"נאבקתי על החיים שלי וזחלתי לעבר היציאה, ככה אני לא אמות"

עדויות מהתופת: קולות הירי שנשמעו כמו זיקוקים, האנשים שהחלו ליפול זה אחר זה, שלוליות הדם, הצרחות וההיסטריה - והנהירה ההמונית לעבר דלתות המועדון: מבלים ששרדו את הפיגוע באורלנדו משחזרים את רגעי האימה

"אנשים נפלו אחד אחרי השני, לא היה להם סיכוי": יממה לאחר הטבח המזעזע ביותר בתולדותיה של ארצות הברית, בו נרצחו 50 בני אדם במועדון הלילה "פולס" באורלנדו שבפלורידה, מספרים המבלים ששרדו את מסע הירי המטורף של עומאר מטין, על הרגעים בהם החלו לזחול על הרצפה ולחשוב אם ייצאו מהמקום כשהם עדיין בחיים.

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

"שמעתי רעשים וחשבתי שמדובר בזיקוקים", סיפר ריי ריברה, שעבד כדי.ג'יי במועדון, והנמיך את המוזיקה כדי להיות בטוח איזה רעש בדיוק הוא שומע. "אנשים התחילו ליפול על הרצפה, אחרים פשוט ברחו לאן שרק יכלו, ראיתי גופות על הרצפה. היה שם כאוס מוחלט, כולם רק ניסו להימלט". "בחור שרקד לידי נפל, היה פשוט דם בכל מקום", סיפר חביאר אנטונטי, מבלה במועדון ששהה במקום בזמן הטבח.

"סימנו אנשים בחניון שיידעו במי לטפל קודם (רויטרס)


"כשהבנו שמדובר ביריות, מיהרנו להתחבא מתחת לבר", סיפר חנייל גונזלס, מבלה נוסף במקום. "אנשים צרחו וזחלו על הרצפה, אני זוכר שאמרתי לעצמי שאני לא אמות בצורה הזו, לא היום ולא ככה. הבנתי שמה שצריך לעשות הוא פשטו לזחול לעבר היציאה, אז המשכתי לזחול בזמן שאנשים דחפו אחד את השני לעבר הדלתות".

"אנשים נאבקו לזחול לעבר היציאה" (רויטרס)


כשהצליח לצאת החוצה, מראות הזוועה לא חלפו מעיניו של גונזלס: "ראיתי אנשים שמכוסים בדם, היו גופות בכל מקום. במגרש החנייה סימנו אנשים באדום ובצהוב, כדי שיידעו מי נפצע באופן חמור יותר בשביל שיוכלו לטפל בו קודם. היה פשוט דם בכל מקום".

יום נורא לקהילה הגאה באמריקה (רויטרס)


"אני וחברים היינו אמורים להיות במועדון הזה בלילה ההוא, ברגע האחרון החלטנו לא ללכת כי היינו עייפים", סיפר נלסון רודריגז שהגיע לאורלנדו מניו יורק. "אני לא יכול לדמיין מה היה קורה אם אמא שלי הייתה מקבלת שיחת טלפון שבה היו מבשרים לה שאני מת. זה הסיוט הנורא ביותר של כל הורה. אלה היו רק אנשים שיצאו לשתות בירה או לבלות עם החברים שלהם, ולא נותר להם סיכוי".