השיטה: דמי חסות לעבריינים – ואתר הבנייה לא ייפגע

קשה להאמין אבל היום בישראל, אם אתם בונים בית, סביר להניח שאתם משלמים פרוטקשן - דמי חסות לעבריינים בתמורה לכך שלא יחבלו לכם באתר הבנייה. זה נכון לגבי אנשים שבונים וילה, אבל גם לגבי יזמים שבונים בניינים. אפילו עיריות וחברות ממשלתיות שבונות פרויקטים ענקיים. כך נראית קריסה של שלטון החוק

כולם יודעים, כולם משלמים - וכולם שותקים: כל מי שדיברנו איתו במהלך הכנת התחקיר סיפר בדיוק את אותו הדבר. לאט לאט הבנו שיכול להיות שהדבר הכי מטריד הוא שכל מי שמכיר קצת את התחום הזה, יודע שאין היום אתר בנייה בישראל שלא משלם דמי חסות - "פרוטקשן".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"כולם השלימו עם המצב הזה, פה אין מי שיעשה סדר, זה בכל הארץ", אומר אחד ממנהלי אתרי הבנייה ששוחחנו איתו. כשאתם נוסעים עם הרכב ורואים באופק מנוף אתם כנראה מניחים שמישהו בונה בניין חדש, אבל יש אנשים שרואים כל מנוף שכזה כהזדמנות עסקית. הם קוראים לזה "שירותי שמירה" - אבל בעצם זה משהו אחר לגמרי.

אז איך זה עובד בדרך כלל? שולחים אנשים לאתר בנייה - והם מבצעים גניבה. מיד לאחר מכן, הקבלנים או מנהלי העבודה מקבלים טלפון: "האם אתם זקוקים לשמירה?", כך מספרים מנהלי עבודה וקבלן באחד מאתרי הבנייה ששוחחו איתנו.

כביכול הכל לגיטימי: הם רק מציעים שירותי שמירה, אפשר גם עם חשבונית, אבל מי שלא משלם - מתחיל לסבול. "באים, פוגעים לך באתר, שואלים אותך אם אתה צריך שמירה ואם אתה אומר 'לא אני מסתדר, אני לא צריך', אז פוגעים לך באתר עוד פעם", סיפר רוני מזרחי, בעל חברת בנייה.

"פוגעים במשרד מכירות, בדגמים, בציוד המשרדי, פוגעים בטרקטורים, גונבים את הסולר, קורעים לך כבל של מנוף שזה 90-80 אלף שקל. מי שפוגע בך הוא זה שקורא לעצמו השומר שלך וכדי שהוא יפסיק לפגוע בך אתה משלם לו".

רוני מזרחי הוא קבלן ותיק ויוצא דופן. אחד הבודדים שהיה מוכן לדבר על זה בגלוי, והתעקש שלא לשלם לכל אותם "מציעי שירותי שמירה". הוא ציין כי המקום היחיד בו שילם "פרוטקשן" היה בחיפה כשלא הייתה לו ברירה, אך בהוד השרון למשל כשלא הסכים, הוא נאלץ לשלם 400 אלף שקל על נזק שגרמו לו 13 פריצות. הוא העיד כי הוא הרגיש מאוים אך ציין כי הוא אדם עם עקרונות ולכן הוא לוקח את הסיכון.

"תופעה חמורה שנפוצה במקומות רבים בארץ" (חדשות 2)


מ', מנהל אתר בנייה במרכז סיפר: "יש להם תצפיתנים, הם עוברים בלילה, יש להם צריפים, והכל מסודר". ס', מנהל עבודה באתר בנייה הוסיף כי מדובר בחמולות שהשתלטו על השטחים וחילקו את אתרי הבנייה.

"זו תופעה חמורה שנפוצה בחלקים גדולים במדינת ישראל", אמר תנ"צ יהודה עטר, מפקד מרחב השפלה. "אנו מתייחסים אליה במלוא החומרה ומטפלים בה במישור המודיעיני ובמישור המבצעי. במקומות מסוימים אנו מזהים את אותן דמויות מעולם הפשע". הוא אמר שהוא חושב שהמשטרה עושה מספיק: "אנו נמצאים בכל מקום ולא הכל מובא לידיעת הציבור, ואני קורא לקבלנים לבוא ולהתלונן. כשנזכה לשיתוף פעולה נצליח למגר את התופעה הזאת".

