השאלה היומית: מתי סרבני גט נשלחים לכלא?

שי כהן, סרבן גט במשך 12 שנים ברח אתמול ממאסר במהלך דיון בבית הדין הרבני. בעקבות המקרה עולות שאלות רבות בהן: באיזה שלב, אם בכלל, ניתן לכלוא אדם המסרב לתת גט לאשתו? האם גם נשים שמסרבות לקבל גט יכולות להיכנס לכלא? וגם: האם יש דרך להתגרש ללא בית הדין הרבני? כל התשובות כאן

מתי סרבני גט נכנסים לכלא?

 בכל יום נציג שאלה אקטואלית ונענה עליה באמצעות כתבינו ומומחים לנושא. היום, בעקבות המקרה של שי כהן - סרבן הגט שברח ממאסר במהלך דיון בבית הדין הרבני - אנחנו עונים על כל השאלות הקשורות לגירושין ולמסורבות גט בעזרת עו"ד אוסנת שרון, טוענת רבנית מארגון "יד לאשה" הפועל למען נשים עגונות.

באיזה שלב, אם בכלל, ניתן לכלוא אדם המסרב לתת גט לאשתו?

במקרים בהם בית הדין הרבני נוכח לדעת שיש סיבה טובה ומוכחת שבגללה מבקשת האישה להתגרש, ישאל בית הדין את הבעל באילו תנאים הוא מוכן לתת גט. הסיבה לכך היא שהיא שהגט צריך להינתן בהסכמה, שכן מבחינת ההלכה גט בכפייה נחשב "גט מעושה" והוא פסול.

אם האישה מסכימה לכל הדרישות אותן הציב הבעל בתמורה לגט, אך הגבר מתעקש על סירובו, יכול בית הדין להטיל צווי הגבלה על הבעל. צווי ההגבלה הם למעשה סנקציות אזרחיות הכוללות למשל שלילת רישיון נהיגה, צו איסור יציאה מהארץ, שלילת עבודה במסרה ציבורית, איסור על שימוש בפנקסי צ'קים, ועוד.

במקרים הבודדים, בהם גם אחרי שנים רבות של צווי הגבלה הבעל עדיין מסרב לתת לאשתו גט, יכול בית המשפט לפסוק על כפיית גט. בימים עברו כפיית הגט הייתה מושגת באמצעות הלקאות פיזיות בשוט, אך מכיוון שאנחנו חיים בעידן מודרני, הדרך היחידה לכפות על הבעל לתת גט היא להכניסו למאסר. זו הסנקציה החריפה ביותר שבית הדין הרבני רשאי להטיל.

 האם גם נשים שמסרבות לקבל גט יכולות להיכנס לכלא?

בבתי הדין הרבניים הדין הוא שונה לנשים ולגברים - כאשר הבעל הוא זה שמגיש את תביעת הגט האישה יכולה להציב את התנאים לגירושין רק לאחר שתסכים לקבל את הגט. במידה והיא תסרב לעשות כן, יכול בית הדין להטיל עליה צווי הגבלה. הסנקציה החריפה ביותר שיכול בית הדין הרבני להטיל על אישה, במידה וצווי ההגבלה לא עוזרים, היא להתיר לבעל לשאת אישה שנייה - אך לא להיכנס לכלא.

בית הדין הרבני (מלאני לידמן ג'רוזלם פוסט)

 מהן הסיבות לגירושין אשר בית הדין מוכן לקבל בתביעות גט?

על פי ההלכה היהודית, בכל הליך גירושין קיימת אשמה. כלומר אם הגירושין לא נעשים בהסכמת שני הצדדים, אי אפשר להתגרש סתם כך אלא צריך להוכיח עילה לגירושין. בית הדין מקבלת אך ורק עילות מוכחות, כלומר במקרים בהם האישה מתלוננת על אלימות מצד הבעל היא צריכה להוכיח שהדבר אכן קרה באמצעות תיעוד תלונות במשטרה או מסמכים מטיפולים רפואיים.

בניגוד לבתי המשפט האזרחים, בתי הדין הרבניים לא מקבלים את הצהרתה של האישה כראייה לאלימות, וברוב המקרים גם לא מוכנים לזמן עדים למעשה כי הם קרובים לצד המתלונן. עילות נוספות לבית הדין יכולות להיות למשל בעל הומוסקסואל או לחלופין בעל שאובחן כסובל ממחלת נפש.

 האם יש דרך להתגרש ללא בית הדין הרבני?

על פי החוק במדינת ישראל, הערכאה היחידה שמטפלת בנושאי גירושין של זוגות יהודים היא בתי הדין הרבניים, לכן אין להתגרש ללא התערבות בית הדין. גם אם הנישואים אזרחיים, אך הזוג נרשם במשרד הפנים, הוא יחויב לנהל את הליך הגירושין דרך בית הדין הרבני.

עוד בנושא:

הפרודה: היו הרבה כשלים של השב"ס

אסיר נמלט מבית הדין הרבני בי-ם

עוד במדור השאלה היומית:

האם מחליפו של צ'אבס טוב לישראל?

מה הערך התזונתי של ארבה?

האם אפשר להירפא מאיידס?