בית הדין הרבני לא יוכל לכפות מילה

שופטי בג"ץ קיבלו את עתירתה של אישה שחוייבה על ידי בית הדין הרבני למול את בנה, בהתאם לרצונו של אביו, שמצוי בהליכי גירושין מהאם. השופטים החליטו כי אין קשר בין ברית המילה לבין תביעות גירושין, ולכן בית הדין הרבני לא יכול לחייב זאת. התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה

טקס ברית מילה (רויטרס)

בג"ץ קיבל את עתירתה של אישה שסירבה למול את בנה לפיה לא הייתה לבית הדין הרבני סמכות להורות לה למול אותו. השופטים קבעו כי אם בעלה של האישה, שמנהל נגדה הליך גירושים, רוצה למול את הילד - עליו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בית הדין הרבני חייב את האישה למול את הבן בהתאם לרצון אביו, והורה לקנוס אותה ב-500 שקלים על כל יום בו לא תעשה זאת. לדבריה, היא לא רוצה להטיל מום בבנה. אביה טען בבית הדין הרבני האזורי בנתניה ואחר כך בבית הדין הגדול כי כל רצונה הוא להביא לשלום בית ולהשיב אותו אליה.

השאלה שעמדה בפני הרכב השופטים היא האם ההחלטה למול את הילד היא בכלל בסמכותו של בית הדין הרבני. אם מדובר בעניין הכרוך בתביעת גירושין - הרי שהתשובה היא כן. אלא שהשופטים בראשות המשנה לנשיא מרים נאור קבעו כי מחלוקת על ברית מילה יכולה להתעורר גם אצל הורים שאינם בהליכי גירושין וגם בקרב הורים לילדים שאינם נשואים כלל - לכן הדבר לא קשור לתביעת הגירושין, ולא נמצא בסמכות בית הדין הרבני.

כל השופטים הסכימו עם החלטתה של השופטת נאור, למעט השופט אליקים רובינשטיין שנותר בדעת מיעוט. "לא ראיתי מקום לדון בטענות שהעלתה העותרת בעניין הכרעתו של בית הדין הרבני לגופה, נוכח עמדתי שבית הדין הרבני נטול סמכות - אין צורך בהכרעה בכל אלה", כתבה השופטת נאור.

"לי אין זכות להטיל בו מום"

"נחשפתי למידע רב בנושא ברית המילה והחלטתי שעדיף לא לעשות לילד ברית מילה", סיפרה האם לחדשות 2 Online. "לי אין זכות לחתוך את איבר מינו ולהטיל בו מום, ולבית הדין אין סמכות לכפות עלי לעשות את זה". היא ציינה כי בעלה לא התנגד לכך, והעלה את הנושא לראשונה בדיון בבית הדין הרבני בהליך הגירושים, בו היא לא נכחה מפאת מחלה.

"לא אשלם את הכסף, אין לי איך. אני לא עובדת, והקנס הצטבר ל-2,500 שקלים", סיפרה האם. בית הדין הציע לאם להתייעץ עם רופא מומחה שייאשר כי בנה , בן שנה, כשיר למילה, אך היא דחתה את ההצעה ואמרה כי הרופא שהציעו הדיינים לא מתאים.

בהחלטה התייחסו הדיינים גם למשמעות העולמית של הפסיקה. אנו עדים כבר תקופה ממושכת בארצות רבות באירופה ובארצות הברית למאבקים ציבוריים ומשפטיים נגד ברית המילה, והציבור בארץ מתייצב כאיש אחד נגד תופעות אלו ורואה בהם פן נוסף של גילויי אנטישמיות שיש להיאבק בהם. כיצד יתקבל בעולם שגם כאן נושא המילה נתון לשיקולו של כל אדם על פי תפיסותיו?", כתבו.