לא רק באתרי בנייה: עבריינים משתלטים גם על מגרשים פרטיים

אלא שהסיפור לא נעצר אצל הקבלנים: שלמה (שם בדוי) קנה מגרש בשכונה חדשה בבנייה וניגש להקים עליו את בית חלומותיו, אך קצת אחרי התחלת הבנייה מישהו פנה אליו בהצעה שקשה לסרב לה. "מגיע בחור נחמד שמציע שירותי שמירה. לא ידעתי שאני בכלל צריך ושהציעו בפעם השנייה אמרתי לו 'בסדר, יכול להיות שאני לא צריך את השירותים הספציפיים שלך, אני יכול לקחת מישהו אחר'. ואז הגיע השלב שהוא אמר: 'לא לא, אנחנו שומרים באזור הזה'. ואז מתחיל הלחץ: יש כל מיני נזקים פנימיים בבית שלמחרת מגיע איש ואומר שאולי כדאי שאקנה שירותי שמירה".
משלמה ומהשכנים שלו דרשו 4,000 שקלים לחודש, ובחישוב פשוט זו תוספת של יותר מ-50 אלף שקלים עבור שמירה לכל משפחה. שלמה ניסה לארגן את השכנים שילכו יחד להתלונן, שיקימו חזית מאבק נגד הסוחטים. "בשכונה השתיקו אותי, חברים בשכונה אמרו לי לא להתערב ושהם החליטו לשלם כי הם פחדו". אחד מהם הלך למשטרה, אך נסוג כי הבין שיצטרך להעיד נגד עבריינים, וחשש לחייו.

הפחד מקשה מאוד על עבודת המשטרה (חדשות 2)


הפחד הזה מקשה מאוד על עבודת המשטרה - וגם כשנוחלים שם הצלחה במאבק נגד גביית דמי החסות באתרי הבנייה, זה נעשה ללא שיתוף פעולה מצד הנסחטים, וזה בדיוק מה שקרה בתיק של ארגון אבו מור. "זיהינו תופעה של גביית דמי חסות של קבלני בניין באזור מרחב השפלה והפריפריה", אמר רפ"ק חיים שרייבהנד, מפקד צח"מ שפלה.

"ביקרנו ב-500 אתרים וכל הקבלנים שפנינו אליהם סירבו לשתף איתנו פעולה. רובם חששו ותיארו סיטואציה שהם השלימו עם המצב ולא רוצים את עזרת המשטרה. אם תצפה בכתב האישום של ארגון הפשיעה אבו מור לא תגלה בו כמעט עדי תביעה".

הארגון של אבו מור, על פי כתב האישום, פעל כמערכת היררכית: היה ראש, מנהל כספים, אנשי שטח ונציגים שפעלו מול הקבלנים ואחרים שפגעו באתרי הבנייה לשם הסחיטה. "חברת אבו מור גם הנפיקה קבלות פיקטיביות כדי שלאותם קבלנים לא יהיה אינטרס להתלונן".

ראשי הארגון של אבו מור נמצאים במעצר כבר שלושה חודשים. כתב האישום הזה שהוא בעצן חלק קטן מתעשייה שלמה מלמד על ההיקפים שלה: "בחיפושים שערכנו בביתם של החשודים מצאנו כמעט ארבעה מיליון שקלים במזומן. החברה הזאת במרוצת השנים האחרונות הרוויחה קרוב ל-150 מיליון שקלים רק מעסקי השמירה". למרות ההצלחה בתיק הזה, גם במשטרה מודים שאין ואקום, שיש כבר מי שנכנסו לטריטוריה שנשלטה בעבר על ידי אנשי ארגון אבו מור.

עשרות חברות שמירה פועלות בשיטת דמי החסות

שמואל אבואב היה מנכ"ל משרד השיכון בשנת 2005, וכבר אז הוא שלח מכתב למפכ"ל המשטרה שהתריע על התופעה של גביית דמי חסות באתרי בנייה. "בגלל שלא עצרו את זה אז, כשזה היה בחבל ארץ מסוים - זה מתפשט לכל הארץ כי מלמדים אותם שאפשר להמשיך בזה. אין בעיה לנייד את אותם אנשים בכל מקום בארץ - ולדרוש את דמי החסות: זה כלכלי, זה כדאי והמשטרה לא משתלטת על זה ואנשים ממשיכים לשלם מס בכפייה", סיפר. "האזרחים והקבלנים הם הקורבן - ואין מה להאשים אותם".

על פי הערכות שונות, קיימות היום בארץ עשרות חברות שמירה שפועלות בשיטה הזאת, ומי שנותן להם אישור להקמת חברת שמירה הוא משרד המשפטים. ממלאים טפסים, דואגים לביטוח וצריך רק שהחברה תהיה על שם מישהו ללא עבר פלילי. גורם במשרד לביטחון הפנים אישר כי כבר היו מקרים שמי שעמדו בראש החברות היו אנשי קש.

אחד הגורמים סיפר כי במשרד המשפטים לא בודקים באופן יזום את התנהלות חברות השמירה ושהפיקוח רופף. בשבועות האחרונים ביקרנו במספר אתרי בנייה באזור פתח תקווה ובמקומות רבים אמרו לנו כי הם עובדים עם חברת שמירה מאוד מסוימת: חברת י.אור ביטחון. חברה זו מספקת, על פי רשם החברות, שירותי שמירה וניקיון - ושמה הקודם על פי הרישום היה: אור מרום 2006 בע"מ. השם שונה בשנת 2009 וחלק מהקבלנים עדיין לא התרגלו לשם החדש.

עבריינים עמדו בראש החברות (חדשות 2)


יוסי גנגינה הוא עבריין מורשע שהיה הבעלים של חברת אור מרום. במסגרת עסקת טיעון, הוא הורשע על פי הודאתו בעבירות של סחיטה באיומים ואיומים. גנגינה נהג לסחוט חברות בנייה באופן בו כפה עליהן לשכור את שירותי השמירה שבבעלותו.

במקרים בהם סירבו החברות לשכור את שירותיו, נגרמו להן נזקים באלפי שקלים. לנציג מטעם חברת שיכון ובינוי אמר גנגינה: "אני שומר פה. אם לא אני אף אחד לא שומר". ימים ספורים אחרי הפגישה נגרם נזק למבנה המשרדים שלהם. גנגינה נשלח למאסר של שנה, ונגזר עליו קנס כספי בגובה 100 אלף שקלים.

בחברה עם השם החדש י.אור ביטחון בע"מ יש גם בעלים חדשים: עליזה גנגינה, אשתו של יוסי. בחברה אומרים שגנגינה מעורב רק בתחום עבודות העפר של החברה ולא בעסקי השמירה, אבל לאנשים בשטח מאוד ברור מול מי צריך להתנהל. "יוסי הוא הבעלים שם", הבהיר ע', מפקח בנייה באזור פתח תקווה. "באם המושבות יש אדם אחד בלבד שאחראי על כל האזור שיש לו חברת שמירה וזה יוסי", העיד ד', קבלן בנייה באזור.

בבירור מול משרד המשפטים התברר שחברת י. אור ביטחון פועלת ברישיון. גם אם שיטת העבודה שלה היום לגיטימית במסגרת החוק, עולה השאלה האם מישהו מפקח על חברה שהייתה שייכת בעבר לאיש שהורשע בסחיטה באיומים באתרי בנייה ועכשיו פועלת בשם אחר ורשומה על שם אשתו.

ואיפה השומרים? לא נמצאים - או ישנים

ברמה הארצית, מתוך כמעט 300 חברות שמירה, רק ל-3 פסלו השנה את הרישיון. בענף שכמעט כולם מודים שיש בו בעיה עמוקה. כבר ב-1976 הייתה המלצה להעביר את הרישוי והפיקוח למשרד לביטחון פנים, אבל זה עדיין לא קרה. בינתיים מישהו סופר את הכסף בחדר המדרגות שעדיין לא נבנה.

פנינו גם לאיגוד חברות השמירה בישראל. שם אמרו לנו אנחנו לא מתקרבים לעסק הזה של חברות ששומרות באתרי הבנייה. אך האם אכן מדובר בשירותי שמירה, איפה השומרים? "ישנים, מה זה איפה השומרים? אתה חושב שהם עם נשקים מסתובבים פה? מה אתה לא יודע שהחתול שומר על החלב?" - מ, מנהל אתר בנייה במרכז.

בלילה חזרנו לכמה מאתרי הבנייה בהם צילמנו ביום. באף אחד מהאתרים לא מצאנו שומרים. באתר השלישי השומרים ישבו בתוך המכולה שלהם וצפו בטלוויזיה. הסתובבנו שעה ארוכה ואף אחד אפילו לא טרח לשאול מי אנחנו. "זה כל פעם נהיה יותר גרוע, לא יורד ואל נעלם. זה מצב קבוע ואבסורדי. כולם יודעים שזה המצב אבל אף אחד לא עושה כלום. מה ששולט פה זה הפחד, זאת האמת".