שקרים ותארים: מי אתה באמת, שמואל דכנר?

במהלך השנים שבהן התנהלה החקירה בפרשת הולילנד, התהדר עד המדינה שהלך בסוף השבוע לעולמו בנוצות לא לו: הוא סיפר כי היה מרצה לכלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת ת"א, רכש את השכלתו באוניברסיטה העברית ואף שימש כמנהל מדור פנים במכון ויצמן. קווים לדמותו של שמואל דכנר

על יסוד דבריו של שמואל דכנר, עד המדינה בפרשת הולילנד, איש עסקים ויועץ נדל"ן בן 75, נבנה התיק נגד מי ששימש כראש הממשלה אהוד אולמרט. עד מותו של העד המסתורי, שחשף את מה שמוגדרת "פרשת השחיתות החמורה ביותר שהייתה כאן אי פעם", לא ניתן היה לדעת מיהו האיש ובכל הערכאות המשפטיות נכשלו ניסיונותיהם של כלי התקשורת השונים לחשוף את זהותו. היום התיר בית המשפט לפרסם את שמו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

דכנר ז"ל, איש עסקים מתחום הנדל"ן, התגורר בתל אביב וסבל מבריאות רופפת. הוא היה שקוע בחובות כבדים לגורמים בשוק האפור, שהסתכמו במיליוני שקלים. למרות ספקות חוזרים ונשנים לגבי מידת מהימנותו - הצליח דכנר לספק במהלך חקירותיו במשטרה, פגישותיו עם בכירי הפרקליטות והתביעה שהגיש נגד היזם הלל צ'רני - מספר לא מבוטל של פרטים ביוגרפיים. למרות זאת, התברר כי חלק נכבד מהתארים שייחס לעצמו כלל לא היו נכונים.

ב-1993 החל דכנר לעבוד על פרויקט הולילנד. בטיוטה לכתב תביעה, שאיים להגיש נגד הלל צ'רני, נכתב: "בין השנים 1978-1983 שימש התובע כמרצה, פרופ' מן המניין, למינהל עסקים וחשבונאות באוניברסיטת תל אביב". כך גם סיפר בפגישת סיכום עם פרקליט המדינה ונציגי פרקליטות המשטרה.

למרות זאת, מסרו באוניברסיטת תל אביב כי "מבדיקה שערכנו, לא מצאנו במערכת את שמו כמי שהועסק בעבר באוניברסיטה".

פרקליטו של דכנר ז"ל, עורך-הדין אמנון יצחקניא, אמר כי "כל הפרטים שהוא מסר בחקירתו היו אמת. נכון, יש מי שירצה להכפיש את שמו ולהשחיר את פניו".

"השכלה מהאוניברסיטה העברית ומנהל מדור ביקורת פנים במכון ויצמן"

בטיוטת כתב התביעה נכתב עוד, כי "לתובע השכלה במיקרו-ביולוגיה, כלכלה ומינהל עסקים שאותה רכש באוניברסיטה העברית בירושלים". לחוקרי המשטרה סיפר דכנר, שבין השנים 1958-1966, עבד במכון ויצמן, תחילה כמיקרוביולוג ולאחר מכן כראש מדור ביקורת פנימית.

בדומה למוסד האקדמי שבתל אביב, מסרו באוניברסיטה העברית כי "בבדיקה שנערכה במאגרי הבוגרים בפקולטה למדעי החברה ובפקולטה למדעי הטבע לא נמצא כי באוניברסיטה למד אי פעם איש בשם זה".  תשובה דומה התקבלה ממכון ויצמן: "ככל הידוע, האיש עבד במכון בשנות ה-60 בתפקיד מנהלתי".

אך כאן לא תמו סיפוריו של עד המדינה. בטיוטת כתב התביעה נכתב כי "במשך השנים 1972-1978 שימש התובע כיועץ לרשות לניירות ערך בתחום החשבונאי ונטל חלק בכתיבת התקנות לעריכת דוחות כספיים ודוחות ביניים". אך ברשות לניירות ערך לא זכרו את העד. "אין בידינו מידע לאשש כי דכנר עבד אי פעם כיועץ חיצוני לרשות, לאור פרק הזמן הניכר שחל ממועד זה".

במהלך חקירתו, העיד דכנר כי שיחד נבחרי ועובדי ציבור במשך עשרות שנים. למיהמנות שלו ולהתרשמות השופט ממנו יש משקל משמעותי. אבל בפרקליטות טענו כי תיק הולילנד אמנם נשען עליו, אולם לא רק על עדותו. עוד ציינו, כי הוא סיפק ראיות חד-משמעיות לשוחד שנתן, לכאורה, לנאשמים המרכזיים בתיק.