היהודי שמאחורי קבוצת באיירן מינכן

עליית המשטר הנאצי בשנות ה-30 של המאה הקודמת בלמה את התפתחותה של קבוצת הכדורגל באיירן מינכן תחת נשיאותו של קורט לנדאוואר – היהודי שניהל את הקבוצה לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה. לנדאוואר נלקח למחנה דכאו אך חבריו בצמרת הצליחו לשחררו ולהבריחו לשוויץ

קורט לנדאוואר בשנת 1950 (אתר מועדון מאיירן מינכן)

הקהילה היהודית שהתערתה באוכלוסיה הגרמנית בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה, חדרה גם לעולם הספורט והכדורגל הגרמני. אחד הסיפורים הבולטים ויוצאי הדופן שמתארים את השבר שהביא עמו המשטר הנאצי, הוא של קורט לנדאוואר, נשיאה הנערץ של קבוצת הכדורגל הגרמנית באיירן מינכן.

לנדאוואר נולד למשפחת סוחרים יהודית ב-1884. הוא כיהן כנשיאה של קבוצת הכדורגל הגרמנית המובילה באיירן מינכן, ארבע פעמים שונות, בין 1913 ל-1951.

ב-1938 נשלח לנדאוואר למחנה ההשמדה דכאו, שם שהה חודשיים עד שבכירים בעולם הכדורגל הגרמני הצליחו, לאחר עמל רב בין שורות המפלגה הנאצית, לשחררו ולהבריחו לשוויץ. ב-1947 הוא חזר לגרמניה ושב לתפקידו כנשיא הקבוצה.

בימיו של לנדאוואר כנשיא, זכתה באיירן מינכן באליפות גרמניה הראשונה שלה, כשגברה על איינטרכט פרנקפורט 2-0 ב-1932. הוא היה האיש שהביא את באיירן מינכן לרמת מועדון כדורגל מוכר, ברמה עולמית.

הנשיא בן ה-29 הודח - כי היה יהודי

הרומן של לנדאוואר עם באיירן החל עוד בימי נערותו. הוא החל לשחק בקבוצה בשנת 1901, אז גם היה פעיל בקבוצת מכבי מינכן ועוד קבוצות אירופיות. לתפקיד הנשיא הוא נבחר לראשונה ב-1913, כשהיה בן 29.

אבל המסלול המטאורי של לנדאוואר בכדורגל הגרמני נקטע באחת, כמו מסלול הקריירה של מיליון יהודים אחרים בגרמניה, בשל עליית המפלגה הנאצית לשלטון. היהודים סולקו מכל המשרות הבכירות בחברה הגרמנית, גם בעולם הכדורגל - לנדאוואר סולק מתפקידו וממעמדו.

עם עלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון כל מועדוני הכדורגל בגרמניה ובהם גם באיירן מינכן, עברו רפורמות והוחזרו למעמד של "כדורגל חובבני" , הרחק מהעולם המקצועי. המשטר הנאצי טען שהכדורגל המקצועי הוא למעשה "קנוניה יהודית" וכי באיירן מינכן הוא "מועדון יהודי".

ב-22 במרץ 1933 פוטר לנדאוואר רשמית. כעבור חמש שנים, הוא נאסר ונשלח למחנה המעצר דכאו הסמוך למינכן, שם קועקע על זרועו מספר האסיר שלו: 20009.

ראשי באיירן מינכן ועוד דמויות בחברה הגרמנית הפעילו לחץ כבד בקרב המפלגה הנאצית למען שחרורו. לאחר 33יום הוא שוחרר, בעיקר בשל העובדה שלחם בשורות הצבא הגרמני במלחמת הועלם הראשונה. חבריו הבריחו אותו לשוויץ, שם שרד את המלחמה, אבל רובם המכריע של בני משפחתו נרצחו במחנות ההשמדה.

"עברנו רדיפות בכל רמה ובכל האמצעים"

אחותו של קורט, חני לנדאוואר, הייתה היחידה ששרדה את המלחמה. היא התחתנה עם עורך דין יוליוס סיגל וברחה לארץ ישראל (פלסטינה) ב-1934. באמצע שנות ה-50 שב בנם של השניים למינכן. אורי סיגל עדיין מתגורר בגרמניה. לעיתון ספורט גרמני סיפר כי "עבור הדוד שלי, הדבר היחיד שהיה קיים היא באיירן מינכן".

לנדאוואר חזר למינכן, משוויץ, ביוני 1947, היישר לתפקידו כנשיא הקבוצה. עם כניסתו לתפקיד הוא כתב לכוחות בעלות הברית ששלטו במדינה: "אנו נותרים נאמנים למסורת של המועדון, נמשיך לסייע לכם במאמצים לשיקום המדינה".

כמה שבועות אחרי שהנאצים נכנעו, הזכיר לנדאוואר לראש עיריית מינכן את סלידתו וסלידת המועדון מהמשטר הנאצי. "כמועדון יהודי שסירב להיות מונהג בידי המפלגה הנציונל סוציאליסטית, עברנו רדיפות בכל רמה ובכל האמצעים", כתב.

כהונתו האחרונה של לנדאוואר במועדון הסתיימה ב-1951. עשר שנים לאחר מכן, ב-21 בדצמבר 1961, נפטר לנדאוואר והוא בן 77. ביום הולדתו ה-125, בשנת 2009, ערכה הקבוצה טקס מיוחד לזכרו בהשתתפות הדמויות הבולטות מהמועדון ומהכדורגל הגרמני של ימינו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק