כך נראים הלילות הסוערים של שוטרי תל אביב

רצח, דקירות, שיכורים וסודנים שישנים על גגות כדי לחמוק מהחולדות: הצטרפנו לאנשי החוק וגילינו איך נראית עבודתם של מי שנמצאים בלב הצד האפל של החיים שלנו

שבועות קשים עוברים על משטרת ישראל. בין השמצה להאשמה של יחידים, חיים השוטרים הפשוטים - אלה שחיים את הלילות בזמן שאנחנו ישנים. עוד מעט יספרו כותרות העיתונים על עוד רצח. הידיעה הזאת תלווה את חיינו במשך 24 שעות, אולי פחות ואז תיעלם. על האירועים האחרים, בלילות, אפילו לא שמעתם. הם הפכו לעוד שורות ביומני המבצעים. יכול להיות שצריך להסתכל על כל אחד מהם כהבהוב מצוקה על מצבינו. נראה שמעל לילותינו מתנשא שלט אזהרה מרצד.

עשר בלילה, עוד משמרת יוצאת לדרך. יש להם לשוטרי הסיור ולשוטרי היס"מ שתי הנחות עבודה קבועות. הראשונה היא שחסרים שוטרים וכנראה שתמיד יחסרו. השנייה היא שמה שהיה הוא לא מה שיהיה - יהיה קצת יותר גרוע. "כל משמרת היא מלחמה, אתה יוצא להילחם", מספר שוטר ממרחב ת"א.

במוקד המשטרתי מתקרבת השעה 23:00, אז אומרת הסטטיסטיקה שלא טועה, יתחיל מבול הטלפונים. עשו לעצמכם טובה, אם אתם לא חייבים אל תתקשרו למוקד 100 של המשטרה בין השעות 23:00 בלילה ל-01:00. בטח שלא בימים חמישי ושישי - אלה השעות הכי עמוסות. "חבר'ה תשימו לב, יש חמש ממתינות", זועק אחד השוטרים במוקד בזמן שהוא שולח את אנשיו לעוד נקודה בעייתית.

"הכעס של כל הצדדים מופנה לכיוון שלנו"

שוטרי הסיור מגיעים לאזור התחנה המרכזית הישנה, במקום בו שוהים עובדים זרים, מסתננים וגם נרקומנים תוצרת כחול לבן. דקות לאחר מכן מתקבל דיווח על אישה שהותקפה והשוטרים בדרכם לזירה. "כשהשוטרים מגיעים, כל הצדדים מפנים את הכעס כלפינו", מסביר שוטר הסיור את מצוקת אנשי החוק.

בלילה ניצבים השוטרים כמעט לבד מול המצוקות החברתיות, מול המדינה שבונה גדרות ומתקני מעצר ובינתיים מעלימה עין ממה שקורה ברחובות. "תנאים של מצוקה - אין עבודה אך יש אלכוהול וגם סמים - יוצרים את אותו עניין שהוא האלימות", מסביר נצ"מ דוד גז, מפקד מרחב יפתח, את התופעה.

הצוותים עוברים מזירה לזירה, אחד מהם מגיע לסיור בחוף הים - מגיעים במטרה לחפש אלכוהול. חוקי היובש אוסרים על שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים בשעות הלילה. האלכוהול הוא חשוד מרכזי בתרבות האלימה שמתפתחת אצלנו. אבל גם השוטרים מודים שהקרב הזה, במידה רבה, אבוד מראש. "הם מחפשים פינה שאף אחד לא נמצא ושם שותים", מספר אחד השוטרים.

"נלחמים בינתיים עם מה שיש, לא בטוח שאפשר לנצח ככה"

הם עוברים משיכור אחד לשתיין שני אך ממהרים לקריאה הבאה. רודפים אחרי הזנב של עצמם. "אנחנו נלחמים בינתיים עם מה שיש, לא עם מה שאין. לא בטוח שאפשר לנצח כך", אומרים שוטרי הסיור ומתארים את המצוקה בה הם נמצאים ואת הקושי לאכוף את החוק החמקמק. מספר השוטרים הקבועים בישראל עומד על 20,000 - בדיוק מספר השוטרים בשנת 2003. עכשיו מתכננים קיצוץ נוסף בתקציב ואנחנו ממשיכים לעוד קריאה, כשבקשר נמשכים הדיווחים הבלתי פוסקים.

בכניסה לנמל תל אביב גדודי בליינים עושים את דרכם חזרה, ניידת סיור כבר לא מרגשת אף אחד. יש מי שיאמרו שהמשטרה הרוויחה את המעמד הפחות בכבוד. ביד הקשה מול מפגיני המחאה, בפרשיות המין של הבכירים, בפאשלות של שוטרים יחידים המקרינים על כל המערכת ובתחושה הגוברת בציבור של חוסר ביטחון. הזלזול בשוטרים הולך ומחמיר, הם זוכים ליחס קשה ומשפיל כשהם מגיעים לאירועים. השוטרים כך נראה, מתרגלים להכל - גם לזה, ומשלימים. ככה זה כשאתה מתפקד בחברה בה החינוך והרווחה קורסים ועשר דקות מרחוב רוטשילד המוני אנשים ישנים כמו חיות ברחובות.

הם חיים את הצד האפל של החיים של כולנו. גם את הרגעים האלה, שאי אפשר לגמרי להסביר. מכשיר הקשר הזכיר שהלילה לא נגמר, שהשיא עדיין לפנינו וזירת רצח ממתינה לאנשי החוק בלילות בהם אנחנו ישנים. בבית הקפה המשקיף בהו במתרחש והזמינו עוד נרגילה. גם כשנורות האזהרה נדלקות לנו מול העיניים, אנחנו מתעלמים, לא לוקחים לריאות.

לקראת סוף הלילה פרצו לפתע מהאדמה ממטרות העירייה ושטפו את הזירה, השוטרים ואנשי זק"א הביטו במופע המזרקות המוזר. רקוויאם אחרון - עד למשמרת הבאה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת