פקיסטן: עשרות אלפי אומללים במחנה פליטים ענק

עוד ועוד פקיסטנים נאלצים לנטוש את בתיהם בשל הקרבות המרים בין לוחמי הטליבאן והצבא, סכסוך שרק הולך ומחריף. מחנות הפליטים כבר הופכים לערים של ממש, ואין תקווה באופק. הצצה כואבת למשבר ההומניטרי שנעלם מעינינו

בעוד לוחמי הטליבאן וחיילי צבא פקיסטן ממשיכים להילחם זה בזה, תושבי המדינה שנשכחו מאחור רק חושבים איך לשרוד את היום הבא.

יותר ממיליון פקיסטנים נאלצו לנטוש את בתיהם בשל המתיחות הגוברת בין הפלגים במדינה, והפכו בעל כורחם לפליטים. מי שמסתכל למשל על מחנה ג'לוזי שליד העיר פשאוואר, לא יכול שלא להזדעזע מפסיפס הפלסטיק והבדים, שעכשיו משמשים כביתם של 93 אלף אנשים. והזרם לא מפסיק.

סוחרי פירות משוטטים בין האוהלים בתקווה למכור אוכל לרעבים, אבל האנשים לא יכולים להרשות לעצמם הרבה. בדרך כלל הם פשוט אופים לחם באמצעות קמח שניתן להם כסיוע על ידי האו"ם, אבל אומרים שזה לא מספיק. "יש הרבה נזקקים", הם מסבירים. "כשאנו מקבלים את הקמח הוא באיכות מאוד ירודה - אפילו הפרות לא אוכלות אותו".

מפנים מקום לאוהלים נוספים

סאר בארי חאן הוא אחד מתוך רבבות הפליטים. חאן הגיע לעיר הפליטים לפני 15 ימים יחד עם שלושת ילדיו ואשתו, ועבר איתם דרך ארוכה של כמעט 100 קילומטרים. "את אבי נאלצתי להשאיר מאחור", הוא מעיד בעצב.

תנאי ההיגיינה והתברואה במקום מחפירים. יש בסך הכל שמונה בתי חולים במחנה הזה, ומאות חולים חדשים מדי יום. רובם נשים וילדים שסובלים משלשולים ומכות חום. חלקם אף החלו לפתח תסמינים של הפרעות נפשיות ומתלוננים על פחדים שהופיעו ביום שהגיעו למחנה.

"אני מרגיש שזה חמור עוד יותר מרעידת האדמה בקשמיר", התריע שר הפנים של פקיסטן, "אבל אנו עושים כל מה שניתן כדי להתמודד עם זה". בינתיים, בקצהו של מחנה ג'לוזי מכינים את השטח לאוהלים נוספים. אין סימנים לכך שזרם האנשים ייפסק בקרוב.