הפאניקה בפרשת הסחיטה ב"לאומי קארד": יו"ר הבנק הזהיר מקריסת מערכת הבנקאות הישראלית כולה

בלעדי: לפני ארבעה חודשים התפוצצה הפרשה שבמסגרתה עובד של חברת כרטיסי האשראי השיג פרטים אישיים של לקוחות וניסה, על פי כתב האישום, בעזרת המידע לסחוט מיליוני שקלים מהחברה. רק כעת נחשפת הדרמה - שנוגעת לכיס של כולנו. הכתבה המלאה - ב"אולפן שישי"

לפני ארבעה חודשים נעצר אלירן רוזנס, בן 31 מתל אביב, עובד לשעבר ב"לאומי קארד" שהודה בגניבת פרטי כרטיסי אשראי של לקוחות רבים בחברת האשראי. כעת עומד נגדו כתב אישום בגין עבירות חמורות ובהן סחיטה. אלא שבבנק לאומי טענו במשך כל הזמן כי לא הייתה סכנה אמיתית ללקוחות ולכספם. בכתבה נרחבת שתפורסם השבוע ב"אולפן שישי" נחשפת הדרמה אצל בכירי המערכת הבנקאית שחששו ליציבותו של הבנק השני במדינה ויותר מכך - לחוסנה של המערכת הבנקאית כולה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מסמכים שנחשפו הערב (רביעי) מתוך הכתבה מגלים כי בפועל, בבנק לאומי אחזה פאניקה של ממש. יו"ר הדירקטוריון של הבנק דוד ברודט פנה במכתב לפרקליט המדינה שי ניצן שישה ימים אחרי מייל הסחיטה שנשלח לבנק. ברודט הבהיר כי עצם פרסום הסחיטה עלול להוביל לאובדן שליטה - לא רק בבנק.

"האירוע הינו אירוע בעל פוטנציאל נזק מיידי ארוך טווח למשק הישראלי ולציבור הרחב", נכתב. "הנזק הפוטנציאלי הינו בראש ובראשונה ללקוחות שהמידע הבנקאי לגביהם עלול להיחשף - כשליש ממשקי הבית והעסקים בישראל. אולם הנזק אינו מסתכם בפגיעה בציבור נרחב זה, שכן ההשפעה תהיה על הציבור בכללותו. ההיסטריה הציבורית שעלול הפרסום לעורר תביא ברמת הסתברות גבוהה לאובדן אמון ולכאוס במערכת הבנקאית ללא קשר להתממשות האיומים של הסוחט לפרסם את מאגר המידע".

ארכיון (חדשות 2)

עסקת חסינות לסוחט

ברודט, מבכירי הבנקאים בישראל, הציע לפרקליט המדינה, קשה להאמין - להיכנע לסוחט. "גם לנו קשה להשלים עם מצב שבו פושע יצליח לחמוק מעונש", הוא כתב. "עם זאת, לאור הנסיבות המיוחדות של האירוע והנזק הפוטנציאלי העצום, הבנק סבור שבשקלול ואיזון מול האינטרסים של הנזק העצום וארוך הטווח שעלול להיגרם לכלכלה הישראלית ולציבור הרחב למול הנזק שבפגיעה בהרתעה - נוטות במקרה זה כפות המאזניים לביכורו של האינטרס הציבורי".

ברודט סיכם: "במצב עניינים זה אנו סבורים שיש לאפשר התקדמות בהצעת עסקת חסינות לסוחט".

הפאניקה שאחזה בדירקטוריון בנק לאומי התפשטה גם לראשי מערכת הבנקאות בישראל. מכתב של דודו זקן, המפקח על הבנקים, לשי ניצן, נשלח עם העתק לנגידת בנק ישראל קרנית פלוג. "קיים חשש כי זליגת מידע אודות לקוחות הבנק בהיקפים ובעומק משמעותי או עצם האיום של אפשרות לזליגה כאמור אם תגיע לידיעת הציבור הרחב יביאו לאיבוד אמון הציבור בבנק ול'ריצה אל הבנק'", כתב.

"גם בהסתברות קטנה, (התרחיש הזה) מהווה איום משמעותי, שכן הנזק מהתממשותו לבנק ולמשק הוא עצום ובעל השלכות שליליות על מערך התשלומים, הנזילות והיקף האשראי במשק ועל קשרי הבנקאות עם גורמים מחו"ל", הוסיף. הניסיון הבינלאומי מלמד שמקרים של אובדן אמון של הציבור בבנק עלולים לצאת מכלל שליטה במהירות, להוביל ללחץ של משיכת כספים ולהידרדרות ביציבות התאגיד הבנקאי".

עו"ד בועז קניג, פרקליטו של רוזנס, אמר כי מרשו "מפרט בחקירותיו כי הוא רואה את ההורים שלו, שהם אנשים מאוד פשוטים. הוא קורא להם 'נכים מנטלית', והוא לא רצה לראות את עצמו ככה בעוד איקס שנים". רוזנס טוען כי נפגע מאי-קידומו בחברת האשראי. החקירה העלתה כי קודם שנתפס, עשה שימוש בעשרות כרטיסי אשראי ומשך מהם במרמה עשרות אלפי שקלים.