בין תיקים לזיכויים: כל פרשיות אהוד אולמרט

מסדרונות בית המשפט ממש לא זרים לאהוד אולמרט. ראש הממשלה לשעבר נאלץ להתמודד במהלך הקריירה הפוליטית שלו עם לא פחות מ-8 פרשיות בהן היה חשוד במעורבות בפלילים. אחרי הרשעתו במשפט הולילנד: סקירה מיוחדת של כל תיקי אולמרט - מההסתבכויות ועד ההכרעות

אהוד אולמרט. ארכיון (פלאש 90)

היסטוריית ההסתבכויות בפרשות פליליות של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, עשירה כמעט כמו היסטוריית פעילותו הפוליטית. במרוצת הקריירה הפוליטית הענפה של אולמרט, שהחלה כשנבחר כחבר כנסת מטעם הליכוד בשנת 73', נקשר שמו של הפוליטיקאי כחשוד בשמונה פרשות שונות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בשיא הסתבכותו בפלילים נחקר אולמרט במקביל בלא פחות משלוש פרשיות שונות. למרות שאת רוב כהונתו כראש ממשלה ביצע אולמרט כשחשרת עננים פליליים מרחפת מעל לראשו, ברוב המקרים יצא אולמרט כשידו על העליונה - רק ארבע משמונת הפרשיות בגינן נחקר אולמרט התגבשו לכדי כתב אישום.

גם בשלב הדיונים המשפטיים יצא אולמרט כמנצח. כתב האישום שהוגש נגדו ובגינו אולץ להתפטר מראשות הממשלה ב-2008, הסתיים בזיכויו המהדהד של אולמרט מרוב סעיפי האישום. מלבד בסעיף מינורי יחסית של הפרת אמונים בפרשת "מרכז ההשקעות", דחה בית המשפט את טענות הפרקליטות נגד אולמרט. עם קבלת הכרעת הדין הצפויה בפרשת "הולילנד" ריכזנו את החשדות שעלו נגד אולמרט במרוצת השנים.

ההסתבכות הראשונה: פרשת החשבוניות הפיקטיביות

ההחלטה: "התנהגות לא ראויה אך לא חורגת לתחום הפלילי"

אהוד אולמרט הועמד לדין לראשונה במרס 1996 באשמת עבירות על חוק מימון מפלגות, בפרשה שזכתה לכינוי "פרשת החשבוניות הפיקטיביות". בעת הגשת כתב האישום, שייחס לאולמרט קבלת תרומות לא חוקיות במערכת הבחירות של 1988, היה אולמרט ראש עיריית ירושלים. על פי כתב האישום ממנו זוכה, בזמן שהיה גזבר תנועת הליכוד ניפק אולמרט חשבוניות מס פיקטיביות לתורמים.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב זיכה ב-1997 את אולמרט מהחשדות נגדו, אך מתח ביקורת על התנהלותו של גיזבר הליכוד דאז. את התנהגותו של אולמרט כינה השופט עודד מודריק כ"מאוד לא ראויה, אך לא כזו החורגת אל התחום הפלילי". פרקליטות המדינה בראשותה של עדנה ארבל לא ערערה על הזיכוי.

פרשת האי היווני

ההחלטה: "היעדר ראיות מספיקות"

פרשת הפלילים השנייה בה נחשד אולמרט במעשים פליליים הייתה פרשת האי היווני. אולמרט, שגם באותה עת כיהן כראש עיריית ירושלים, נחשד כי יחד עם שר התשתיות דאז, אריאל שרון, סייע לאיש העסקים דוד אפל לקדם את תכניותיו להקים כפר נופש גרנדיוזי באחד מאיי יוון. על פי החשד אולמרט ושרון ניסו להשפיע על השלטונות היווניים לאשר את הקמת הפרויקט השאפתני.

האזנות הסתר שביצעה המשטרה לאפל העלו את החשד כי בתמורה לשתדלנותם קיבלו הפוליטיקאים שוחד והבטחות לתמיכה בפריימריז של הליכוד. ב-2004 החליט היועץ המשפטי מני מזוז לסגור את התיק נגד אולמרט ושרון עקב היעדר ראיות מספיקות. בהחלטה על סגירת התיק ציין מזוז כי "פעילים שהיו מקורבים לאפל נטלו חלק בפעילות מטה אולמרט, אך כיוון שמדובר בדמויות המעורבות במערכת הפוליטית של הליכוד שנים ארוכות, קשה לסתור את הטענה לפיה הם פעלו בשם עצמם ולא בשם אפל".

