דוח המבקר: עשרות אלפי כתבי אישום על מהירות נמחקו

נהגתם במהירות מופרזת? יכול להיות שהמצלמות בכלל לא תיעדו אתכם: מבקר המדינה גילה כי מכמונות רבות תוכנתו לצלם רק חלק מהעבירות, בגלל שמערכת המשפט לא עומדת בעומס. במשטרה האשימו: "אין מספיק שופטים ומועדי דיונים"

כחלק מהמאבק בתאונות הדרכים הוצבו מאות מצלמות תנועה הוצבו ברחבי הארץ בשנים האחרונות - אך בגלל כשלים מערכתיים עשרות אלפי כתבי אישום נגד נהגים נמחקים מדי שנה: בדוח מבקר המדינה שהוגש היום (רביעי) נטען כי המשטרה העלתה - ללא ידיעת הנהגים - את רף האכיפה: למעשה, מצלמות רבות תיעדו רק נסיעה במהירויות של 160-180 ואף 250 קילומטרים לשעה, וכל זאת על מנת להגיש פחות כתבי אישום כדי "להקל" על מערכת המשפט העמוסה. גם במשרד לביטחון פנים אישרו: "מערכת המשפט לא ערוכה למיליוני כתבי אישום".

ומה גילה המבקר על הטיפול המשטרתי בדוחות לניידות? לחצו כאן

הדוח שניסח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, חושף ליקויים משמעותיים בטיפול בעבירות התנועה שנתפסות במצלמות המהירות (מכמונות). כבר בשנת 2005 אישרה הממשלה הקמת מערך של 300 מצלמות תנועה דיגיטליות – מערכת שזכתה לכינוי א' 3. עד כה הוצבו כ-60 מצלמות, שנועדו להפחית את מהירות הנסיעה ובכך לצמצם את מספר התאונות ולשפר את תרבות הנהיגה. בפרויקט הושקעו עשרות מיליוני שקלים עד היום, וכבר אושרה השקעה ניכרת נוספת.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

(פלאש 90, עיבוד: חדשות 2)

"כשל מערכתי מנע הפעלה מיטבית של מערך המצלמות, שהושקעו בו משאבים ניכרים", ציין המבקר, "ממצאיה של ביקורת זו מצביעים על אי-השגת מטרות מרכזיות והפעלה לא יעילה של מערך המצלמות".

הממצא החמור ביותר הוא מחיקת או גניזת עשרות אלפי כתבי אישום - כ-50 אלף - מסיבות פרוצדורליות: עקב אי היערכות מערכתית של הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון פנים והמשטרה להעברת כתבי האישום, נמחקו עשרות אלפי כתבי אישום - בינם גם כאלו שהוגשו בגין עברות תנועה חמורות ומסוכנות. הרשויות לא הצליחו לתאם ביניהן בנוגע לכתבי האישום: מספרם המועט של שופטי התעבורה וליקויים בתיאום תאריכי המשפטים הובילו כאמור לכשלים באכיפה ובענישה.

חשבתם שצולמתם? המשטרה ככל הנראה בכלל לא תיעדה

"על מנת לבלום את הצטברות כתבי האישום ללא מועד משפט ומחיקתם, העלתה המשטרה את סף האכיפה של מרבית המצלמות כך שיצלמו רק מהירות של פי שניים ואף בכמה מקרים עד פי חמישה מהמהירות המותרת. ספי האכיפה הביאו לכך שחלק ניכר מהמצלמות לא מילאו את ייעודן", התריע המבקר. בחלק מהמקרים אף קבעה המשטרה את מהירות האכיפה ב-180 ואפילו 250 קילומטרים לשעה.

"בשנות הפעלת מערך המצלמות הועלה סף האכיפה במצלמות באופן בלתי סביר, במטרה לבלום הצטברות של כתבי אישום רבים מאוד שלא נקבע להם מועד למשפט", הסביר המבקר. שפירא ציין גם כי "דוחות התעבורה שכבר הופקו על סמך מערך המצלמות טופלו באופן בלתי יעיל. כתוצאה מכך חלק מעבירות התעבורה החמורות שתועדו במצלמות לא טופלו כנדרש והן נמחקו כלא היו". כמו כן, נפסל מספר רב של עבירות תנועה שתועדו - כרבע מכלל האירועים שצולמו.

עשרות אלפי כתבי אישום - חלקם כאמור הוגשו בעקבות התיעוד ממצלמות המהירות - נמחקו מחמת התיישנות, לאחר שהמשטרה ומערכת בתי המשפט לא טיפלו בהם בזמן. בכל שנה הצטברו אלפי כתבי אישום שלא נקבע עבורם מועד דיון, ולכן בוטלו בחלוף הזמן. כמו כן, עשרות אלפי מקרים בכל שנה נפסלו מסיבות טכניות כגון פגמים בעדשת המצלמה. 

