כיצד תשפיע "גולדסטון 2" על ישראל?

עם פרסום הרכב הוועדה החדשה לבדיקת הלחימה בעזה הביעו בארץ חשש מפני קבלת "דוח גולדסטון 2", שחובר בעקבות עופרת יצוקה. מינוי הוועדה מעלה את השאלה מהן ההשלכות האופרטיוביות של דוח כזה ואילו נזקים יכולים להיגרם למדינת ישראל בעקבות ממצאי בדיקה שליליים?

יו"ר הוועדה וויליאם שאבאס (AP)

עם היוודע דבר הרכבה של ועדת של מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקירת הלחימה בעזה והעומד בראשה, הביעו גורמים בממשלה חשש מתוצאות דומות לאלה של "דוח גולדסטון". פרופ' אבי בל, מרצה באוניברסיטת בר-אילן ומומחה למשפט בינלאומי, מסביר מהן ההשלכות האופרטיביות של ממצאי בדיקה של ועדה כזו ומפני מה מדינת ישראל צריכה לחשוש.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"יש שתי השלכות עיקריות של דוח של ועדת בדיקה של האו"ם", אומר פרופ' בל, "האחת היא לעודד תביעות פליליות נגד מנהיגים ומקבלי החלטות ישראלים, והשנייה היא עידוד הטלת סנקציות כלכליות על מדינת ישראל".

תביעות פליליות

המומחה למשפט בינלאומי מפרט כי על בסיס ממצאי הוועדה עשויות מדינות להעמיד מנהיגים ישראלים לדין. כתבי האישום הם בגין עבירות מסוימות, כגון פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות, בהן יש לבתי משפט סמכות אוניברסאלית.

סמכות זו מקנה למדינות את היכולת להעמיד לדין נאשמים שאינם אזרחיה. פרופ' בל מציין כי "ניתן להגיש כתבי אישום גם ללא הבדיקה של הוועדה, אך הממצאים מהווים ראיות לכאורה לביצוע המעשים. הבדיקה מקלה על עבודת התביעה שלא צריכה לאסוף בעצמה את הראיות ומסתמכת על ממצאי הוועדה". 



לדברי המומחה הישראלי, מטרת הגשת כתבי האישום היא בעיקר כדי להגביל את תנועת המנהיגים בעולם. "נדיר שכתבי האישום הללו מגיעים לכדי משפט של ממש. מנהיגים ישראלים, כמו ציפי לבני ואהוד אולמרט, לא יכלו להיכנס למדינות מסוימות בשל הניסיות להעמיד אותם לדין לאחר עופרת יצוקה ודוח גולדסטון", הוא אומר. "כתבי האישום מסכנים את מקבלי ההחלטות במאסר בזמן שהמשפט נגדם מתנהל. המנהיגים לא יכולים גם להיכנס לשטח מדינות שיש להם הסכם הסגרה עם המדינה שהחליטה להעמיד לדין".

סנקציות כלכליות

השלכה נוספת של דוחות הוועדות של האו"ם היא עידוד הטלת סנקציות כלכליות. לדוגמה, דוח שקובע שמדינת ישראל ביצעה הפרות של חוקים בינלאומיים יכול להעניק לגיטימציה להפסיק עמה הסכמי סחר של נשק. ניתן להטיל סנקציות כלכליות גם ללא בדיקה של ועדה, אך גם בעניין זה מדינות מסתמכות על ממצאי הדוח ולא נדרשות לבצע את הבדיקה בעצמן.

"לדוחות של האו"ם יש אפקט נוסף שיש לקחת אותו בחשבון", מסביר בל, "החשש מפני בדיקה של וועדה גורם לכך שמשפטנים שמלווים את פעולת הצבא מפעילים מנגנון של ריסון פנימי. בסבב הלחימה הנוכחי יכולנו לראות את ההשפעה הזו במקרים רבים בהם הצבא נהג במשנה זהירות בשל החשש מדוח הבדיקה הבא".