צוללי הקישון: "קישון שווה סרטן"

בית המשפט דחה היום (ב) תביעה של 70 לוחמים לשעבר בצה"ל שטענו כי במסגרת שירותם באו במגע עם מי נחל הקישון ונחשפו לזיהום שגרם להם למחלות קשות. "בעל המאה הוא בעל הדעה - המפעלים עתירי הממון קבעו את ההחלטה ואנחנו קטנים מדי בשביל המערכת הזו", אמר אחד התובעים

צוללני הקישון שתביעתם נדחתה היום (ב') בבית המשפט המחוזי בחיפה תוקפים את פסיקת השופט זרנקין. "אני שמח שלא הייתי מעורב במשפט באופן אישי", אמר בריאיון לחדשות 2 באינטרנט אחד מצוללני הקישון רוני קרן. "אחרי כל מה שעברתי, זה בלתי אפשרי להתמודד עם דבר כזה. הייתי בדיון אחד או שניים, ולא יכולתי להאמין איך מדברים על זה. התחושה שלי היא שזה עניין פוליטי. השופט קבע פסיקה שלא מתאימה למהלך הדברים".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"הנתבעים הרי היו מדינת ישראל, האחים עופר וגם אנשים בכירים ומספר גדול של מזהמים", הסביר קרן את אמירתו. "יש לזה השלכות: יש רשימה ארוכה מאוד של נתבעים. אם היו יותר מתים, היו מאמינים לנו יותר? אין ספק שכל חשיפה לחומרים האלו גורמת לסרטן", סיכם. 

אריה לצטר, שהיה שותף לתביעה הייצוגית, הגיב באכזבה לתוצאות המשפט בריאיון לחדשות 2 באינטרנט: "זה מאוד מקומם ומאכזב. הייתה לנו הרגשה לא טובה עוד קודם, כי השופט התנצח עם עורך הדין שלנו כל הזמן". לדברי לצטר, לוחם בסיירת שקד שנחשף למי הקישון במהלך קורס משיטי סירות, "בעל המאה הוא בעל הדעה - המפעלים עתירי הממון קבעו את ההחלטה, ואנחנו קטנים מדי בשביל המערכת הזו".

"

לצטר מציין כי הועברה בעבר הצעת פיצוי שעמדה על 14 מיליון שקל שיחולקו בין כל 70 התובעים: "היא לא התקבלה על ידינו והיא הייתה מקוממת. מישהו הגדיר את זה בתור 'התקציב לקפה לשנה למנכ"לי המפעלים'. בנוגע להמשך הדרך המשפטית, אמר לצטר כי הם מחכים לפגישה עם עורך הדין שייצג אותם, וכי לדעתו "צריך לקחת את זה הלאה לבית המשפט העליון".

יובל תמיר, ממובילי המאבק להכרה בחיילים שצללו בקישון, הגיב על הפסיקה אף הוא. "אני לא חושב שקיים אפילו בן אדם אחד שיהיה מוכן לקפוץ ראש לתוך נחל הקישון - המשוואה של קישון שווה סרטן כבר מוכרת לכולם ואף אחד לא מטיל בה ספק", אמר לחדשות 2 באינטרנט. תמיר, שלא היה שותף לתביעה האזרחית שנדונה היום אלא לתביעה שקדמה לה כנגד משרד הביטחון, מסביר כי לדעתו התביעה נדחתה בגלל כשלים בהוכחות ובשל המאפיינים האישיים של התובעים במקרה זה.

תמיר מסביר כי לא הצטרף לתביעה האזרחית בנושא מכיוון ש"אנחנו נשלחנו וגם שלחנו חיילים לשם בפקודה, ולכן משרד הביטחון צריך להיות זה שייקח את האחריות על התוצאה. לא רצינו כספים, לא חשבנו שזה נכון ללכת לתביעה אזרחית נגד מפעלים".

פסק הדין השתרע על 147 עמודים

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה הבוקר (ב') 70 תביעות של חיילי צה"ל לשעבר ובהם לוחמי השייטת, שבמסגרת שירותם באו במגע עם מי נחל הקישון ולטענתם חלו בעקבות כך. השופט עדי זרנקין הסביר את ההחלטה ב"חוסר קשר סיבתי".