למרות סגירת התיק ציין היועץ המשפטי לממשלה כי בשיחה של אפל, אולמרט ושולה זקן שהוקלטה מציין אפל כי הוא מאחורי אולמרט בהתמודדותו לראשות הליכוד "בכל הכוח". "כמעט באותה נשימה העלה אפל בקשה ל'טובה קטנה': כריתת ברית ערים תאומות בין ירושלים ואתונה", כותב מזוז וממשיך: "אולמרט הגיב באומרו: 'מה שאתה רוצה תגיד לי'".

ביקש "טובה קטנה". דוד אפל (חדשות 2)

הבית ברחוב כרמיה

ההחלטה: התיק נסגר בהיעדר ראיות מספיקות

בשנת 2007 נפתחה נגד אולמרט חקירה בטענה כי מתוקף תפקידו כשר התמ"ת קידם שלא כדין פרויקט ברחוב כרמיה בירושלים. על פי החשד בתמורה להנחה, ששוויה הוערך בכ-320 אלף דולר, האיץ אולמרט את הפרויקט בוועדות התכנון. בשנת 2009 סגר היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז את התיק הפלילי. מזוז סבר כי למרות שישנם ממצאים המצביעים על טיפול חריג של העירייה בפרויקט ברחוב כרמיה, לא נמצאו ראיות מספיקות הקושרות את אולמרט לכך.

פרשת בנק לאומי - חשד להטיית מכרז עבור מיליארדר אוסטרלי

ההחלטה: התיק נסגר בהיעדר ראיות מספיקות

ב-2007, בעת שהיה ראש ממשלה, נחקר אולמרט בחשד להטיית מכרז להפרטת בנק לאומי. היחידה הארצית לחקירות הונאה חקרה חשד לפיו אולמרט פעל לטובת מקורבו, המיליארדר האוסטרלי פרנק לואי, בזמן שכיהן כממלא מקום שר האוצר בממשלתו של שרון. אולמרט נחשד כי פעל להקל את תנאי המכרז כדי להטיב עם מקורבו, איל הנדל"ן.

הפרשה שנחשפה על ידי החשב הכללי דאז, ירון זליכה, נסגרה על ידי פרקליט המדינה, משה לדור, בדצמבר 2008 בהתאם להמלצת המשטרה. לדור כתב בהחלטת הסגירה כי "גם אם אולמרט פעל בפרשה כשהוא מצוי בניגוד עניינים, עוצמת ניגוד העיניים היתה נמוכה". בג"ץ שהוגש נגד החלטתו של לדור לסגור את התיק נדחה אף הוא. למרות ההחלטה לדחות את הבג"ץ, בפסק הדין העבירו שופטי בית המשפט העליון ביקורת על התנהלותו של ראש הממשלה לשעבר באומרם כי "התמונה המצטיירת מהראיות מדאיגה" וכי "התנהלותו של אולמרט איננה תקינה".

חשד להטיית מכרז. פרשת בנק לאומי (פלאש 90)

פרשת מרכז ההשקעות

ההחלטה: הרשעה בהפרת אמונים

במקביל לחקירת המשטרה את פרשות בנק לאומי והבית ברחוב כרמיה התנהלה נגד אולמרט חקירה נוספת. ב-2007 נחקר ראש הממשלה לשעבר בחשד שפעל תוך ניגוד עניינים בזמן שכיהן כשר התמ"ת בין השנים 2003-2006. במסגרת הפרשה, שזכתה לכינוי "פרשת מרכז ההשקעות", נחשד אולמרט כי התערב בהחלטות מרכז ההשקעות של המשרד שבראשו עמד לטובת ארבע חברות שייצג שותפו לשעבר וחברו הקרוב, עו"ד אורי מסר.

הפרקליטות קיבלה את המלצת המשטרה והגישה לראשונה בתולדות המדינה באוגוסט 2009 כתב אישום נגד ראש ממשלה לשעבר. כתב האישום איגד את המיוחס לאולמרט בפרשות "ראשונטורס", "מעטפות הכסף" (פירוט בהמשך) ו"מרכז ההשקעות". בעקבות כתב האישום התפטר אולמרט מראשות הממשלה.

ב-2012 זיכה בית המשפט המחוזי בירושלים את אולמרט בפרשות "מעטפות הכסף" ו"ראשונטורס", אך הרשיע אותו בעבירת הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות. "אולמרט פעל חרף ניגוד עניינים חריף ומובהק שיוצר אפשרות ממשית להשפעה פסולה", פסק בית המשפט המחוזי ודן את אולמרט לשנת מאסר על תנאי ולקנס בגובה 75 אלף שקלים. במקביל לערעור שהגישה המדינה על זיכויו של אולמרט בפרשות "מעטפות הכסף" ו"ראשונטרוס" הגישה הפרקליטות גם ערעור על גזר הדין בפרשת מרכז ההשקעות. בית המשפט העליון טרם קיבל החלטה בערעור שהוגש.

