משפחות הכורים מאשימות את מנהלי המכרה

בחמשת השבועות האחרונים עבור בני משפחות הכורים הלכודים סערת רגשות קיצונית במיוחד. בתחילה הם חשבו שיקיריהם מתו, אחר כך לפתע הם היו בין החיים. עכשיו הם מבולבלים ויש להם הרבה מאוד שאלות קשות

"הרגשתי זעם וכאב, חוסר אונים. ידעתי שיום יבוא והתאונה הזו תתרחש. מריו ביקש מהמנהלים לבצע צעדים כדי למנוע את הסיכון שהכורים ייקברו, אבל הם לא הקשיבו לו. הרבה מהכורים אמרו שהם שומעים את ההר מתבקע", כך אומרת היום סקרלט ספולוודה, רעייתו של אחד הכורים הכלואים - חמישה שבועות אחרי האסון.

בחמשת השבועות האלה בני המשפחות, על פני האדמה, עברו סערת רגשות קיצונית במיוחד. בתחילת חודש אוגוסט הם חשבו שיקיריהם מתו, אחר כך לפתע הם היו בין החיים - אבל רחוקים מאוד.

ג'סיקה יאנז, ארוסתו של הכורה אסטבאן רוחאס, אומרת: "הימים הראשונים היו בלתי נשכחים, הרגשנו אי וודאות עצומה, רק חיכינו וחיכינו. אלו היו רגעים מרים מאוד, בכיתי לילות וימים, לא רציתי לישון. קריסטינה נונז מספרת, "חברה בישרה לי בטלפון שהמכרה בסאן אסטבאן התמוטט ושהכורים לכודים בפנים. שאלתי 'מה? זה לא יכול להיות נכון' ואז התחלתי לבכות. בכיתי ולא הצלחתי לדבר, פשוט בכיתי ובכיתי, אמרתי, 'קלאודיו שלי לא יכול לעזוב אותי כך. קלאודיו חייב להיות בחיים'".

אחרי ההלם, האבל והשמחה הגיע תור הכעס

כיום, הזעם מופנה למנהלי המכרה. אחת הנשים שממתינות מחוץ להריסות המכרה ורואה את עבודות החילוץ מקרוב, אומרת "הרגשתי זעם, כאב ותסכול. חשבתי לעצמי, 'איך הם נלכדו ככה, הם לא חיות, אבל כאן בצ'ילה הם תמיד מתייחסים לכורים כמו לחיות'. זה נורא, אני כל כך מתגעגעת אליו. הוא תמיד מעודד אותנו וגורם לנו לצחוק. אני פשוט מרגישה נורא".

הקטור טיקונה, אביו של מי שמכונה "הכורה הביישן" שבחר בהתחלה לא להופיע מול המצלמות, נותר אופטימי, גם כשהמצב נראה עגום במיוחד. "הייתי בהלם מהידיעה, אבל לא בכיתי, אני לא האיש שיבכה, אבל אשתי החלה לבכות וניסיתי להרגיע אותה. אמרתי לה, 'אל תתרגשי, אנחנו עדיין לא יודעים דבר בוודאות'. תמיד האמנתי ונותרתי רגוע, מה שקרה קרה. ואז ...הנס הגיע".

מאז שנודע כי הכורים נותרו בחיים בעומק של 700 מטרים, מגיעים לאתר שממעל יועצים טכניים, פוליטיקאים, פסיכולוגים ועוד. אמש הגיעו למכרה ותיקי תאונת המטוס על הרי האנדים ב-1972, התאונה בה חברי קבוצת רוגבי מאורוגוואי נאלצה לאכול את מתיה כדי לא למות ברעב. המקרה ההוא זכור במיוחד בגלל סרט שנעשה על האירוע. שחקני הרוגבי ששרדו סיפרו לכורים מתחת לאדמה שהסבל, המשבר בו הם נמצאים, יחסי. "תהנו מכל רגע ", הם מסרו לכורים האומללים.

רוצים לקבל עוד עדכונים מרחבי העולם? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק