על דוכן העדים: בלש בתחפושת

משפט הרצח של העבריין משה אברהם חשף הצצה נדירה לעולמם של בלשי יחידת העיקוב. על דוכן העדים עלה בלש בתחפושת, מלווה במאבטח, שפרגוד חצץ בינו לבין חמשת החשודים הצעירים. עד מהרה הפך הדיון לזירת התגוששות בין הפרקליטים – כשגם השופטת לא טומנת ידה בצלחת. מבט לאולם בית המשפט

על דוכן העדים: בלש בתחפושת. אילוסטרציה (AP)

הנוכחים באולמה של השופטת שרה דותן בבית המשפט המחוזי בתל אביב זכו הבוקר (ב') להצצה מיוחדת במינה לעולמם של בלשי יחידת העיקוב - יחידה שתפקידה לעקוב אחר גורמים בעולם הפשע. תיק הרצח של העבריין משה אברהם - שחוסל בחולון לפני כשנה אל מול עיניהם של הבלשים בעת שעקבו דווקא אחריו - הביא אחד מהם לעלות לדוכן העדים, שם נחשפו הנוכחים לכמה משיטות המעקב של החוקרים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"משה אברהם היה נשוא המעקב", אמר העד שהגיע במסווה, עטה על פניו מסיכת סקי שחורה ולבש סרבל כחול במטרה לטשטש את מבנה גופו. לעיניו חבש משקפי שמש שחשפו רק חלק קטן מהאף, רק שפתיו של העד הציצו מבעד למסכה השחורה. קצות אצבעותיו היו האיברים היחידים שנחשפו מחוץ לסרבל הכחול.

העד הוא בלש ביחידת העיקוב של היאחב"ל, שכחלק מפעילותה השוטפת עוקבת אחרי בכירי העבריינים, מתחקה אחר מעשיהם ואוספת נתונים אודות פועלם. במקרה העומד בלב המשפט, נסעו בלשי היחידה אחרי מכונית הטויוטה בה נסע משה אברהם בשעות האחרונות לחייו, בטרם חוסל על ידי מתנקשים.

במהלך המעקב הפתיעה את הבלשים מכונית מאזדה שהתנגשה ברכבו של אברהם. מיד עם ההתנגשות נורו יריות לעברו מקטנוע שחלף במקום ועליו היו רכובים שני בני אדם. לאחר הירי החל הקטנוע להתרחק מהזירה. המשטרה, שצפתה כל העת במתרחש, עצרה בזירה 5 בני אדם שעל פי החשד קשורים לארגון הפשיעה של שי מוסלי.

פרגוד חצץ בין העד לחשודים

הבוקר ישבו כולם באולם בית המשפט והקשיבו לעדותו של הבלש - עדות שהעניקה הצצה נדירה לצורות העבודה של היחידה המיוחדת. אם תחפושתו של העד לא הספיקה, הרי שחמשת החשודים הצעירים ישבו אזוקים מאחורי פרגוד שחצץ בינם לבין השוטר. מלבד זאת הוצמד לעד מאבטח, לכל צרה שלא תבוא.

מחלוקות בבית המשפט (shutterstock)

"שמעתי את היריות, וראיתי את הקטנוע עושה סיבוב לפני מכונית המאזדה, ולפני מכונית הטויוטה", תיאר העד את רגעי הרצח. "אני רואה גבר מורכב על הקטנוע שמבצע ירי לעבר מכונית הטויוטה ומתחיל לבצע בריחה".

הסניגורים הפריעו ללא הרף לעדות. העד, בלש מצוות העיקוב עובד כבר שנים רבות ביאחב"ל. כשנשאל במשך כמה ימים עקב אחר אברהם ענה שאינו זוכר. "עקבנו אחריו גם לפני כן, זו לא הייתה הפעם הראשונה", אמר. "אני לא זוכר את כל העיקובים. זו העבודה שלי, אני עושה את זה מדי יום, אני לא יכול להעריך כמה פעמים עקבתי אחריו לפני האירוע".