פרשת מעטפות הכסף

ההחלטה: זיכוי לצד מתיחת ביקורת

פרשת מעטפות הכסף, אשר נודעה גם בשם פרשת טלנסקי, התפוצצה בשנת 2008. בחודש מאי של אותה השנה נחקר אולמרט בחשד כי בזמן ששימש כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת קיבל מאיש העסקים האמריקאי משה טלנסקי מעטפות שהכילו כסף מזומן.

על פי החשד הכספים שקיבל אולמרט מטלנסקי הסתכמו במאות אלפי דולרים. בנוסף נחשד אולמרט כי קיבל שלא כדין תשלום עבור חדר במלון בוושינגטון מטלנסקי. בחקירתו טען אולמרט כי קבלת הכספים נעשתה בהתאם לחוק מימון מפלגות וכן כי לא ידע על הממון שקיבלו מקורביו, זקן ומסר, מטלנסקי.

כתב האישום שהוגש נגד אולמרט נטען כי הממון הועבר לאולמרט בין השנים 1993 ל-2002 באמצעות מסר וזקן. הפרקליטות ייחסה לאולמרט עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, מרמה ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

כאמור, ביולי 2012 זיכה בית המשפט המחוזי את אולמרט מהחשדות שיוחסו לו בפרשה. למרות הזיכוי מהחשדות מתח בית המשפט ביקורת חריפה על התנהלותו של אולמרט. "גרסתו של אולמרט בכל פרשיות הכספים הינה גרסה משתנה ומתפתחת. תחילה, במשטרה, התכחש כליל לכספים אלו, ואילו בבית המשפט מסר גרסה סותרת לפיה ידע שאורי מסר ניהל כספים והחיזקם, אך לא ידע כל פרט נוסף", נכתב הכרעת הדין המזכה.

בהמשך כינה בית המשפט את הסבריו של אולמרט לגרסתו במשטרה לפיה לא ידע דבר על הכספים כ"דחוקה". שולה זקן זוכתה אף היא מהחשדות שיוחסו לה בפרשה זו. פרקליטות המדינה הגישה, כאמור, ערעור לבית המשפט העליון על הזיכוי.

פרשת "ראשונטורס" - מימון טיסות פרטיות על ידי גופים ציבוריים

ההחלטה: זיכוי מחמת הספק

ב-2008 החלה המשטרה בחקירת חשד לפיו אולמרט ובני משפחתו טסו עשרות פעמים לחו"ל על חשבון קופת הנסיעות שניהל ראש הממשלה לשעבר בסוכנות הנסיעות "ראשונטורס". כתב האישום שהוגש נגד אולמרט בגין חשדות אלו ייחס לו קבלה במרמה של סכומי כסף בהיקף של כ-85 אלף דולר.

על פי החשד הכספים שימשו את אולמרט במימון הטיסות הפרטיות שלו ושל בני משפחתו. בכתב האישום טענה המדינה כי אולמרט, באמצעות משרד הנסיעות "ראשונטורס", שלח לגופים ציבוריים שמימנו את לשליחויותיו לחו"ל חשבוניות עם נתונים פיקטיביים. על פי החשד, החשבוניות הכילו פרטים כוזבים אודות מסלולי הטיסה ומחירן. בנוסף נחשד כי משרד הנסיעות הנפיק חשבוניות "כפולות" לשני גופים או יותר עבור אותה טיסה. את הכספים שהתקבלו במרמה מהגופים הועברו, כך על פי כתב האישום, לחשבון שנוהל עבור אולמרט ושימש לשדרוג טיסותיו של ראש הממשלה לשעבר ובני משפחתו.

בית המשפט המחוזי זיכה את אולמרט מחמת הספק מהאישומים שיוחסו לו בפרשה. בהכרעת הדין פסקו השופטים כי הפרקליטות לא הוכיחה מעבר לספק סביר כי אולמרט היה מודע לקבלת הכספים העודפים. "לא נמצאה הנחיה מפורשת של אולמרט לגבות כספים עודפים. הנאשם היה בתקופה הרלוונטית עסוק ביותר ואין לשלול כי לא היה מודע", נכתב.

בניגוד לאולמרט, ראש לשכתו ואשת סודו, שולה זקן, הורשעה בפרשה. בית המשפט המחוזי קבע כי זקן ביצעה עבירות של קבלת דבר במרמה והפרת אמונים בהתנהלותה מול סוכנות הנסיעות. זקן נדונה לתשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 40 אלף שקלים.

הוציא חשבוניות כוזבות. סוכנות ראשונטורס (חדשות 2)