ההכרעה בפרשת רמדיה: "שיסמנו את האשמים האמיתיים"

בית המשפט יכריע בבוקר האם שלושה מבכירי חברת רמדיה אחראים למותם של שני תינוקות ולפגיעה בעוד עשרות שהשתמשו בתחליף החלב הפגום. משפחות הילדים במתח: "בתור הורה לא מעלה על הדעת שאתה מכניס רעל לפה של הילדים שלך"

נטע לפני הידרותרפיה (המשפחה)

לימור נחמני כבר יודעת איך להתמודד עם המבטים וההתלחששויות. כבר קרוב ל-10 שנים, כשהיא מסתובבת בחוץ עם בתה גאיה, אנשים עוצרים ובוהים בשתיים. לפעמים הם ניגשים בחשש ומתעניינים: "הכול בסדר"?. היום אולי היא תזכה לסוג מסוים של נחמה, כשבית המשפט יכריע את דינם של שלושה מבכירי חברת רמדיה האחראים לפגיעה בעשרות תינוקות ובהם בתה ולמותם של שניים מהם, במסגרת הפרשה של השימוש בתחליף חלב צמחי נטול ויטמין B1.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

כשלימור מישירה מבט ועונה לשואלים שגאיה היא אחת מ"ילדי רמדיה", הם מקמטים את המצח ומנסים להיזכר בפרשה שהסעירה ב-2003 את המדינה. "הם בדרך כלל לא מאמינים שיש נפגעים אמיתיים מהסיפור הזה", מספרת לימור בכאב, "הם זוכרים את זה מפעם וחושבים שאולי זו בדיה, אבל אנחנו חיים עם זה יום יום".

אבל גם התשובה הזו לא תמיד מספקת אותם. "חלק אומרים לנו שקיבלנו פיצויים. זה משגע אותי לשמוע את זה", זועמת לימור. "כסף לא יחזיר לי את הילדה שלי, כסף לא יאפשר לה לחיות כאדם רגיל, להגיד את מה שהיא רוצה להגיד. כסף לא יאפשר לה להתחתן".

בבוקר תתייצב לימור יחד עם גאיה באולם בית המשפט בפתח תקווה. הן יביטו בעיניהם של שלושת בכירי רמדיה לפני שישמעו את הכרעת הדין. אך גם סיום החלק המשפטי של הפרשה הטראגית לא יביא להן נחמה.

"שיחליפו אותי שבוע - הם לא יחזיקו מעמד"

מלחמה יום יום. נטע ובני משפחתה (המשפחה)
"יש בי כעס אדיר", מודה אלי, אביה של גאיה. "הם לא יודעים איך זה מרגיש לגדל את הילדים שאנחנו מגדלים. שיתנו להם להחליף אותי שבוע - הם לא יחזיקו מעמד. הם יסיימו את המשפט וילכו הביתה ואני אמשיך במלחמות שלי כל חיי".

ומדובר במאבק ממושך, כואב ומורכב. "כל דבר סביב הבת שלי הוא מלחמה: מול המוסד החינוכי-מלחמה, מול הרשות המקומית-מלחמה, לגבי הטיפולים-מלחמה, הניסיון להביא מסייעת לבת שלי-מלחמה", מלין אלי ומספר על הקשיים והתסכול הבלתי פוסק: "הילדה שלי לא מדברת. אני מנחש שהיא רעבה, צמאה או רוצה לישון, את הכול אני צריך לנחש. היא לא הייתה יכולה ללכת לגן רגיל או לבית ספר רגיל, היא בקושי זזה, אנחנו סוחבים אותה לכל מקום".

בנוסף צריכים בני המשפחה להתמודד גם עם הוצאות כספיות גבוהות. בעקבות הטרגדיה הם העתיקו את מקום המגורים על מנת להיות קרובים לבית החולים פוריה, ובנו בית מיוחד שמתאים לצרכיה של גאיה. "לאנשים אין מושג בכמה הוצאות מדובר", מציין אלי. "עגלה מיוחדת שקנינו לה עלתה 24 אלף שקל, מיטה-מקלחת שקנינו עלתה 17 אלף שקל, גם כספי פיצויים שקיבלנו חלקם הוכנסו ישירות לחשבון על שמה של גאיה, מאיפה אני אביא כסף לכל הדברים האלה שאני מוציא ומתקין?", הוא תוהה.

לפני שמונה חודשים נולד לאבי ולימור בן נוסף. "נדב הכניס לנו אור חדש לחיים", אומר אבי, ומוסיף באותה נשימה כי לצד רגעי השמחה מתקשים הוא ורעייתו לשכוח מהניסיון המר לפני עשור. "כל דבר שהוא עושה, או כל דבר שקורה לו גורם לנו לחששות ענקיים", משתף האב.

"אנחנו מאכילים אותו סימילאק, ולא אגיד שאין בנו טיפה חשש, אבל אני חושב שאחרי המקרה הזה, בודקים כל פורמולה, כל כך הרבה פעמים כך שזה לא יכול לקרות יותר", הוא אומר בשמץ של תקווה מהולה בעצב, "ככה זה אצלנו במדינה - לומדים רק אחרי מקרה כזה. אנחנו כבר שילמנו את המחיר והם כנראה ייצאו כמעט בלי כלום".

"הורה לא מעלה על הדעת שהוא מכניס רעל לפה של ילדיו"

לתחושה הזו של משפחת נחמני שותפים גם אמיר ומירב נטי, הוריה של נטע, שסובלת מפגיעות קשות בגזע המוח כתוצאה מהמחסור בוויטמין B1. "העונש שהם יקבלו כמובן לא ישנה את מה שעובר עלינו יום יום", אומר אמיר ומודה שהוא פסימי באשר לתוצאות המשפט: "אני מקווה שבהכרעת הדין תמצא השופטת שיש אשמים אמיתיים בכל הסיפור הזה, ולא רק אנחנו אשמים בכך שנתנו אמון במוצר ורכשנו אותו. עובדי משרד הבריאות קיבלו עונש שהוא מגוחך, ולצערי אני סבור שהמקרה כאן לא יהיה שונה יותר מדי, למרות שהאחריות שלהם היא גדולה יותר, הם שיווקו ומכרו מוצר שהרעיל ילדים".

נטע, שתחגוג במאי הקרוב את יום הולדתה העשירי, לומדת כיום בכיתה ג' בחינוך מיוחד, זקוקה לליווי צמוד ותלויה בכדורים נגד אפילפסיה. "היא מתניידת בעזרת הליכון, יש לה בעיות מוטוריות, היא לא יכולה להתלבש, להתקלח או לאכול לבדה", "מספר אביה, "כל דבר שנראה להורה כמובן מאליו, אצלנו זה סיפור ארוך. אתה בתור הורה לא מעלה על הדעת שאתה מכניס רעל לפה של הילדים שלך. לא יכול להיות שהחיים שלנו השתנו מן הקצה אל הקצה והחיים שלהם יישארו כרגיל".