המדינה: "צוק איתן" אינו מלחמה

למרות מספר הקורבנות הגבוה והעובדה ששני שלישים מאזרחי המדינה סבלו מאיום הרקטות, מדינת ישראל מתעקשת כי "צוק איתן" לא יוכרז כמלחמה. בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ, טענה פרקליטות המדינה כי ההחלטה צריכה להישאר בידי הממשלה וכי אין לה משמעות כלכלית-חברתית של ממש

מלחמה או מבצע? (רויטרס)

מבצע או מלחמה? בשבוע שעבר הגישה החזית להגנת הציבור עתירה לבג"ץ בדרישה להכיר ב"צוק איתן" כמלחמה. היום (ג') הגישה המדינה תגובה מקדמית בנושא, ובה היא קוראת לדחות את העתירה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

על פי תגובת המדינה, אחת הסיבות שבגללן יש לדחות את העתירה היא העובדה כי ההחלטה להכריז על מהלך צבאי כמלחמה נתון לשיקולה של הממשלה ולא לשיקול בית המשפט. הסיבה השנייה בגללה יש לדחות את העתירה היא מכיוון שאין צורך חברתי-כלכלי להכריז על "צוק איתן" כמלחמה.

"ההנחה לפיה הצורך בהכרזה הוא צורך חברתי וכלכלי ממדרגה ראשונה הינה שגויה" נכתב בתגובת פרקליטות המדינה. "ההכרזה על פתיחה במלחמה כשלעצמה אינה מביאה למתן פיצוי או סיוע כלכלי לתושבים שנפגעו מהעימות המזוין". לטענת הפרקליטות, לא נדרשת הכרזה על פתיחת מלחמה כדי להחליט על מתן פיצויים על פי חוק מס רכוש.

"ממשלת ישראל פעלה במהירות מרבית להתקנת תקנות מכוח חוק מס רכוש במהלך המבצע", נכתב בתגובה שהגיש עו"ד אודי איתן מפרקליטות המדינה. "הממשלה נוקטת בצעדים רבים למתן מענה בנושאים כלכליים וחברתיים כשפעילותה אינה תלויה כהוא זה בשאלה אם הוחלט לפתוח במלחמה".

נזקים נרחבים בעוטף עזה (חדשות 0404)

עתירה: "העורף הישראלי כולו ניזוק"

עם פתיחת המערכה בעזה הכריזה הממשלה על "מצב מיוחד בעורף", אולם החלטה זו, כמו גם ההחלטה בדבר הפעלת משק לשעת חירום, חלה רק על אזור עוטף עזה. לטענת העותרים, "ביום 24.7.2014 החליטה הממשלה על צעדים לחיזוק העורף כתוצאה מהצרכים הנובעים ממבצע צוק איתן, אולם, מלבד הצהרה על כוונות, ועל כך ש'הממשלה רשמה לפניה' כי בכוונת שר האוצר לנקוט צעדים להקל על הציבור, נדרשות פעולות ממשיות".

לטענת מגישי העתירה, "העורף הישראלי כולו ניזוק כתוצאה מן המצב המלחמתי ברצועת עזה, בשעה שירי רקטי מגיע ללב ליבן של ערי ישראל במרכז הארץ, במזרחה ובצפונה". העותרים מתבססים על כך שירי הרקטות לעבר ישראל, בניגוד למלחמת לבנון השנייה, מגיע למרבית ערי המדינה.