100 שנה להסכם הסודי שסיבך את המזה"ת

במהלך מלחמת העולם הראשונה ראו בריטניה וצרפת את התפרקות האימפריה העותומנית וסיכמו בחשאי על חלוקת השטחים בהם שלטה במזרח התיכון - בצורה שרירותית ובלי קשר ממשי למציאות בשטח. מאורעות האביב הערבי ועליית האסלאם הקיצוני רק מדגישים עד כמה היה ההסכם החשאי מנותק ומלאכותי

במזרח התיכון עדיין חיים בצילו ולעיתים קרובות מפנים לעברו אצבע מאשימה: היום (שבת) מלאו 100 שנים להסכם סייקס-פיקו ההיסטורי בין צרפת לבריטניה, שקבע את גבולותיהן של רבות ממדינות האזור. באחד הסרטונים הראשונים שפרסם ארגון דאע"ש נראה לוחם שעובר דרך סימון הגבול בין עירק וסוריה ומצהיר: "זה יהיה הראשון מבין המחסומים הרבים שנשבור סביב כל המדינות שמוקפות בגבולות הדימיוניים של סייקס-פיקו".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת  

ההסכם בין צרפת לבריטניה נועד לקבוע את אזורי השליטה בעידן שאחרי האימפריה העותמאנית ויש לו נוכחות עצומה גם כיום. עבור האנשים ששואפים להקים את הח'ליפות אסלאמית, ההסכם הוא הוכחה לשאיפות האימפריאליסטיות של המערב במזרח התיכון.

האזור הזה סוער כיום על רקע מחלוקות פוליטיות ודתיות קשות, אך לפני מאה שנה הצדדים שחתמו על ההסכם התעלמו מהנסיבות האלו לחלוטין וניסו לעצב את המציאות והגבולות בצורה מלאכותית.

קווים שרירותיים על המפה הפכו לגבולות קבע (חדשות 2)

ההסכם הסודי הוא התוצר של חמישה חודשי שיחות בין סר מארק סייקס, יועץ הקבינט הבריטי לענייני המזרח התיכון, ועמיתו הצרפתי, פרנסואה ג'ורג'-פיקו. נציגי שתי האימפריות של תחילת המאה שעברה ציירו קווים על המפה ותחמו את מה שיהיו תחומי ההשפעה שלהם אחרי נפילת האימפריה העותומנית שהובסה במלחמת העולם הראשונה.

השרירותיות של הסימונים שלהם הומחשה בשנת 1915, כאשר סר מארק סייקס אמר "אני רוצה למתוח את הקו מהאות 'e' בשמה של Acre (עכו) אל ה-'k' האחרונה בשם קירקוק Kirkuk בעירק" - קו שחולף מצפון ארץ ישראל של היום ועד לשדות הנפט בצפון עירק, ונועד לחלק את האזור כך: מצפון לקו שליטה צרפתית, מדרום לקו שליטנה בריטית. לאחר המלחמה הקו יהפוך לגבול בין סוריה, ירדן ועירק.

מפגינים בכיכר תחריר במצרים (רויטרס)

כשהערבים למדו על התכנית, התגובה המיידית שלהם הייתה זעם ומחאה. העסקה הפרה את ההבטחה הבריטית שניתנה למנהיג הערבי חוסיין בן עלי שנקרא "השריף של מכה" ורצה ליצור מדינה ערבית אחת בכל השטח - מדרום וממערב לעיראק.

בשנת 1917 חוסיין ובנו פייסל הובילו כוח ערבי כדי להילחם במשמר הטורקי בעיר הנמל עקבה בירדן ושנה לאחר מכן כוח משולב ערבי-בריטי כבש את ירושלים. בסוף מלחמת העולם הראשונה, בריטניה הפרה את הבטחתה למדינה ערבית גדולה והמשיכה לעצב את פני המזרח התיכון, לפי מה שנקבע במפת הסכם סייקס-פיקו.

מדינות החלו להתפורר

ההסכמים בין המעצמות האירופאיות, שכללו גם את רוסיה של הצאר, היו סודיים ונועדו להישאר כך, אבל עם עלייתו של המשטר הקומוניסטי נחשף הסוד והפרסום עורר זעם רב. ברחבי מדינות ערב פרצו התקוממויות שבסופן יצרו גורמים חזקים אזורי שליטה בתמיכה צרפתית או בריטית, כשכוחן של המדינות האלה נשען על התמיכה מבחוץ ולא על תמיכה פנימית ובחירה של תושבי האזור.

אירועים פוליטים ומדיניים כמו עליית כוחות חדשים ונפילת הגוש הקומוניסטי שינו והחלישו את מערכות השלטון שהתקבעו אחרי הסכם סייקס-פיקו במהלך העשורים האחרונים. האחדות והלגיטימציה של הממשלים במדינות כמו עיראק, לוב, סוריה ותימן התפוגגו בגלל ביקורת מבחוץ או מבפנים ומדינות באזור החלו להתפורר.

כשארגון כמו דאע"ש קורא להקמת ח'ליפות אסלאמית אחת בכל האזור של עיראק, סוריה, ישראל וירדן, היסטוריונים מוצאים דימיון בין המפות שמשרטטים עכשיו אותם מאמינים, למפות של המזרח התיכון מהימים שלפני מלחמת העולם הראשונה.