הירי במחבל: "הפרטים הקטנים יכריעו"

סערת הירי במחבל המנוטרל בחברון לא דועכת והפרסומים לפיהם הלוחם שירה חשוד ברצח עוררו מחאה ציבורית. מומחים למשפט צבאי מסבירים את מערך השיקולים: "אנחנו לא מתעלמים מהסכנה לחיילים", וטוענים כי התיק עשוי להסתיים באישום קל בהרבה: "זו שאלה של ספק סביר ושל מצבו הנפשי של החייל"

חקירת הירי בחברון בעיצומה ובשבועות הקרובים ידרשו בכירי הפרקליטות הצבאית להחליט מה יעלה בגורלו של לוחם גדוד שמשון מחטיבת כפיר שתועד כשהוא יורה בראשו של מחבל שהיה כבר מנוטרל ושכב על הארץ. מומחים לדין הצבאי מסבירים לחדשות 2 Online את מורכבות ההליך המשפטי - ואת השיקולים שעומדים בלב ההחלטה האם יוגשו כתבי אישום בפרשה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"אני סבור שכל ההתבטאויות הן מוקדמות מדי וצריך לתת למצ"ח לסיים לחקור את האירוע", אמר עו"ד סא"ל (במיל') יעקב קורן שמכהן כשופט בבית דין צבאי שומרון. "ברמה התיאורטית, זה ברור שאין לאפשר מעין 'הוצאה להורג' ומנגד חייבים להביא בחשבון את המתח הרב שבו נמצאים החיילים בשטחים".

לדבריו, בכירי הפרקליטות הצבאית יהיו חייבים לקחת בחשבון כמה משתנים בבואם להגיש כתב אישום: "הם יבחנו את המצב הנפשי בו היה נמצא החייל במהלך הירי. ייבחנו האם הוא סבר, אפילו בטעות שהייתה על המחבל חגורת נפץ - אז בוודאי שלא הייתה לו כוונה ליטול את חייו של המחבל. אם זהו המקרה, אז העבירות יכולות לנוע גם בין התנהגות שאינה הולמת, פזיזות ובמקרה חמור הריגה. כדי להגיש כתב אישום בגין רצח, יש לבחון האם הממצאים של החקירה מעלים כוונה לרצח, כוונה ממשית ליטול חייו של אחר ללא כל צידוק של הגנה עצמית".

"הפרטים הקטנים הם מאוד חשובים"

עו"ד ואל"מ במיל' לירון ליבמן, התובע הראשי הצבאי לשעבר, הוסיף: "ממה שפורסם, זה לגמרי ברור שמתחייבת כאן חקירה פלילית, אין כאן שום שאלה. נכון שזה סרטון קצר ומניסיוני מה שרואים בסרטון כזה עשוי להטעות ולכן בדיוק חשוב שתהיה חקירה פלילית הוגנת ויסודית, שתברר את כל ההיבטים הרחבים יותר של העניין הזה".

ליבמן הסביר כי "עניין מרכזי בחקירה של אירוע מבצעי זה להבין את ההקשר שבו הוא נעשה והפרטים הקטנים הם מאוד משמעותיים – יש הבדל בין ירי שנעשה בתהליך ההשתלטות על המחבל לירי שנעשה 30 שניות או שש דקות אחרי. הם יכולים להיראות למישהו מבחוץ כפרטים קטנים, אבל הם מאוד חשובים".

ליבמן, שכיהן בעבר במספר תפקידים בפרקליטות הצבאית, הסביר כי המערכת המשפטית הצבאית "בהחלט מודעת להקשר המבצעי של האירועים וזה מקבל משקל בהערכת הדברים: ההערכה לא נעשית במעבדה סטרילית שמתנתקת מהאיומים והסכנות שניצבים בפני החיילים או מהצורך לקבל החלטות תוך זמן קצר מאוד – הכל נלקח בחשבון. ובמישור הפלילי צריך לזכור שכדי להגיש כתב אישום צריך לפחות לחשוב שיש סיכוי סביר להרשעה, מעבר לספק סביר שהייתה התנהגות לא ראויה".

"לוקחים בחשבון את הלחץ וחוסר הוודאות"

לדבריו, יש לאסוף את כל הראיות - כולל הליכי חקירה מתקדמים נגד המעורבים: "יכולים להיות מקרים שבהם על פני הדברים זה נראה לא ראוי ולא ערכי ולבסוף יש את הספק הסביר – כדי להגיע למסקנה הזו חייבים לעשות חקירה רצינית ויסודית, לעצור אנשים אם צריך, ולא להיבהל – כך חוקרים אירועים רציניים. ההקשר בו החייל פעל הוא חשוב – אם היה לבד או עם מפקדים או חיילים נוספים, וחשוב לברר את זה מנקודת המבט של אנשים נוספים ולא רק של החייל עצמו".

אל"מ (במיל') פנינה שרביט ברוך, לשעבר בכירה בפרקליטות הצבאית, טענה: "חשוב להמתין לממצאים של החקירה כדי לדעת מה בדיוק אירע שם ולא להסתמך על סרטונים כאלו ואחרים". לדבריה, "באופן כללי הנושא של פעולה לפי הכללים הוא מהותי ועקרוני ביכולת של הצבא לתפקד. אנחנו לא רוצים חיילים שיתנהלו על פי רוחם וכיבוד החוק והפקודות הם מעקרונות היסוד. חובתו של הרמטכ"ל להדגיש את הדברים האלה כדי הצבא יתפקד כמו שצריך".

"ודאי שיש שיקולים ולכן יש הרבה מאוד מקרים שבהם נורו אנשים", היא מוסיפה. "בודקים את הסיטואציה והאם החייל נהג לפי המצופה. לוקחים בחשבון את הלחץ ואת חוסר הוודאות. אני לא רוצה חיילים שמחליטים סתם כך לפתוח באש, לא בצורה חוקית ולא על פי הפקודות, היום זה מישהו שם ומחר זה מישהו אחר".

לפניות לכתב: AzriA@Ch2news.tv

לעמוד הפייסבוק של עזרי עמרם