"רבות מהמצלמות לא מילאו את ייעודן"

כמו כן, המידע שנצבר ממערך המצלמות "לא נוצל כראוי לשם איתור עברייני תנועה מועדים וטיפול מתאים בהם" - והמאמצים לא הובילו לאיתור עבריינים סדרתיים או להחמרת הענישה נגדם. המבקר קבע כי "כתוצאה מכך נפגעה גם השוויוניות באכיפת החוק, דווקא כלפי העבריינים הקשים יותר".

בין השנים 2015-2012 נמחקו כ-55,000 כתבי אישום בגין עבירות תעבורה מחמת התיישנות, לפי ממצאי הדוח. חשוב לציין כי רוב כתבי האישום הללו לא נבעו ממערכת המצלמות אלא מעבירות אחרות. "נמצא כי הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון פנים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והמשטרה לא הגיעו להסכמות בעניין תקינת השופטים לתעבורה, ועל כן נפגעה ההיערכות לגידול הצפוי בכתבי האישום בעקבות הפעלת פרויקט א-3", נזף השופט בדימוס שפירא.

אז כיצד פעלה המשטרה כדי להקל על העומס המשפטי? התשובה, מתברר, היא העלאת מהירות הנהיגה המותרת בפועל - ללא שום הודעה לציבור הנהגים. סף האכיפה של מצלמות רבות הועלה בעשרות קילומטרים לשעה: "בפועל, רבות מן המצלמות לא פעלו אלא כשכלי רכב נסעו במהירות הגבוהה פי שניים ומעלה מן המהירות המותרת". בחלק מהמחוזות מהירות האכיפה שלא צולמה הגיעה ל-250 קילומטרים לשעה.

המועד לדיונים נקבע (חדשות 2)

יותר תאונות? פחות כתבי אישום

במספר כבישים נקבע כי סף האכיפה יהיה פי 2.25 מהמותר (למשל, 135 קילומטרים לשעה במקום 60). בכביש בין עירוני באזור ירושלים, שהוגדר כ"כביש אדום", נקבע שסף האכיפה יעמוד על 165 קמ"ש - למרות שהמהירות המותרת היא עד 80 קמ"ש. בדיון מיולי 2014 קבעה קצינה באגף התנועה: "במקום בו יש עומס עצום מבחינת בתי המשפט, יש לאכוף עברות אור אדום בלבד" - כלומר לא לאכוף עבירות מהירות.

המבקר ציין כי ההעלאה של ספי האכיפה הכתיבה למעשה תיעוד סלקטיבי והביאה לירידה חדה במספר האירועים שצולמו ובמספר כתבי האישום, למרות שבשנים האחרונות דווקא חלה עלייה של 22% במספר ההרוגים בתאונות. עד 2014 חלה ירידה של 46% במספר כתבי האישום, ועל כן חלק ניכר מהמצלמות לא מילאו את ייעודן.

"העלאת ספי האכיפה לצורך הפחתת מספר כתבי האישום הביאה לידי אי-אכיפה מוחלטת של עברות המהירות ברמת קנס במצלמות אלה", אמר שפירא. עוד נזף המבקר באת"ן (אגף התנועה במשטרה) על כך שלא התקיימו תהליכי פיקוח ובקרה בנושא, ולא בוצע מעקב על הצטברות כתבי האישום שלא טופלו או נמחקו - גם כאשר מדובר בעבירות תנועה חמורות.

"חוסר האכיפה פגע באכיפה ובהרתעה"

בדוח המבקר מופיע ציטוט של קצינת משטרה באגף התנועה, שהמליצה "להפסיק לגמרי אכיפת מהירות בעמדות שמייצרות הרבה זימונים לבתי המשפט". המבקר יוסף שפירא כתב כי "הפקת כתבי אישום בגין עבירות תעבורה בלא שנקבע להם מועד משפט, מובילה בסופו של דבר, למחיקת כתבי אישום ופוגעת על כן באופן יסודי ביעילות פעולות האכיפה וההרתעה של המשטרה". 

המבקר הדגיש, עם זאת, כי המשטרה החלה להפיק לקחים מהמקרה ולפעול לצמצום הפערים בתיקים הממתינים לקביעת מועד למשפט, וגם מונה צוות להקמת מנגנון פיקוח ובקרה לנושא מועדי מערכת המשפט.

ליקויים נוספים שמצא המבקר: לא כל המקרים שתועדו והוגדרו כמסוכנים פוענחו על ידי החוקרים והובילו בפועל לכתבי אישום - כלומר, גם המשטרה לא עמדה בעומס; לא נאסף מידע מקיף על נהגים שביצעו עבירות תנועה סדרתיות; ולא כל עבירות התנועה החמורות טופלו על ידי היחידה המרכזית (ימ"ר) בתוך ארבעה חודשים - צעד שהוביל לאי-הגשת כתבי אישום. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שלא טופלו אירועים שתועדו בהם עברות חמורות המסכנות חיי אדם", נכתב.

