבריו של העד ושאל: "אבל הוא ידע שאבא שלו בונה מטען?" והנחקר ענה "בטח, איזו שאלה". המהנדס הראה לעד את המטען בתוך קופסה חומה ואמר לעד: "הם לא מבינים שזה לוקח זמן, יש חשמל סטטי".

לאחר מכן הוא העביר לשני הממתינים את המטען. "הם היו לחוצים או נינוחים?" שאל החוקר. "הראשון היה תמיד נינוח אבל השני היה יותר לחוץ ושתק הרבה, לא דיבר. המהנדס דאג להזכיר לי את רוזנשטיין בכל שיחה ואמר שזה עוד מעט ייגמר… עוד מעט יהיה יפה, 'בולמס' הולך", הוסיף העד. "בולמס" היה כינויו של רוזנשטיין בפיהם.

כמה ימים לאחר מכן הגיע השלב האחרון לקראת המבצע: הרכבת שלט רחוק שיפעיל את המטען. שם הייתה התקלה שמנעה את הפעלת המטען בניסיון הראשון והכושל. "ראיתי את השלט מפורק והמהנדס הסביר לי שזה מכניזם ישן ובגלל זה המטומטמים האלה לא הצליחו להפעיל את המטען, למרות שהוא הסביר להם הם לא הצליחו, לא הייתה לזה אנטנה, היה לזה מתג", טען העד. 

החוקר של ימ"ר ת"א יוני חג'ג' הניח בפניו דף וביקש ממנו לשרטט את השלט, העד אחז כלי כתיבה והחל לשרטט מזכרונו את השלט שהפעיל את המטען הקטלני.

עו"ד קובי שקלאר (יח"צ)

ב-11 בדצמבר 2003 המטען הופעל וגרם למותם של נפתלי מגד, רחמים סרויה ומשה מזרחי. רוזנשטיין עצמו נפצע קל בלבד. המהנדס שהרכיב את המטען, ומי שסיפק את לבנות החבלה, הפכו לעדי מדינה.

המהנדס שהיה מקורב לאברג'יל לא חזר להיות אותו האדם לאחר האירוע שהוגדר כפיגוע הפלילי החמור בהיסטוריית המדינה. "הוא נשבר? כמה זמן הוא היה בשפל?", שאל החוקר את עד המדינה והוא ענה: "הרבה חודשים, הוא התחיל להשתמש בסמים והתחיל ללכת לרבנית בירושלים, הוא לקח את זה קשה דווקא בפיצוץ הזה, הוא לא הצליח לרדת מזה בגלל שמתו חפים מפשע והשב"כ התערב וזה גרם לנתק מהארגון".

החוקר המשיך להקשות, ונדמה כי הוא סירב להתרגש מסיפורו האישי של המהנדס: "אתה אמרת כי כל הפצצות שהוא בונה הן חזקות וגורמות יותר נזק ממה שצריך". עד המדינה השיב לו בחיוב "כן, בשביל שיפרקו את השמן, את החזיר הזה רוזנשטיין".

לפניות לכתב: AzriA@ch2news.tv

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של עזרי עמרם