הסניגורים, עורכי הדין משה שרמן וחיים אוחנה, המשיכו להקשות על העד וניסו להבין האם ידע אודות גורמים המסוכסכים עם יעד המעקב. "לפני שיוצאים לעבודה יש נוהל מסודר", המשיך העד. "מקבלים תמונה של היעד ומי מקושר אליו. יצאנו לעקוב אחריו כי ידענו שיש כוונות לפגוע באחר. נתנו לנו כיוון של אנשים שהוא מסוכסך עימם, ידענו שיש לו כוונות פגיעה בארגון אחר".

עו"ד אוחנה המשיך ללחוץ: "אתה איש מודיעין, אתה רוצה להגיד לי שלא ידעת במי הוא הולך לפגוע?". העד פירט: "לא ידעתי אודות מישהו ספציפי. יודעים לגבי אזור מסוים, כנופיה או ארגון מסוים, אבל מספר השמות הוא גדול מאוד. לא נתנו לנו כוונה ספציפית האם הוא צריך לפגוע במישהו. נתנו רשימה של אנשים".

בשלב זה לחש שרמן בקול רם לעמיתו: "שמות, כן או לא? תשאל אותו האם נתנו תמונות, כן או לא?". השופטת שרה דותן העירה לסניגור: "עו"ד שרמן, אני אוציא אותך מהאולם, למרות שהחוק מחייב את נוכחותך. אני אוציא אותך אם אתה תמשיך להפריע לחקירה". שרמן השיב: "אני, גברתי, אלך עם החוק".

"כשאני אומרת 'החלטה' - הדיון מסתיים"

עו"ד אוחנה ניסה להמשיך בחקירת העד. "השם עוז צורף היה בין המסוכסכים?", שאל. בשלב זה נעמדה התובעת עו"ד קלאודיה בילנקה, מטעם פרקליטות ת"א, ומחתה כנגד השאלה. "זה מופיע תחת חיסיון", התעקשה. הדבר הוביל לוויכוח בין עורכי הדין אודות החיסיון, עד שהשופטת ביקשה מהנוכחים לשבת וקבעה כי השאלה אינה במסגרת החיסיון.

עו"ד שרמן (חדשות 2)

הוויכוח סירב לדעוך, אך הפעם השופטת דותן העירה בצעקות לתובעת: "כשאני אומרת 'החלטה', הדיון מסתיים. כשאני אומרת 'החלטה', גברתי מתיישבת. גם אם טעיתי זו החלטה. נראה לי שאנשים לא רוצים לסיים את התיק הזה, אם בכל פעם מישהו יתפרץ לשאלה. אנחנו לא מתקדמים בתיק".

עו"ד שרמן יצא נסער מהאולם והסתובב הלוך ושוב במעלה ובמורד המדרגות. בחוץ נעמד והדליק סיגריה בקומה הרביעית של בית המשפט. הוא יודע שזה אסור, לכן הוא מסתיר אותה באלגנטיות, לוקח שתי שאיפות, מכבה וחוזר לדיון.

"האם ידעת שבבית חמותו של עוז צורף התפוצץ מטען חבלה?", המשיך עו"ד אוחנה. העד השיב כי הוא לא זוכר. עורך הדין הקשה: "האם לא הגיוני שנותנים לכם מידע מודיעיני הקיים על אנשים שהנדון מסוכסך איתם?". "נותנים", משיב העד.

עו"ד: "האם אתה מכיר ידיעה כזו שעוז צורף נדקר על ידי אנשים שקשורים למנוח?"

העד: "האם אני זוכר ידיעה ספציפית? לא. אם אתה שואל אם נתנו כאלו, אני מניח שכן. לפני שיוצאים לעבוד על אדם מקבלים סקירה עליו. אני כל יום עובר תדריך, אתה לא מצפה שאזכור לפני כשנה".