מדובר בארבע תביעות שונות שהוגשו על ידי 70 חיילים ששירתו בעיקר בשנות ה-70 וה-80 וטענו כי מחלות קשות שבהן לקו ובהן מחלות ממאירות, נגרמו להם כתוצאה מזיהומו של נחל הקישון - שאליו נחשפו במסגרת שירותם.

המחלות שבהן חלו התובעים כוללות בין היתר מחלות סרטן שונות ובהן סרטן הריאות, האשכים, הלבלב, המעי הגס, הוושט, העור, הערמונית וכו', וכן מחלות אחרות כמו מחלות לב, פרקינסון, הפרעות נוירולוגיות, מחלות עיניים, גידולים שפירים במוח, שינויים ניווניים בשלד, צפיפות עצם ירודה ועוד.

השופט זרנקין פסק כי לא הוכח קשר סיבתי בין מחלותיהם של התובעים לבין חשיפתם הנטענת למי הקישון. פסק הדין של בית המשפט, המשתרע על פני 147 עמודים, מנמק בהרחבה את הטעמים לדחיית התביעות ואת המסקנה, שלפיה לא הוכח הקשר הסיבתי.

לא סיפקו הוכחה מדעית לקשר בין החשיפה למחלה

התביעה הוגשה כנגד חיפה כימיקלים בע"מ, איגודי ערים (אזור חיפה), עיריית חיפה, ובתי הזיקוק לנפט בע"מ ולטענת התובעים, גופים אלה היו אחראים לזיהומו של הקישון כי הזרימו למימיו במשך שנים רבות חומרים מסוכנים ובהם המתכות ארסן, ניקל, כרום, קדמיום, עופרת ובנזן.

בית המשפט קבע כי על התובעים היה להוכיח שהחומרים המזיקים אכן היו מצויים בזמנים הרלבנטיים לתביעה במימיו של הקישון ולספק הוכחה מדעית לכך שהחשיפה לחומרים הללו יכולה לגרום למחלה שבה חלה כל תובע ותובע.

בנוסף, הם נדרשו להוכיח את פעילותו של כל תובע ותובע במימי הקישון ועצם חשיפתו לחומרים המזיקים הנטענים וכי החשיפה הנטענת היא אכן זו שגרמה בפועל למחלה.

בית המשפט קבע כי אף שהוכח בדיון כי החומרים המסוכנים הללו נמצאו במימי הקישון, וכן בבוצת הנחל, לא עלה בידי אף אחד מהתובעים להוכיח כי חשיפתו הנטענת למימי הקישון היה בכוחה לגרום למחלתו.

צוללן בנמל חיפה (רויטרס)

"לא נעשתה הבחנה בין סוגי המחלות"

השופט זרנקין הבהיר כי התובעים החליטו לנסות ולהוכיח את תביעתם ללא הישענות על ראיות סטטיסטיות אפידמיולוגיות. "הם נמנעו באופן מודע ומושכל מהבאת ראיות כלשהן בקשר לקיומו של עודף תחלואה בקרב חיילים שנחשפו למימי הקישון בהשוואה לאוכלוסיה הכללית , או מהבאת ראיות כי קיים עודף תחלואה בקרב מי שנחשפו בחשיפה דומה לחומרים נשוא התביעה", קבע.

השופט הסביר כי טענת התובעים, שלפיה הם לקו במחלותיהם בשל חשיפתם לחומרים הנדונים, שכן יש בכוחם של חומרים אלו לגרום למחלות סרטניות ואחרות, הינה "טענה פשטנית, המתעלמת מצורת החשיפה הרלוונטית וכן מהיקף החשיפה, ואינה עושה הבחנה בין סוגי המחלות הקשורות לכל אחד מהחומרים הללו".

השופט זרנקין לא קיבל את חוות דעתו של מומחה התובעים פרופ' י. הוד. שלפיה, על מנת לקבוע קשר סיבתי בין החשיפה לבין המחלות , די בכך שהתובעים נחשפו חשיפה כלשהי לחומרים שהיו במי הקישון, ואפילו תהא חשיפתם מזערית וזניחה, כדבריו של המומחה- "למולקולה אחת ", ואפילו אופן החשיפה יהא שונה מזה אשר הוכר במחקר המדעי כרלוונטי לגרימתן של מחלות שונות.