תגובות: "נאלצים להימנע מהפקת דוחות בגלל העומס"

שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, אמר בתגובה לדוח המדאיג: "כשנהג רואה מצלמת מהירות או מצלמת אור אדום, בולטת ומשולטת, הוא מוריד את הרגל מהגז וממתן את צורת הנהיגה שלו. בכל המדינות המתקדמות הבינו כי מצלמות נגד תאונות הן דרך אפקטיבית להציל חיים בכבישים, ולכן הדוח של מבקר המדינה מדבר בעד עצמו. מספר ההרוגים בכבישים נמצא בעלייה מתמדת כבר שלוש שנים ברציפות ולכן אסור להמתין שיהיו עוד הרוגים. הממשלה חייבת כבר היום ליישם את ההחלטה שלה ולהציב מצלמת נגד תאונות, משולטות ובולטות, בצמתים המסוכנים ובאותם מקומות שבהם יש קשר ישיר בין מהירות הנסיעה ותאונות הדרכים".

המשרד לביטחון הפנים מסר בתגובה לדוח: "כבר עם קבלת טיוטת דוח המבקר, לפני מספר חודשים, החל המשרד לפעול ברוח המלצות המבקר. כך למשל, לפי הנחיית השר ארדן, נוהל הטיפול בדוחות תנועה של קצינים בכירים הוחמר. בעניין פרויקט המצלמות יש להדגיש שקיים פער עצום בין כמות הדוחות שמצלמות א' 3 מסוגלות לייצר אל מול היכולת של בתי המשפט לתעבורה להעמיד לדין נהגים שביצעו עבירות תנועה. מצלמות א' 3 מסוגלות להפיק מיליוני דוחות בשנה, אך בפועל בתי המשפט מוגבלים בהיקף הדיונים ומסוגלים לקיים כ-90,000 דיונים בלבד".

עוד הדגישו במשרד כי "המחסור החמור בשופטי תעבורה ובמועדי משפט הוא גורם משמעותי המגביל את יכולת ההעמדה לדין. לכן, כל עוד לא יהיה מספר מספק של שופטי תעבורה המשטרה לא תוכל להפעיל את כל המצלמות שהותקנו, וזאת כיוון שהדוחות שהן יפיקו צפויים להתיישן ולהתבטל בגלל מחסור במועדי משפט אותם קובעת מערכת המשפט". 

מהמשטרה נמסר בתגובה: "א-3 הינו פרוייקט תשתית לאומי הנמצא עדיין בשלבי התהוות והרחבה. זהו פרוייקט משותף למשרדי ביטחון הפנים, האוצר והתחבורה. במהלך השנה האחרונה וללא קשר לדוח מבקר המדינה, כחלק מתהליך תחקור ולמידה מתמידים, נערכו שינויים מרחיקי לכת בכל התחומים הנוגעים לפרוייקט, בין היתר, בדפוסי האכיפה ונהלי העבודה. בהקשר נציין זה כי, הרוב המכריע של המלצות המבקר נלמדו ויושמו כבר בשנת 2015".

"פרוייקט א-3 הינו פרוייקט בעל חשיבות רבה לבטיחות בדרכים ואכיפת חוקי התנועה. בפרוייקטים מסוג זה, התהליכים הינם ארוכי טווח ועל כן, הביקורת הינה חלק מתהליך הלמידה והשיפור המתמיד, תוך יישום הפרוייקט בשטח. המשטרה מתייחסת לדוח באופן מעמיק ורציני, תוך שיתוף פעולה מלא עם המבקר אשר קיבל מידע על כלל השיפורים שבוצעו במהלך תהליך הביקורת".

"המשטרה מסכימה עם עמדת המבקר, כפי שצויינה בדוח, אשר לפיה המחסור במועדי משפט הוא הפקטור המשמעותי המונע אופטימיזציה של הפרוייקט.  יודגש כי פרוייקט א-3 לבדו (מבלי לקחת בחשבון את הדוחות הנוספים הניתנים על ידי שוטרי התנועה), מסוגל להפיק כחצי מיליון הזמנות לדין וכ- 6 מיליון דוחות בשנה. זאת כאשר בתי המשפט מסוגלים לקיים כ- 90,000 דיונים בלבד. כלומר, הבעיה היא מובנית – מחסור ניכר במועדי משפט. עקב מחסור חמור וממושך זה במועדי דיון בבית המשפט, המשטרה נאלצה להימנע מהפקת דוחות ללא הבחנה, על מנת למנוע פגיעה בזכותו הבסיסית של האזרח להישפט, בגין דוח מצלמה". כמו כן ציינו במשטרה כי כ-40% מהעבירות שכתבי האישום בגינן בוטלו היו ברף הנמוך - כלומר עד קנס של 250 שקלים.

עזרי עמרם השתתף בהכנת הידיעה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת