ישראל תפצה משפחת האסיר X בארבעה מיליון שקלים

בתום המשא ומתן בין הפרקליטות לנציגי משפחת זיגייר, הוחלט כי המדינה תשלם למשפחה סכום כולל של ארבעה מיליון שקלים. 2,400,000 ישולמו עוד השנה, ולאחר מכן בכל שנה ישולמו 400 אלף שקלים למשפחה. למרות זאת, המדינה אינה נוטלת אחריות למותו של זיגייר

כמעט שלוש שנים לאחר שסוכן המוסד בן זיגייר שם קץ לחייו בתא השמור בכלא איילון, נחשף הערב (ג') במהדורה המרכזית הסכם הפיצויים שתשלם המדינה למשפחתו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

על פי ההסכם, ישראל תשלם ארבעה מיליוני שקלים למשפחת זיגייר. עם זאת, היא אינה נוטלת אחריות להתאבדותו בכלא איילון בדצמבר 2010. מדינת ישראל תשלם למשפחתו של זיגייר 2,400,000 ישולמו עוד השנה. לאחר מכן במשך ארבע שנים, ישולמו 400 אלף שקלים.

בהסכם הפשרה לא נוטלת המדינה אחריות לרשלנות בשמירה, להיעדר פיקוח, להתרעות על מגמות אובדניות או בסינון לקוי של קבלת עובדים למוסד. המשא ומתן בין נציגיו של זיגייר לפרקליטות היה מתוח. הפרקליטות האשימה את משפחתו של האסיר X בחמדנות, ומנגד, הפנתה המשפחה אצבע מאשימה כלפי המדינה בכך שהיא זו שאחראית למותו. 

ממשרד המשפטים נמסר, כי "הסיבה שבגללה הסכימה המדינה לשלם סכום זה נבעה מרצונה להימנע מקיום דיון בבית משפט, שכן במהלכו עלולים היו להתפרסם ברבים פרטים שפרסומם עלול לגרום נזק ממשי לביטחון המדינה. דיווח בנושא זה נמסר לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של הכנסת".

 בחודש מאי השנה התיר בית משפט השלום בראשון לציון לפרסם את הדוח המפרט את נסיבות המוות של בן זיגייר, מי שכונה האסיר X, בתאו שבכלא איילון בחודש דצמבר 2010. על פי הדוח - מותו של זיגייר נגרם באופן טבעי, אך "לא נשלל חשד למעורבות גורמים בשירות בתי הסוהר". ולמרות זאת, בפרקליטות החליטו שלא להעמיד לדין מי מהמעורבים בטיעון שלא ניתן להוכיח את אשמתם.

על פי הדוח, "בשעה 11:10 נכנסו לתא המנוח אשתו ובתו הקטנה שאותן ליווה מש"ק המודיעין", נכתב, וצוין כי כשעה לאחר מכן, נכנס מש"ק המודיעין שוב לתא על מנת ללוות את בני משפחתו של המנוח בדרכם החוצה, ובעדותו מסר כי הבחין במנוח כשהוא נסער.

כלא איילון (ABC)

שעותיו האחרונות של זיגייר:

18:05 - האור בחדר כבה, הנדון מסדר כיסא ועליו מצעים בסמוך למיטה ונכנס למיטתו. הטלוויזיה בתא נדלקת.

18:06 - הטלוויזיה בתא כבתה, הנדון לא נראה.

18:54 - הנדון קם ממיטתו, הטלוויזיה נדלקת. הנדון נכנס לשירותים ולא יוצא עוד, החדר חשוך מעט. חדר השירותים חשוך יותר, בהמשך נצפות תנועות לא ברורות וצלליות אדם בחדר השירותים/מקלחת.

20:19 - נדלק אור בתא ונצפה במקלחת פלג גוף עליון של הנדון ללא תנועה.

עוד נאמר, כי "המנוח ביקש למסור לאשתו פתק שהחזיק, אולם מש"ק המודיעין סירב ובתגובה לכך קרע המנוח את הפתק והביע זעם. אשתו של המנוח ביקשה לאפשר לה להיכנס שוב לתא המנוח על מנת לנסות להרגיעו ומש"ק המודיעין נעתר לכך באופן חריג. לדבריו, נכנסה אשת המנוח לתא למספר דקות נוספות ובצאתה הבחין כי היא בוכה".

בחומר הראיות נכללות עדויות לגבי תכני המפגש בין המנוח לרעייתו, "מאלה נלמד כי אלה כללו הודעה קשה למנוח". השופטת ציינה, כי לא ראתה מקום להתייחס לתכנים אלה, "שעה שאין עדות שלפיה מי מהסוהרים או מהאחרים על המנוח נחשף למידע זה במהלך אותו יום".

בדוח נקבע, כי על פי העדויות, העובדת הסוציאלית ל.ש, דווחה על ידי הסוהר במשל"ט ההתרחשות במסגרת ביקורת אשת המנוח, "אולם מאחר שלא היה מדובר בפעם הראשונה שבה המנוח היה נסער ובוכה לאחר שיחות טלפן לביקורים של המשפחה, לא ראתה היא בסערת רגשות זו אירוע חריג ועל כן לא נתנה כל הנחייה מיוחדת בעניין זה".