הטרדות מיניות טויחו בבית החולים: "זה היה סוד גלוי"

עובדת באחד מבתי החולים בארץ העזה להתלונן נגד ד', מנהל מחלקה בכיר, שלטענתה נהג להטריד אותה מינית. פסיקת בית המשפט, שהורה לשלם לה פיצויים של 400 אלף שקל, מעלה ממצאים חמורים לפיהם בהנהלת בית החולים ידעו על ההטרדות, אבל שמרו על קשר שתיקה - וטייחו את התלונות. ביה"ח בתגובה: "מטפלים בקפדנות בכל תלונה"

מסכת של הטרדות מיניות וטיוח בבית החולים: י', מזכירה רפואית זוטרה באחד מבתי החולים בארץ העזה להתלונן נגד ד', מנהל מחלקה בכיר במקום, שלטענתה נהג להטריד אותה מינית. פסיקת בית המשפט בתביעת הפיצויים שהגישה האישה מציגה ממצאים חמורים ומדאיגים לפיהם בהנהלת בית החולים ידעו על ההטרדות המיניות, אבל שמרו על קשר שתיקה - וטייחו את התלונות. לטובת המתלוננת נפסקו פיצויים בסך 400 אלף שקלים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

במשך שמונה שנים, ד' היה המנהל הישיר של י', שעבדה בבית החולים משנת 2000 עד 2008 - וההטרדות החלו מיד. "הוא היה רוכן מעליי ולוחש כל מיני דברים לאוזן כמו מה הוא עושה עם האצבעות, עם הלשון שלו", היא מספרת לחדשות 2. "הוא נצמד אליי מזיע. אתה פשוט מתכווץ בתוך עצמך. זה עלבון, זו השפלה, זו בושה נוראית".

לדבריה, המנהל נהג לחשוף אותה ואחרים לתכנים מיניים בוטים במחשב שלו ובאחת הפעמים היא אף הפתיעה אותו במשרדו והבחינה בו מקיים יחסי מין: "התביישתי, הלכתי הביתה והוא עשה מזה בדיחה. הוא שאל אותי: 'מה את ראית?' והושיט ידיים לאזור חלציו. צרחתי שיעזוב אותי".

"הדרג הבכיר של בית החולים עצם עיניים"

י', עובדת מצטיינת, פנתה לסגן מנהל בית החולים, למנהל בית החולים, ליושב ראש ועד הרופאים של בית החולים והתלוננה על ההטרדות המתמשכות - אלא שדבר לא נעשה. י' החליטה לתבוע את בית החולים ואת מנהל המחלקה בבית הדין לעבודה, ופסק הדין פותח צוהר למה שהתרחש במסדרונות בית החולים באותם שנים.

"הפרת חובות האמון של המעסיקה כלפי ציבור העובדות והעובדים בבית החולים לסביבת עבודה מוגנת, כפי שהדבר בא לביטוי במקרה זה, היא ביטוי לעצימת עיניים מצד הדרג הבכיר של בית החולים לתופעה", כתב השופט.

המנהל הבכיר נותר בעבודתו. אילוסטרציה (רויטרס)

"התנהלותו הלא מכבדת של הנתבע הייתה בגדר סוד גלוי בתוך כותלי בית החולים, משגם עובדות אחרות ועובדים אחרים נחשפו אליה", נכתב בנוסף. "הסגל הבכיר בבית החולים היה מודע לאותה התנהלות. העובדה כי לא נפתח בירור בנושא של הטרדה מינית בעקבות השיחה שקיימה התובעת שבו התלוננה על הטרדה מינית".

"אסור היה לנתבעת המעסיקה לעבור לסדר היום עם הבאת התלונה לידיעת הנהלת בית החולים", נכתב עוד. "על רקע זה, עצימת העיניים שמאפיינת את בית החולים בהתייחסות לתופעת ההטרדה המינית, בפרט כשהמטריד הוא בעל עמדה בכירה בבית החולים, היא כשלעצמה ביטוי להתנערות הנתבעת מחובותיה כמעסיקה".

פרקליטת המתלוננת: "זה היה סוד גלוי, היא לא הייתה היחידה"

"התלוננתי ואף אחד לא התייחס לתלונה שלי. אף אחד לא התקשר לשאול מה עם התלונה שלי, נשארתי לבד בעולם", היא מספרת בכאב. "התחושה שלי הייתה שאנשים כבר לא מגיעים, חברים מתרחקים ממני וחשבו שאני פסיכית ושהשתגעתי. אני חושבת שהם מחבקים את הענק הגדול, את הרופא, ועל הדרג הנמוך אפשר לדרוך".

"מנהל בית החולים ביקש ופעל לכסות על טענת התובעת להטרדה מינית", נכתב בנוסף בפסק הדין. "מכל אלה עולה כי הנתבעת העדיפה את האינטרס של שמירת 'השקט התעשייתי' בשורותיה, תוך יצירת מצג שלפיו התובעת לא התלוננה על מעשי הטרדה מינית".

"אותן אמירות קשות, מיניות, בדיחות גסות, התנהלות שמעורבת כל הזמן בסקס ויחסי מין, היו סוד גלוי", אמרה עורכת הדין לימור עמית פנקר המייצגת את י'. "היא לא היחידה שחוותה את זה. אם אנחנו רוצים לנקות את המערכות האלה מהטרדות מניות אנחנו חייבים להקשיב כשעובד זועק".

בעקבות הפרשה: י' עזבה את עבודתה

אחרי שמונה שנים בעבודה, י' נאלצה לעזוב את מקום עבודתה. מנהל המחלקה הבכיר דווקא נשאר בתפקידו. לפני שלושה שבועות, השופט בבית הדין לעבודה נזף בבית החולים וביקר קשות את ההתנהלות הארגונית שם ופסק כי על בית החולים ועל מנהל המחלקה הבכיר לשלם ל-י' פיצויים בסך 400 אלף שקלים.

מבית החולים נמסר בתגובה: "קביעת בית המשפט הובאה לידיעתנו, אנחנו מלווים את הפרשה שנים רבות ושוקלים אם לערער על הקביעה שדנה בהתנהגות בית החולים בזמן התרחשות הפרשה. ככלל, הנהלת בית החולים מטפלת בקפדנות רבה ועל פי כל הנהלים והכללים בכל תלונה שהרקע שלה הינו מגדרי ומערבת הטרדה מינית או אלימות על רקע מיני".