המלחמה נגד הפצת סרטוני המין: "החוק לא מרתיע"

תיעוד יחסי המין על הבר במועדון "אלנבי 40", שהגיע כמעט לכל מחשב וטלפון בישראל, הציף מחדש את הדיון על יעילותו של החוק למניעת הפצת סרטוני מין ברשת. למרות כניסתו של החוק לתוקף בשנה שעברה, ועונש המאסר הכבד העומד לצדו, נראה שהרשת עדיין רחוקה מלהפוך למקום בטוח יותר

האם החוק ירתיע? (רויטרס)

תיעוד יחסי המין על הבר במועדון "אלנבי 40" העלה פעם נוספת את הסוגיה של הפצת סרטונים מיניים ברשתות החברתיות ובוואטסאפ. מאז ינואר 2014, אז אושר החוק למניעת הפצת סרטוני מין ברשת, נפתחו מעל 180 תיקים במשטרה והוגשו 10 כתבי אישום.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

החוק אותו יזמה חברת הכנסת לשעבר יפעת קריב קבע כי הפצת סרטון באינטרנט או בוואטסאפ תיחשב להטרדה מינית שדינה עד חמש שנות מאסר. "החוק נפל על קרקע פוריה", אומר גורם בכיר במשטרת ישראל. "היה קושי גדול מאוד להתמודד עם התופעות של הפצת הסרטונים. 'אלנבי 40' זו דוגמה אחת, אבל זה יכול להיות גם קטינה שמצטלמת במצב אינטימי ובהסכמה, שברגע שהסרטון עובר לחבר, זה יכול לעבור לכל העולם".

"הבעיה הגדולה היא שהעוצמה של הפגיעה בקורבן היא קשה מאוד וגם לא נפסקת", מוסיף הגורם. "גם אם הסרטון צולם לפני שנתיים, הוא ממשיך להיות מופץ, כמעט ולא ניתן להפסיק לחלוטין את הפגיעה, אבל החוק מאפשר לגדוע חלק מענפי התפוצה ולמתן את הנזק".

"עד שמישהו לא יחטוף זמן משמעותי בכלא זה לא ייפסק", אומרת א', שסרטון בו הופיעה הופץ בוואטסאפ. למרות שחלפו 3 שנים מאז צילום הסרטון, היא ממשיכה לקבל תגובות מאנשים שראו את הווידאו. "אני יודעת שהוא ממשיך להיות מופץ כל הזמן. אין איך לעצור את זה. אני חוששת שזה אף פעם לא ייעלם".

הציף את הסוגיה. מועדון אלנבי 40 (חדשות 2)

הדרך היחידה למנוע הפצה - הרתעה וחינוך

לטענת א', החוק חשוב מאוד, אך עדיין לא מרתיע ואנשים לא מספיק מודעים אליו. "לא מזמן הסתכסכתי עם מישהו שמכיר את הסיפור שלי והוא איים עליי שיפיץ את הסרטון ל-1,400 החברים שלו בפייסבוק. הוא אמנם לא פרסם בסוף, אבל העובדה שיש כעת חוק נגד זה, לא ממש הזיזה לו".

לכאורה, כל מי שפרסם או העביר הלאה סרטון בעל אופי מיני ללא הסכמת המצולם, עשוי לעמוד לדין פלילי. בפועל, במשטרה ובפרקליטות יודעים כי הדרך היחידה להתמודד עם התופעה היא דרך הרתעה וחינוך.

יש לזכור כי החשודים הפוטנציאלים אינם עבריינים במובן הקלאסי. עד לא מזמן מעשיהם זכו לביקורת מוסרית, אך העברת הסרטון לא היוותה עבירה פלילית. בפרקליטות החלו השנה לקבל תיקים מהמשטרה בהם נמצאה תשתית ראייתית. גורמים בפרקליטות מדגישים כי גיבוש כתב אישום בעבירה כזו מצריך חקירה מורכבת וממושכת יחסית.

לא ניתן להגיע לכל המפיצים

מעבר ל-10 כתבי האישום שהוגשו, תיקים נוספים נמצאים בעיון ובחינת הפרקליטות. "מעבר להעמדה לדין, אנו גם שמים דגש במישור המניעתי והחינוכי", אומר ד"ר עו"ד חיים ויסמונסקי, מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה. "הרי ממילא בחקירה פלילית לא ניתן יהיה להגיע לכל המפיצים".

"נתקלנו במקרים של חשודים קטינים שהפיצו תמונות עירום שקיבלו מחברות שלהם, אף הן קטינות, והתמונות התגלגלו מיד ליד עד שהופצו בוואטסאפ של הכיתה או של חלקים גדולים מבית הספר", מציין ד"ר ויסמונסקי. "צריכים למצוא בתוך השרשרת הזו מי היה האחראי להפצה הנרחבת יותר".

בשל אופי העבירה, יזמה מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, קמפיין תקשורתי שיסייע למנוע את העבירה לצד הטיפול הפלילי. בשל קשיים מסוימים בחקירת העבירות ובעקבות העובדה שחלק מפעילות ההפצה נעשית באמצעות שרתים בחו"ל, הפרקליטות החלה לפעול במישור של הסרת התכנים האסורים או חסימת גישה אליהם, לצד המישור של איתור החשודים והעמדתם לדין.

"העונש לא מתקרב לרמת הפגיעה"

את הפער הגדול בין התיקים שנפתחו במשטרה לבין לאלו שהבשילו לכתב אישום, תולה ד"ר ויסמונסקי בטריותו היחסית של החוק ובהיערכות המערכות לטיפול במקרים המורכבים. גם במשטרה נדרשו לפתח כלים ותפיסת הפעלה, כדי להבין כיצד לטפל נכונה במקרים הללו והחלו לאכוף את החוק רק בסוף שנת 2014.

בגלל המורכבות, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, אלי אברבנאל, הוציא הנחיות ודגשים לחוקרים ולתובעים כיצד לטפל בתיקים אלו. ההנחיה היא לשים דגש על המפיץ הראשון של הסרטון ועל אלה שמפיצים לקבוצות גדולות או לציבור הרחב.

כמו כן, ישנה התייחסות שונה כלפי מי שהפיץ לקבוצות בעלות ערך מיוחד מבחינת הקורבן, כדוגמת הפצה לחברי הכיתה של תלמידה שצולמה שהיא חמורה יותר מהפצה לקבוצת אנשים שאינה מכירה את הקורבן כמו ב"אלנבי 40". עם זאת, מבחינת נוסח החוק, אין הבדל בין המפיץ הראשוני לבין אלו שהגיעו אחריו, כמו כן גם לא קיימת התייחסות למידת הנזק לקורבן.

החוק עוד בחיתוליו וכל הגורמים המעורבים מקווים שהוא יגרום לשינויים עמוקים באופן בו אנשים מתייחסים לסרטונים בעלי אופי מיני במרחב הווירטואלי. ל-א' זה כבר לא יעזור. המקרה שלה היה זה שהוביל לחקיקת החוק. בן זוגה לשעבר שהפיץ את הסרטון הורשע, נשלח לשלושה חודשי עבודת שירות ונדרש לשלם לה פיצוי בסך 50 אלף שקלים.

"העונש לא מתקרב לרמת הפגיעה שחוויתי, אני עכשיו תובעת אותו בדין האזרחי, אולי זה יעזור לאנשים להבין את הנזק", היא מבהירה. "הוא קיבל בסך הכל שלושה חודשי עבודות שירות, אבל אני תקועה עם זה לכל החיים".

לפניות לכתב: azria@ch2news.co.il

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של עזרי עמרם