כך נחשפה האפליה החמורה במועדונים

הפשיטה על 9 מועדוני לילה, חלקם מהמוכרים ביותר בת"א וחיפה, הגיעה לאחר חקירה ממושכת שביססה את החשדות. שוטרים סמויים בני העדה האתיופית ניסו להיכנס וסורבו פעם אחר פעם בשלל טיעונים, כשדקות לאחר מכן הוכנסו שוטרים סמויים לא ממוצא אתיופי בלי בעיה

מועדון לילה, אילוסטרציה (רויטרס)

חשד לאפליה חמורה נגד בני העדה האתיופית הוא שהוביל את המשטרה לבצע הלילה (שישי) פשיטה על תשעה מועדונים ברחבי הארץ - כמה מהם מהמוכרים והפופולריים בתל אביב ובחיפה. במסגרת החקירה הממושכת נשלחו שוטרים בני העדה האתיופית בלבוש אזרחי להיכנס למועדונים וסורבו פעם אחר פעם בטענות שונות, כשזמן קצר לאחר מכן שוטרים לא ממוצא אתיופי שהתחזו לבליינים הוכנסו בלי בעיות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

השוטרים פשטו על תשעה מועדונים, מהם ארבעה בתל אביב: "החתול והכלב", "ברקפסט", "בילי ג'ין" ו"איסמי סלמה", שלושה בחיפה: "הספרייה", "הקולג'" ו"הבאר" ואחד בבאר שבע: "מנגה". 25 בעלי תפקידים עוכבו לחקירה בחשד כי פעלו באופן שיטתי לאפליית בני העדה האתיופית וסירבו להכניסם רק בשל מוצאם.

חשיפת דפוס האפליה השיטתי נעשתה באמצעות שוטרים סמויים בני העדה האתיופית שהגיעו למועדונים בלבוש אזרחי וכניסתם נמנעה בטיעונים שונים. באחד המקרים נאמר לשוטר בן העדה, שהתחזה לבליין, כי המועדון מלא עד אפס מקום, אך שוטר לא ממוצא אתיופי שהגיע למקום דקות לאחר מכן הוכנס בלי בעיות.

דפוס פעולה קבוע ולא מקרה חד פעמי

במקרה נוסף נאמר לשוטר ממוצא אתיופי כי מדובר במסיבה סגורה שניתן להיכנס אליה רק עם הזמנה, אך שוב כשהגיע שוטר סמוי לא בן העדה הוא נכנס מיד מבלי להציג הזמנה כזאת. במקרה אחר סורבה כניסתו למועדון של שוטר בן העדה האתיופית שהגיע בלבוש אזרחי בטענה שבפנים מתקיימת מסיבה לסטודנטים. גם במקרה הזה שוטר לא ממוצא אתיופי הוכנס למקום זמן קצר לאחר מכן.

הבדיקה נעשתה מספר פעמים, על מנת לוודא כי אכן מדובר בדפוס פעולה קבוע ולא במקרה חד פעמי, והתוצאה חזרה על עצמה שוב ושוב.

הפרקליטות הייתה מעורבת בחקירה לכל אורכה ומעודכנת על ידי המשטרה לגבי איסוף הראיות וגביית העדויות. גורם בפרקליטות אמר לחדשות 2 Online כי מי שיזם את הפעילות הזאת הוא עמית אייסמן, המשנה לפרקליט המדינה, בעקבות תלונות שהצטברו על כך שיש מועדונים שמפלים את בני העדה האתיופית.

התגלו ליקויי בטיחות מגוונים

המשטרה גויסה, ציידו את השוטרים הסמויים בני העדה האתיופית במצלמות נסתרות ושלחו אותם לעשרות מועדונים שבהם לפי החשד התבצעה סלקציה באופן שיטתי על רקע גזעני. אחרי שהצטברו ראיות מספיקות לגבי תשעת המועדונים הוחלט לבצע פשיטה ולעכב לחקירה ולתשאל 25 בעלי תפקידים.

כדי להילחם בתופעת הסלקציה הוחלט בפרקליטות להיאבק במועדונים החשודים בכמה דרכים ולא רק בהיבט של החשד לאפליה ולשם כך השתתפו במבצע גם גורמי רישוי עסקים של המשטרה, גורמי פרקליטות פלילית ואזרחית במחוזות השונים, רשות המסים, ביטוח לאומי, משרד הבריאות, מערך כבאות והצלה, חברת החשמל וגופי זכויות יוצרים - כשכל גוף ביצע ביקורת בתחומו.

במהלך הפשיטה המשטרתית התגלה כי ברבים מהמועדונים ישנם ליקויי אבטחה מגוונים. בשמונה מתוך תשעת המועדונים נמצאו ליקויים, כשבשניים מהם נדרשה סגירה מידית של המועדון ובשניים נוספים זומנו הבעלים לשימוע. בין הליקויים שנמצאו: יציאות חירום נעולות, חוסר בתאורת חירום והיעדר חיבור צנרת למקור מים. בנוסף, הועסקו במועדונים עריק צה"ל וכן עובד זר בלתי חוקי.

״אחת התופעות המכוערות והגזעניות ביותר בישראל היא הסלקציה במועדונים, אשר מפלה בין אנשים רק בגלל מראה חיצוני וצבע עור", מסרה אמי פלמור, יו״ר הצוות הבין משרדי למיגור הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה. "רק בעוד מספר ימים הצוות הבין משרדי למיגור הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה יגיש לממשלה את המלצותיו, אבל אני שמחה לראות כבר את ניצני השפעתו במרחב הציבורי ובפעילות האכיפה, כפי שאנו רואים היום. אני מברכת את פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל שיזמו את המבצע הזה במועדונים והחלו באכיפה אקטיבית של החוק נגד גזענות ואפליה במרחב הציבורי (איסור אפליה במוצרים ושירותים).״