נדחה ערעור מבצעי הלינץ' באריק קרפ

לאחר שנים של דיונים משפטיים, דחה בית המשפט העליון את ערעורם של שלושת המורשעים בהריגת אריק קרפ ז"ל בטיילת חוף תל-ברוך. אלמנתו בבית המשפט: "הם צריכים להירקב בכלא"

בית המשפט העליון דחה הבוקר (ה') את ערעורם של שלושת המורשעים בביצוע הלינץ' באריק קרפ ז"ל בטיילת בחוף תל-ברוך בחודש אוגוסט 2008. לפני כשנה וחצי הרשיע בית המשפט המחוזי את השלושה בהריגה וגזר עליהם 26 שנות מאסר. היום החליט העליון כי העונש נותר בעינו. 

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

הרכב של שלושה שופטים בראשות השופט יורם דנציגר קבע כי "צדק בית המשפט המחוזי כשקבע שיש להטיל עליהם (על המורשעים) אחריות פלילית למותו של המנוח. לכן, דחינו את הערעורים על הכרעת הדין".

אלמנתו של קרפ, שרה, בירכה על ההחלטה. "אני מאוד שמחה שהשאירו את העונש כמו שהוא", אמרה בתום הדיון. "את אריק אי אפשר להחזיר, הם רצחו אותו בדם קר, באכזריות, ואחר כך הלכו לחגוג. אריק התחנן והם לא עזבו אותו. אני ראיתי את זה. אם אפשר היה הם היו צריכים לקבל עונש חמור יותר. הם צריכים להירקב בבית הסוהר כמו שאריק נרקב מתחת לאדמה".

הגופה נמצאה בים

בחודש אוגוסט 2008 התרחשה התקיפה שזעזעה את המדינה. קרפ, רעייתו ובתו ישבו מול הים בלילה ההוא, כשלפתע הגיעו מספר צעירים והחלו להטריד אותם. כעבור זמן קצר, ומסיבה שלא הייתה ברורה, התנפלו הצעירים על קרפ והחלו להכות אותו בזמן שהוא מתחנן על חייו.

שרה קרפ בביהמ"ש הבוקר (יוסי זילברמן)

רעייתו ובתו נמלטו מהמקום והזעיקו את כוחות ההצלה. בשיחת הטלפון שפורסמה מאוחר יותר נשמעת שרה כשהיא זועקת "הם רוצחים אותו". חבורת הצעירים המשיכה להכות בו ללא רחמים עד שנפל ארצה, ולא חדלו גם כשהגיעו למקום אנשים שניסו להיחלץ לעזרתו. גופתו של קרפ נמצאה מאוחר יותר במים, אך לא ניתן היה להוכיח כי מדובר היה ברצח, ושלושה מהתוקפים הורשעו בהריגתו.

על השלושה, ג'מיל עדס, עבדל רחמן עדס וצעיר נוסף שהיה קטין בעת ביצוע ההריגה, שלושתם תושבי ג'לג'וליה, נגזרו 26 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי על סך 100 אלף שקלים. 20 שנות מאסר הוא העונש המירבי על עבירת הריגה, ועל השלושה נגזרו עוד שש שנות מאסר בגין תקיפת שרה, אלמנתו של קרפ.

בגזר הדיון כתבו השופטים: "כל חטאו היה שפגש בשעת לילה את חבורת הפורעים... הם הכו, בעטו, חבטו בו ולא הירפו וזאת למרות תחינותיו וזעקות אשתו ובתו. לא ניצת בהם שביב של חמלה. הלב מצטמרר מהייאוש והחרדה שעברו עליו טרם נפח את נשמתו. נוכח אלו, יש להחמיר בענישה".