"לא עונת הכלניות" 

שוטרי היאחב"ל עקבו אחרי רכבו של אברהם, לאור הכוונה שלו לפגוע בחברים מארגון אחר. הסניגור ניסה לברר האם העד וחבריו ליחידות העיקוב חשבו כי מעקב כזה יכול היה להסתיים כפי שהסתיים, ברצח.

עו"ד: "אמרו לכם שיכול להיות שהוא יירה?".

העד: "נכון".

עו"ד: "אמרו לכם שייתכן שהוא יניח מטען?".

העד: "נכון".

עו"ד: "אמרו לכם שייתכן שהוא ידקור?".

העד: "נכון".

בשלב זה העיר עו"ד שרמן: "הוא בטח לא הלך לקטוף כלניות". השופטת דותן השיבה לו: "עורך הדין שרמן, זו לא העונה של הכלניות".

אוחנה, שהתעקש להמשיך את חקירתו, שאל: "התפקיד שלכם הוא לנסות למנוע פגיעה? אתה העיניים של המשטרה בשטח". העד השיב: "אם אני מזהה שיש אירוע כזה, ודאי - תפקידי להודיע".

"האם אחת המטרות שלך היא ליידע את הממונים אם אתה מזהה משהו?", המשיך הסניגור, "גם אם מדובר בצד השני שמבקש לפגוע? האם דיווחת למפקדים בזמן אמת שמשהו הולך להתרחש?". "דיווחתי על תנועה של המאזדה לכיוון הטויוטה", השיב העד.

השופטת: "לא רוצה להעכיר את האווירה" 

הסניגור שרמן והתובעת בילנקה המשיכו להתנגד כמעט לכל משפט שני שיצא מפיו של השני, או לתשובות העד. עו"ד אוחנה ניסה להמשיך בשאלותיו, והפעם השופטת דותן מבקשת לשים לזה סוף: "אדון שרמן ממשיך להפריע למהלך החקירה". עו"ד שרמן התפרץ לדבריה: "גם התובעת ממשיכה. זה שהקול שלי גבוה משלה זו אשמתי?".

לאחר ההערה הזו כבר הרצינה השופטת ופנתה לסניגור: "מר שרמן, בדקתי את החוק ואני יכולה להטיל קנסות והוצאות משפט. אני שוקלת את הצעדים הללו ארוכות מכיוון שאתה לא מפסיק להפריע, אבל אני לא רוצה להעכיר את האווירה, לכן אסתפק פעם נוספת באזהרה".

בשלב זה, לאור שאלותיו של אוחנה, סיפר הבלש על כך שברכב הטויוטה הותקנה האזנת נפח - כך שחוקרי המשטרה יכולים היו לשמוע בכל רגע את המתרחש במכונית. מדובר באמצעי שהשימוש בו לא זוכה לאישור בקלות. עוד סיפר העד על שיטת המעקבים והקריא מתוך דוח הפעולה - דוח שמופק בתום הפעילות.

"האנשים שאנחנו עובדים עליהם", הסביר העד, "לפעמים מסתובבים ללא תכלית. אני כותב בדוח הפעולה את הרחובות בהם אני נתקל בהם". הסניגור חיים אוחנה סבור שבלשי היחידה הסיקו כי הרכב מחפש אחר מישהו. "אם הייתי מדמה את זה", הוא מסביר, "הייתי מדמיין כמו כריש שמשחר לטרף, מסתובב סביב אזור מסוים ורואים רק את הסנפיר שלו. יוצא מהמים וחוזר פנימה, כך לאורך שעות ארוכות".

סופו של המעקב המשטרתי הזה כבר ידוע: על אף שהיחידה המשטרתית עקבה אחר העבריין - וזאת בחשד כי הוא מתכנן לפגוע באחר - בסוף היו אלה הן המשטרה והן העבריין שהופתעו, כשחוליית החיסול התנקשה בחייו.