האם ש"כלאה" את ילדיה מדברת: "אני אוהבת את הילדים"

לראשונה מאז נחשפה בחדשות 2 פרשת האם ש"כלאה" את ילדיה במשך 18 שנה, מגיבה האם לחשדות הכבדים נגדה. "הילדים נראו בציבור בכל רחבי ישראל, יש מאות עדים שראו אותם בכל מקום", היא טוענת ואומרת בחיוך: "יש לי אמונה"

ר', האם החשודה ש"כלאה" את ילדיה במשך 18 שנה, הובאה היום לבית המשפט בירושלים לאחר שנעצרה אתמול בצפת. לראשונה מאז חשיפת הפרשה במהדורה המרכזית של חדשות 2, דיברה האם להגנתה ואמרה: "אני אוהבת את הילדים שלי".

האם נחקרה בחשד להתעללות בילדיה ובחשד שחטפה את בתה לפני 25 שנה מארצות הברית לישראל, בניגוד להחלטת בית משפט אמריקני. בכתבה ששודרה בחדשות 2 שהביאה לחשיפת הפרשה, תיארו הילדים כיצד הוחזקו בביתם בלי שנשלחו למערכת החינוך, לא היו רשומים באף אחד ממוסדות המדינה ולא הוצאו להם תעודות זהות ומסמכים אחרים.

הבוקר הובאה ר', האם החשודה, לבית משפט השלום בירושלים, ולא הפסיקה לחייך. לטענת פרקליטה, ניתן להבחין כי שני ילדיה נראים בריאים בגופם ונפשם. לראשונה מאז חשיפת הפרשה היא הבהירה כי לא כלאה את ילדיה. "הם נראו בציבור בכל רחבי ישראל, יש מאות עדים שראו את הילדים שלי בכל מקום", אמרה האם והוסיפה: "הילדים שלי קצת כועסים כרגע".

לדברי ר', הסיבה שבגללה הילדים כועסים "תתגלה בקרוב". עוד היא אומרת: "יש אמונה. יש ילדים. אני אוהבת את הילדים שלי".

בתה של ר', שמסרה עדות מאוד מפורטת על מסכת ההתעללות שספגה מהאם, ואף גילתה כי באחד המקרים שקלה לשים קץ לחייה, הגיעה גם היא היום לבית המשפט. לפני הדיון בעניינה של האם היא ניסתה לגלות סוג של אמפתיה, ולהזדהות עם אמה ברגעים הקשים. "באתי לבית המשפט לומר דבר אחד - אני מאמינה שאימא שלי צריכה טיפול. אני חוששת שהיא תיכנס לבית סוהר", הסבירה הבת בעצב. "צריך להבין מאיפה היא באה. היא צריכה טיפול".

אתמול: האם החשודה נמצאה בצפת

המשטרה עצרה אמש את אמם של שני הילדים שהוחזקו בביתם במשך 18 שנה. סיפורה של המשפחה שנחשף בשבוע שעבר, הוביל את חוקרי משטרת ירושלים לצפת, לאחר שהאם נמלטה לשם בשבוע שעבר בעקבות החשיפה.

ב-11 השנים האחרונות חי מתן (שם בדוי) בן ה-18 בחדר קטן יחד עם אימו ועם אחותו, יהודית (שם בדוי). הוא לא יצא לבית הספר ולא התגייס לצבא. איש מאנשי רשויות הרווחה לא הכיר אותו או את סיפורו. בזכות פרסום הכתבה, התגלה בימים האחרונים מידע חדש ומפתיע אודות בני הבית.

כמעט בכל שנות חייו, חי מתן ללא תעודת לידה או מספר תעודת זהות, וכן בלי מסמכים שיכולים לקבוע מהו גילו המדויק. בריאיון עמו, קשה היה לשמור על קור רוח כשהצעיר חשף שלמעשה, לא שיחק אף פעם בחייו עם ילדים אחרים. "אני הייתי חברת המשחק שלו", סיפרה אחותו - שהיא ואמו הן הנפשות החיות היחידות בחייו של מתן. על השידה בחדר האפלולי שבו הוא גר מונח פנקס, ובו ציורים של ילד משעות ארוכות של כלא בלתי נגמר. באותוf הבית הוא העביר את כל חייו יחד עם אחותו ואמו - סגור בשני חדרים וחצי.

"אני קם בבוקר, אוכל, רואה טלוויזיה, אוכל והולך לישון. אין עוד ברירות", סיפר מתן על שגרת חייו - והבהיר: "אני לא יכול לקום ולהגיד: אוקיי, היום אני רוצה לעשות את זה". אמו דאגה לשכנע אותו כי העולם שמחוץ לדלת הבית נראה עגום הרבה יותר: "הוא מלא בדברים לא רצויים: גיהינום, אונס, רצח. זה מה שהיא מספרת".

סיפור ההיעלמות מארצות הברית

סיפורם של שני הצעירים לא נתפס ולא הגיוני. אלו חיים בצלה של אם שלמעשה - כלאה אותם וחששה כל הזמן שהם יתגלו: "היא ישנה מעט מאוד ובילתה שעות ליד הדלת, חושבת שמישהו מקשיב. היא הייתה שומעת מישהו מדבר במסדרון והייתה אומרת: הם מדברים עליי, באים לתפוס אותי".

מאז חשיפת הפרשה התגלה כי ראשיתה לפני 25 שנה בארצות הברית. יהודית, האחות הגדולה, נולדה לזוג הורים במדינת ניו יורק. השניים נפרדו בסוף שנות ה-80 - ומכאן החל תהליך גירושים שלווה גם בתביעות משפטיות. "אני זוכרת בית משפט", שיחזרה יהודית. "כולם נעצו בי עיניים כל הזמן, כאילו, משהו קרה".

בשלב מסוים לקחה האם את בתה, שגילה היה אז ארבע. הן ברחו לישראל ומאז נעלמו עקבותיהן. יהודית הוגדרה נעדרת. על השאלה האם יודעת מה עלה בגורל אביה סיפרה: "אני זוכרת שאמא הסבירה לי משהו: את לא יכולה לראות אותו עכשיו כי הוא לא טוב בשבילך".

בעקבות חשיפת הפרשה, אחרי כל השנים, ייתכן ויהודית תיפגוש בקרוב את אביה הביולוגי - וחידת ההיעלמות תבוא אל קצה. "הייתי בישראל כמה פעמים הוצאתי אלפי דולרים והייתי אצל הרבה חוקרים פרטיים", סיפר האב. "במחלקת המדינה כאן, ב-FBI, ניסיתי לדבר עם כל מי שהיה לו סיכוי סביר להצליח". הוא אף הביע נכונות לפגוש את יהודית שוב.

מתן, לעומת זאת, החל תהליך טיפולי בהוסטל לנוער בסיכון. השניים יצאו לדרך חדשה בעולם שחדש להם - העולם שמחוץ לדירה שבה היו כלואים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת