פרשיות המין הסוערות של הפוליטיקאים הצרפתיים

עם כל הכבוד לעניינים המדיניים הבוערים ולמתיחות בין נתניהו לאובמה, רוב ערוצי החדשות הבינלאומיים עסקו השבוע בפרשיית החשד לאונס שבה מעורב אחד האנשים החזקים בצרפת ובכלכלה העולמית בכלל. מה שהחזיר אותנו לעסוק בהבדלים ביחס למין בין ארצות הברית לצרפת – מדינה שמנהיגיה הקפידו לעשות פוליטיקה, ואהבה

קשה לדמיין מרחק גדול יותר בין שירתה של קרלה ברוני בגני טווילרי לבין מה שקורה מעברו השני של האוקיינוס האטלנטי. בכלא רייקרס איילנד אגף טעוני הגנה, בתא שגודלו עשרה מטרים רבועים, ישב השבוע מי שמאוד רצה לזרוק את קרלה ואת בעלה מן האליזה ולהחזיק את הסוציאליסטים לשלטון בצרפת.

דומיניק סטרוס-קאהן אפעס כבר לא יעשה את זה, אבל צרפת רותחת. הכיצד מושפל החשוד באונס לעיני התקשורת כאילו נשפט כבר ונגזר למוות? אבל האמת, כמו בארצות אחרות, גם בצרפת התקשורת יודעת היטב ביד אחת להתלונן על ההשפלה הלאומית וביד השנייה לרמוס את דמותו של החשוד.

פוליטיקאים צרפתים תמיד ידעו לחזור הביתה אל האישה ומה עשו עד אותו הרגע - היה זה עניינם הפרטי. כך במקרה של פרנסואה מיטראן שהביא לעולם ילדה עם פילגשו. וכולם ידעו ושתקו, עד שהחליט בעצמו על ערש דווי לחשוף את מזרין מיטראן לעולם.

ההבדל הוא כמובן שכל מה שהיה עד עכשיו נחשב אולי לא מוסרי וכאן מדובר בפלילים. את ישיבתו בכלא הנודע לשמצה ואת הארוחות של כרוב עם לחם תירס חייב סטרוס-קאהן כנראה לצרפתי אחר, רומן פולנסקי, הבמאי הנודע, שנחשד באונס אבל נמלט מאמריקה לצרפת כשהיה משוחרר בערבות.

הנבואה שהגשימה את עצמה

ומאז, למרות כל הניסיונות, פולנסקי צועד חופשי כציפור על השטיחים האדומים בקאן. כל שופט מעצרים באמריקה מכיר הרי את הסיפור, אבל בימינו יש אזיקים אלקטרוניים ופיקוח ממוחשב וערבות של מיליוני דולרים, וכך לבסוף נשלח סטרוס-קאהן למעצר בית.

ניקולא סרקוזי, על פי השמועה, כשסידר ליריבו את ראשות קרן המטבע הבינלאומית והרחיק אותו בכך מהזירה בצרפת, היה מספיק הוגן כדי להזהיר אותו - דומיניק, אמריקה זה לא צרפת. שם צריך להיזהר. אמר ולא ידע שיבוא יום ויריבו יואשם שאנס חדרנית, אולי גם נשאית נגיף האיידס במלון.

ואם כבר חופרים בהיסטוריה חובה לחזור אל האיש הקטן שהשאיר רושם גדול, האב המייסד של הז'אנר, שהגדיר ראשון את המונח שאיפות התפשטות. נפוליאון היה נשוי לז'וזפין דה בוארניי אבל זה לא מנע ממנו לאחר הנישואין להתחיל ברומנים סוערים עם נשים רבות מאוד. הוא יצר את הנטייה התרבותית הצרפתית של ההערכה למי שגם מחזיק בהגה השלטון וגם בעצם מוכיח את גבריותו קבל עם ועדה.

השבוע העזו הצלמים לעשות זום על הבטן של הגברת הראשונה שלהם, תקריב שאין להעלות על הדעת בימים אחרים. ובתוך ים המלל שנשפך על סטרוס-קאהן שם ועל ההיריון של קרלה כאן, מעטים נזכרו בנבואה. היה זה המגזין וואסי שכבר לפני שנתיים הודיע - נשיא צרפת ורעייתו מתכננים לשלוף תינוק מהשרוול רגע לפני הבחירות לנשיאות כי זה יקפיץ לו את הפופולאריות ושפר את הסיכויים.

צדקו. הם גם הודיעו השבוע שאלה תאומים. האם הם צודקים גם הפעם? "את בוטחת בו" נשאלה ברוני והשיבה: "כן, בהחלט. לעולם לא יהיה לו רומן". אבל בצרפת, כמו במדינות אחרות, לא תמיד כולם מאמינים גם לנשות המנהיגים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת