אסיר פלסטיני נאנס בכלא - המדינה תשלם

המדינה תפצה אסיר פלסטיני שעבר התעללות מזוויעה בבית הכלא, זאת למרות שהיה אמור להיות נתון תחת הגנה בשל היותו בן למשתפי פעולה. על פי ההסדר, ישולמו לו 100 אלף שקלים ו-20 אלף שקלים נוספים בגין הוצאות משפט. "אין אנו יכולים כחברה להפקיר את דמם של האסירים", הדגישו פרקליטיו

האסיר נאנס - ויפוצה. אילוסטרציה (חדשות 2)

המדינה הגיעה להסדר לפיצוי אסיר פלסטיני שנאנס מספר פעמים בבית הסוהר ופניו הושחתו על ידי אסירים בזמן שריצה את עונשו בבית כלא בישראל, זאת למרות שהיה אמור להיות נתון תחת הגנה מפני שמשפחתו סייעה למדינה. על פי ההסדר תשלם המדינה 100 אלף שקלים פיצוי ו-20 אלף שקלים נוספים בגין הוצאות המשפט.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בית המשפט קבע כי האסיר, שהוריו היו משתפי פעולה עם שלטונות המדינה, יהיה טעון הגנה בשל ייחוסו המשפחתי, מחשש ממשי לשלומו. משלא מולאה ההוראה על ידי שירות בתי הסוהר החלו אסירים שונים להתעלל בו לאורך השנים. באחד המקרים חתכו אותו שני אסירים בפניו וגרמו לו לצלקות קשות.

סיפורו של האסיר נחשף בפרוטוקול הדיון בבית המשפט: אלמונים תקפו באלימות רבה את הוריו שגרו ליד שכם, ואז הוא ואחיו אומצו על ידי משפחה חרדית בירושלים והוא אף למד בישיבה. לאחר מכן עבר לתל אביב, הסתבך עם החוק ומאז הוא נכנס ויוצא מבתי כלא שונים בשל עבירות רכוש. בפני בית המשפט גולל א', האסיר, מסכת של התעללויות ומעשי אונס לאורך שנים רבות בבתי הסוהר.

"הם פתחו את הדלת של התא שלי... ואיימו עליי עם סכין שמכינים מכפית ברזל מושחזת", סיפר האסיר על מקרה אונס קשה שאירע בשנת 2003 בכלא ניצן. "התנגדתי ואז הוא התחיל לגעת בכוח ולהוריד לי את הבגדים". לאחר מכן ממשיך א' ומתאר כיצד שני האסירים המדוברים אנסו אותו בתאו - בזה אחר זה. זאת, למרות ששהה באגף טעוני הגנה.

על הערב בו הושחתו פניו, בשנת 2004, סיפר א': "אמרתי לו (לסוהר) תשמע, תזעיק קצין תורן ערב או קצין מודיעין, אני מרגיש שמשהו הולך לקרות, היה לי חשש. לא היה ויכוח אבל הרגשתי שמשהו לא בסדר".

עו"ד שי רודה, שייצג את האסיר יחד עם עו"ד שלי נחום, מסר בתגובה לחדשות 2 באינטרנט: "חומות הכלא מפרידות בין האדם לחירותו, אסור שחומות הכלא יפרידו בין האדם לכבודו ושלמות גופו".

"שב"ס התרשל בשמירה על מרשינו, אשר נאנס ופניו הושחתו, בזמן שהיה צריך לשהות בהפרדה", הסבירו פרקליטיו. "אין אנו יכולים להתיר את דמם של האסירים כחברה מתוקנת ונאורה, אל לנו לשכוח כי בבוא היום הם יחזרו לחברה".