פרקליטתו של אולמרט: "אינטרס הציבור לא מוכתב מהעיתון"

ראש הממשלה לשעבר פנה לבית המשפט העליון על מנת שידחה את מועד כניסתו לכלא עד לתום הערעור במשפט הולילנד. "השיקול המרכזי בעיננו הוא סיכויי הערעור - ברור לנו שתקופת המאסר היא תקופה לא קצרה", טענה עורכת דינו בדיון. ההחלטה - ביום שני

מורשעי הולילנד יישלחו לכלא לפני הערעור? בסוגייה זו דן היום (חמישי) בית המשפט העליון, שדן כעת בבקשתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לעכב את ביצוע גזר הדין. אולמרט, שהורשע בשתי עבירות של קבלת שוחד ונגזרו עליו שש שנות מאסר בפועל, ביקש הבוקר מבית המשפט העליון לדחות את מועד ביצוע העונש עד לדיון בערעורו. פרקליטתו של אולמרט טענה כי "לערעור שלנו היו סיכויים טובים להתקבל, גם אם היה מוגש על ידי כל אדם אחר, וזה מצדיק מבחינתנו את עיכוב ביצוע העונש". ההחלטה תימסר ביום שני.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

עו"ד נוית נגב, המייצגת את אולמרט, אמרה בדיון: "הטיעון המרכזי בעיננו הוא סיכויי הערעור - ברור לנו שתקופת המאסר היא תקופה לא קצרה, אך אורך תקופת המאסר הוא לא שיקול מכריע". הפרקליטה טענה כי על בית המשפט לשקלל את הסיכוי שהאדם יזוכה: "אינטרס הציבור לא צריך להיות מוכתב רק על פי מה שנכתב בעיתונים, והקביעות אינן מתבססות על התרשמות ישירה וראיות אלא על עדות עד המדינה".

פרקליטו של לופוליאנסקי, עו"ד יאיר גולן, ביקש מבית המשפט להתחשב במצבו הרפואי של מרשו: "ריצוי עונש מאסר יכולה להיות לו השפעה בלתי הפיכה. לשלוח את לופוליאנסקי למרכז רפואי של שב"ס זה גזר דין מוות, זה לא משחק". "אנחנו לא מבקשים רחמים, אלא טוענים שאסור לאדם הזה להיכנס למאסר אפילו יום אחד", הוסיף.

לעומתם, עו"ד ג'ואי אש מהפרקליטות טען כי סיכויי הערעור "הם מאוד לא ריאליים". "אין ספק שההרשעות חמורות ביותר והפגיעה הקשה ביותר היא באמון הציבור במערכות הציבוריות", הוסיף. עם זאת, רמז אש כי הפרקליטות אינה מתנגדת בכל מחיר לדחיית ריצוי העונש: "אם בית המשפט חושב שיש סיכוי לערעור הוא צריך לקבל את טיעוני ההגנה".

הפרקליטות: "קבלת הבקשה תפגע באמון הציבור במערכת החוק"

בסוף החודש שעבר הגיש ראש הממשלה לשעבר ערעור על עונשו בפרשת הולילנד לבית המשפט העליון שעדיין נדון. בנוסף, ערערה הפרקליטות לבית המשפט העליון על עונשם של שניים ממורשעי פרשת הולילנד - אביגדור קלנר והלל צ'רני. ראש הממשלה לשעבר, עליו נגזר גם קנס של מיליון שקלים, היה אמור להתחיל לרצות את עונשו כבר בתחילת חודש ספטמבר, אך בית המשפט עיכב באופן זמני את כניסתו של אולמרט לכלא וכן של המורשעים הנוספים בפרשה - דני דנקנר, אורי לופוליאנסקי, הלל צ'רני, אביגדור קלנר, אלי שמחיוף, אורי שטרית ומאיר רבין.

הפרקליטות הביעה כבר בשבוע שעבר התנגדות לבקשת עיכוב הביצוע, בטענה שאין לכך הצדקה. עוד נכתב בהודעת הפרקליטות כי קבלת הבקשה "תפגע באמון הציבור במערכת החוק". לפני כשלושה שבועות קבע נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס כי "ביצועם של עונשי המאסר בפועל יעוכב, לעת הזו, עד להכרעה בבקשות לעיכוב ביצוע, בעקבות הדיון שצפוי להיערך בחודש ספטמבר הקרוב".

בחודש מאי האחרון גזר השופט דוד רוזן עונשי מאסר על שבעה מתוך תשעת המורשעים בפרשת הולילנד. ראש הממשלה לשעבר אולמרט נשלח לשש שנים בין סורג ובריח, על הלל צ'רני, אחד מיזמי הפרוייקט, נגזרו 3.5 שנות מאסר בפועל. שותפו של צ'רני, אביגדור קלנר נשלח ל-3 שנות מאסר בפועל, על מאיר רבין, עוזרו לשעבר של עד המדינה נגזרו 5 שנות מאסר ואורי שטרית, מהנדס העיר נשלח ל-7 שנות מאסר.

עוד קבע השופט רוזן כי דני דנקנר, יו"ר דירקטוריון חברת תעשיות המלח לישראל, ירצה עונש של 3.5 שנות מאסר וחבר מועצת העיר ירושלים, אליעזר שמחיוף יישלח ל-3.5 שנות מאסר. ראש לשכתו לשעבר של אולמרט, שולה זקן, חתמה על הסדר טיעון עם הפרקליטות ונשלחה ל-11 חודשי מאסר. לאחר שביקשה זקן להקדים את מועד ריצוי עונשה, התייצבה ב-17 ביולי בכלא נווה תרצה.

בחודש יוני קבע השופט דוד רוזן כי גם אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית ירושלים לשעבר, יישלח לכלא וירצה עונש של שש שנות מאסר - זאת למרות מצבו הבריאותי.