תא מול תא בכלא: הפצוע בפיגוע במסעדת "מקסים" - והסייען למחבלת

כשנפצע בפיגוע במקסים, הוא לא חשב מעולם שיישב בכלא מול סייען הפיגוע – שנגדו העיד במשפט. כעת, מספר ימים אחרי ששוחרר מהכלא לאחר שהורשע בסיוע לשוד, איתמר הפטר מתכוון לנקוט בצעדים משפטיים: "חייתי בפחד, ביקשתי לעבור ולא נתנו לי". שב"ס: הידיעה הובאה אלינו בדיעבד

הפצוע והסייען על רקע הפיגוע (עיבוד תמונה, פלאש 90, חדשות 2)

בלעדי: איתמר הפטר, בשנות ה-20 לחייו, נפצע בפיגוע במסעדת מקסים בחיפה בשנת 2003. מספר שנים לאחר מכן הוא נאסר לאחר שהואשם בסיוע לשוד, אלא שבכלא "חרמון" אליו נשלח הוא נכלא בתא מול זה שבו הוחזק מי שסייע למחבלת לבצע את הפיגוע שבו נפצע. הפטר היה אחד העדים המרכזיים במשפט, שהוביל להרשעתו של הסייען.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

הפטר, שנשלח לשנת מאסר ושוחרר לפני מספר ימים, התלונן לטענתו על העניין מספר פעמים אצל קצין בריאות הנפש, גורמי המודיעין ועובד סוציאלי, אך אלה, לדבריו, לא עשו דבר. הוא סיפר כי זיהה מיד את ג'מאל מחאג'נה, ערבי ישראלי שהסיע את המחבלת המתאבדת. חודשים לאחר שנכנס לכלא, הסייען גם שאל אותו, לדבריו, לשמו ולמקום מגוריו - ומאז הוא חש פחד בזמן המאסר.

"ב-14 באפריל, ראיתי אותו בפעם הראשונה באגף", מספר הפטר בריאיון לחדשות 2 Online , מספר ימים לאחר ששוחרר מהכלא. "ישר זיהיתי אותו אבל לו לקח זמן. בכלא פניתי לכל הגורמים והם אמרו לי לא לספר את זה לאף אחד. ביקשתי העברה אבל לא קיבלתי".

כלא חרמון. ארכיון (שב"ס)

"הוא הפחיד אותי"

את החודשים הרבים שהעביר עם הסייען באותו אגף - בחדר האוכל ובשאר האזורים - הוא מתקשה לשכוח: "היו הרבה מבטים ושתיקות וחששתי שהוא יפגע בי כי הוא הפחיד אותי. היה לי קשה, הרגשתי גרוע, ובעיקר לא הבנתי איך זה יכול לקרות".

הפטר שימש כעד במשפטו של מחאג'נה, מספר שנים לפני שנאסר. "בבית חולים אחרי הפיגוע נחקרתי על ידי השב"כ כי הייתי האחרון שראה אותו בורח מהם", הוא משחזר. "בבית המשפט הוא הודה שהסיע את המחבלת, אבל אמר שלא ידע שזאת היא".

לוועדת העברות הוא הגיש מספר בקשות לעבור כלא וציין במסמך: "ריצוי עונש המאסר באותו אגף עם הסייען מקשה עלי מאוד מבחינה אישית". הוא אף הגיש עתירה אך התבקש לבטלה, לאחר שהובטח לו לטענתו כי הוא יועבר.

עו"ד משה שוחטמן (חדשות 2)
 

ביהמ"ש על הסייען: "הוא מסוכן"

בעתירה שהגיש הסייען מחאג'נה בשנת 2010 כתבו עליו השופטים: "בתקופה כה קשה הוזהר העותר על ידי גורמי השב"כ לבל יעבור עבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים, נוכח הסכנה הטמונה באותם מפגעים, המשתמשים במסיעיהם כנתיב ומסילה לביצוע עבירות פיגוע המוניות בתוך המדינה, וחרף זאת ביצע את העבירה. עובדה זו, מעידה על המסוכנות האינהרנטית הטמונה בעותר, אשר לא נרתע מאזהרות כה ברורות על רקע אותם ימים קשים של פיגועים המוניים".

הפטר שוחרר לפני כשבוע וכעת שוקל את צעדיו המשפטיים. "מדובר במחדל נורא שגרם למרשי סבל בלתי יתואר", אמר בתגובה עו"ד משה שוחטמן, המייצג אותו. "העובדה שהסייען מצוי בכלא חרמון הייתה ידועה לשב"ס עוד לפני שהאסיר גילה זאת בעצמו באקראי. מרשי פנה מידית לכל הגורמים הרלוונטיים בכלא לרבות עובדת סוציאלית, מפקד אגף וקצינת המודיעין והתחנן לעבור משם, אך אלו ביקשו ממנו 'להוריד פרופיל' וסירבו לבקשות של האסיר לעבור לכלא אחר".

עוד ציין כי "השב"ס פגע בזכויות של מרשי מכוח היותו נפגע עבירה והעמיד את מרשי בסיכון של ממש בה בשעה שמרשי סבל ועדיין סובל מפוסט טראומה עקב הפיגוע והחשיפה המיותרת לסייען".

משב"ס נמסר בתגובה: "אנו דוחים את טענותיו של האסיר שכן עובדת הימצאותו של הסייען באותו אגף הובאה לידיעת גורמי הכלא רק בדיעבד ולאחר שהסייען כבר השתחרר מבית הסוהר. עוד יותר תמוה שהטענה עלתה בעיתוי בו ביקש האסיר הנדון לעבור לבית סוהר הקרוב למקום מגוריו ונענה בשלילה. יצוין כי עם שחרורו של האסיר מסר זה כי אין לו כל טענות כלפי שב"ס או בית הסוהר בו שהה, עובדה המדברת בשם עצמה".

יו"ר ועדת הפנים ח"כ מירי רגב, שמפקחת על השב"ס, אמרה בעקבות הפרסום כי מדובר על פניו באירוע חמור: "לא מובנת בעיני החלטה להשאיר שני אסירים עם משקעים כאלה גדולים באגף אחד. ראוי היה שתיערך הפרדה ביניהם והנושא יבוא לבדיקתה של ועדת הפנים ובימים הקרובים יצא מכתב אל השב"ס בבקשה לקבל הסברים מפורטים על האירוע".