בדרך לבית הלבן: קלינטון ויחסה לישראל

הילארי קלינטון תכריז היום על מועמדותה לנשיאות ארה"ב ומיד תהפוך לפייבוריטית במירוץ. על רקע המשבר המתמשך עם ממשל אובמה, תעמוד סוגיית יחסה לישראל במוקד - לפחות כאן אצלנו. היא הייתה סנאטורית אוהדת, מזכירת מדינה מרוחקת ורעיית נשיא תומכת. איזו הילארי תתמודד כעת?

האם תעמוד לצד ישראל? קלינטון (רויטרס)

על קו המרוץ: הילארי קלינטון צפויה להכריז היום (ראשון) על מועמדותה לבחירות לנשיאות ארה"ב שייערכו בשנת 2016. קלינטון בת ה-67, הנחשבת בעיני רבים למועמדת המובילה להפוך לאישה הראשונה שתכבוש את התפקיד, שמרה עד כה על קו מתון וזהיר במיוחד בכל הנוגע למתיחות בין הממשל בוושינגטון לזה בירושלים. המדיניות שלה עשויה להיות זו שתקבע את גורל היחסים בין שתי המדינות, יחסים הנמצאים בשפל חסר תקדים בעקבות חילוקי הדעות על הסכם הגרעין עם אירן.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

משפחת קלינטון נחשבת כבר שנים ארוכות למקבילה האמריקנית למשפחת מלוכה. הגברת הראשונה לשעבר החלה את הקריירה הפוליטית עוד כשבעלה ביל היה נשיא, כשנבחרה לראשונה לסנאט מטעם מדינת ניו יורק בשנת 2000. קלינטון הייתה הגברת הראשונה שנבחרה למשרה פוליטית וכעת היא רוצה לעשות היסטוריה נוספת כשתהיה האישה הראשונה שתכבוש גם את התפקיד הבכיר ביותר. אם תצליח לעשות זאת בגיל 68, היא תהפוך גם לאדם המבוגר ביותר בתפקיד מאז הנשיא לשעבר רונלד רייגן.

לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2008, נראה היה שקלינטון תהפוך למועמדת הדמוקרטית המובילה לתפקיד - בין היתר בזכות התמצאותה במסדרונות הבית הלבן והסנאט. קלינטון הפסידה במפתיע למי שנחשב ל"כוכב העולה", ברק אובמה הצעיר, אך לא נרתעה ומילאה את תפקיד מזכירת המדינה, שבו לקחה חלק באירועים היסטוריים כמו חיסולו של אוסמה בין לאדן והוצאת הכוחות הצבאיים מעירק ואפגניסטן.

את ישראל קלינטון מכירה היטב, היא ביקרה כאן פעמים רבות תחת שלל כובעיה: מאז הייתה הגברת הראשונה של ארצות הברית ועד שהפכה לאישיות הדיפלומטית הבכירה בארה"ב כמזכירת המדינה. בעוד היחסים בין ממשל אובמה ולממשלת נתניהו מידרדרים, קלינטון דווקא נזהרת במילותיה מאוד. בשיחה עם מנהיגי הקהילה היהודית היא אמרה לפני שבועיים ש"צריך להחזיר את היחסים המיוחדים בין ארה"ב וישראל לבסיס המועיל ולטפל יחד באינטרסים ובחששות המשותפים". היא הדגישה כי אסור שהיחס לישראל יהפוך לסוגיה פוליטית, וטענה כי על שתי הידידות לפעול יחד כדי להחזיר את היחסים לסדרם.

בנושא הנמצא בלב המחלוקת העכשווית בין וושינגטון לירושלים, נושא הגרעין האירני, קלינטון תומכת מרחוק בהסכם המתגבר אך בעיקר שומרת על שתיקה. בעבר היא אף התנגחה קלות בנשיא אובמה באשר ליחסו לאירן. בימי הפריימריז למועמדות המפלגה הדמוקרטית ב-2008 היא טענה שצריך להחריף את הסנקציות נגד טהרן ואפילו איימה בראיון לרשת ABC בפעולה צבאית: "אם אירן תתקוף את ישראל בנשק גרעיני, נוכל להשמידם כליל".

כמזכירת מדינה היא הובילה מהלך להחרפת הסנקציות ולאחר פרישתה אמרה כי היא סקפטית באשר ליכולתו של אובמה להגיע להסכם בנושא הגרעין. אך כשעלתה יוזמה רפובליקנית להחריף את הסנקציות עוד יותר, הילארי חששה להרחיק את סין ורוסיה ממעורבות במגעים, ותהתה באופן פומבי "למה שנרצה להיות הזרז לקריסת המגעים?".

רוצה לעשות צעד קדימה, קלינטון (רויטרס)

מתרחקת מהסכסוך, תומכת בישראל בעימותים צבאיים

בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, נמנעה קלינטון מהתעסקות יתר במגעים בין הצדדים, דבר שהבליט את השוני בינה לבין יורשה בתפקיד, ג'ון קרי שניסה שוב ושוב לפעול להנעת המו"מ. במהלך מבצע "צוק איתן" קלינטון התייצבה לצד ישראל כשהטילה את האחריות ללחימה על החמאס. "אני חושבת שישראל עשתה מה שהיה עליה לעשות בתגובה לירי הרקטות", אמרה אז. "לישראל יש זכות להגן על עצמה". באותו ריאיון יצאה פומבית נגד הביקורת שהופנתה נגד ישראל בעולם.

אך הסולידריות עם ישראל הולכת שנים אחורה: בפברואר 2002 קלינטון, אז סנטורית ממדינת ניו יורק, הפגינה את שיא ההזדהות והתמיכה כשביקרה במסעדת סבארו בירושלים אחרי פיגוע הדמים במקום. "מאז 11 בספטמבר ישראל וארה"ב אינן רק ידידות, אלא גם שותפות למאבק העולמי בטרור", אמרה לאחר מכן בנאום שנשאה בפני סטודנטים יהודים בניו יורק. "ישראל היא לא רק בת בריתנו, היא דוגמא למה שדמוקרטיה יכולה וצריכה להיות".

לאורך הקריירה הפוליטית ארוכת השנים שלה, קלינטון שמרה על יחס אוהד אך זהיר לישראל ולממשלה בירושלים. היא אינה מתלהמת וככל הנראה רואה בישראל בת ברית של אמת או לפחות מבינה את ההון הפוליטי שהיא יכולה לעשות מתמיכה במדינה המזרח תיכונית. באם היא תבחר בגישה בדלנית כפי שנהגה כדיפלומטית או בעמדה פרו-ישראלית כפי שהפגינה כסנטורית? רמזים לדרכה נתחיל לקבל בקרוב - עם תחילת מסע הבחירות.