מיוחד: הפתיל של דאע"ש שהצית את אירופה

בחודשים האחרונים חלה תפנית ב"מדיניות החוץ" של ארגון המדינה האסלאמית. מאיומים - הוא עבר למעשים שהורגשו היטב מפריז, דרך בריסל ועד איסטנבול. ואם לשפוט לפי האיומים והמעשים עד עכשיו - יש ערים נוספות בעולם צריכות להיכנס לכוננות ספיגה

פיגועי דאע"ש מחוץ לגבולות העולם הערבי שתדירותם הולכת וגוברת בחודשים האחרונים, אינם רק תזכורת לכך שהארגון ממשיך להרחיב את טווח איומיו, אלא קודם כל שינוי במדיניות הטרור של "המדינה האסלאמית". לא רק עירק וסוריה - מפת הטרור מתרחבת לפריז, בריסל, איסטנבול ומי יודע מה עוד צפוי בהמשך.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בוויכוח הפנים-טרוריסטי בין דאע"ש לאל-קאעידה, הפיצו דוברי אל-קאעידה במשך חודשים שמועות על כך שהארגון אינו מתפנה להכות ב"צלבנים" (מדינות המערב). גם אחרי שאלו נכנסים לתחומי ה"כביכול-מדינה" שכונן הארגון, המשיכו אנשי אל-קאעידה לטעון שהמערב לא מאוים מספיק. על כן, לתפיסתם "יש להעביר את העימות ללב המדינות האלה ולתוך ערי הצלבנים המערביים", פסק מנהיג אל-קאעידה איימן אל-זווהארי בהודעתו לרגל יום השנה האחרון למתקפת ה-11 בספטמבר.

בחצי השנה האחרונה, בין אם מחמת התחרות עם אל-קאעידה ובין אם מתוך שיקולים אסטרטגיים קרים - חלה התפנית: פיגועי דאע"ש כוונו לראשונה למטרות מערביות, מחוץ לגבולות העולם הערבי.

זירת הפיגוע בבריסל

בנובמבר האחרון ביצע הארגון את מתקפת הטרור המאורגנת הראשונה שלו על אדמת אירופה, ובחודשים שיבואו אחר כך יוחסו לארגון עוד שלושה פיגועי "טרור חו"ל" לפחות: שניים מהם באיסטנבול - השער לאירופה ממזרח, והאחרון בבריסל - בירת מוסדות האיחוד האירופי, בקצה המערבי של היבשת.

הפעלת תאי טרור

כעת ניתן לשרטט בקווים כלליים את "מדיניות חוץ" של הטרור הדאע"שי. באופן טבעי, הארגון בוחר לפגע דווקא במדינות בהן יש ריכוזי מוסלמים-ערבים. מדינות שמתוכן ניתן לגייס מחבלים בעלי אזרחות אירופית, בין אם בהפעלה מרחוק של "תאים רדומים" או באמצעות "מהגרים" למדינה האסלאמית. צעירים אירופאים שהצטרפו לארגון בסוריה או בעירק רכשו מיומנויות בלחימה ובהרכבת מטעני חבלה, ולאחר מכן חזרו לארצות מוצאם רק כדי להפעיל את תאי הטרור שם, בהינתן הפקודה.

איומים חזותיים להבעיר את רחובות פריז, בריסל, רומא ולונדון - כמו גם ניו יורק וושינגטון הבירה שבארה"ב - ניתנו בשפע סרטונים שהפיץ הארגון בשנה שקדמה למתקפה בפריז, והארגון המשיך להפיץ תכנים אלה בעקבות המתקפה בבריסל בשבוע שעבר. בדרך זו קיווה ארגון הטרור להרתיע את מדינות המערב מהמשך לחימה נגדו, ולהשיג את המטרה הזאת בדרך של הפחדה בלבד (אחרי שמיצה את סדרת סרטוני הזוועה של עריפת ראשי השבויים המערביים).

משנוכח לגלות כי אין תועלת באיומי טרור שאינם מתממשים, בחר דאע"ש לפעול בשיטת "התאים" בחו"ל. בולט לעין ההבדל בין המטרות שהארגון בוחר לבצע בהן פיגועים בתחומי "המדינה האסלאמית" או בתחומי ההשפעה שלו ,לבין אלו שבאירופה. המטרות שבסוריה, עירק, מצרים, לוב ותימן הן צבאיות בעיקרן או מעוזים של הממשל. בניגוד לכך, בכל הפיגועים שדאע"ש ביצע עד היום מחוץ לשלוחותיו המטרות הן אזרחיות.

תגובה ונקמה

מעבר לכך, המטרה המועדפת עבור מחבלי דאע"ש בפריז, באיסטנבול (פעמיים) ובבריסל היא תיירים, ובפרט מוקדי בילוי או צירי תנועה שבהם נעים תיירים, עוברי אורח מרחבי כל העולם. בפיגועים כאלה, המסר שמשגרת "המדינה האסלאמית" כלפי חוץ הוא אכזרי ופשוט למדי: כל ה"כופרים" או ה"צלבנים" - ללא הבדל לאום/גזע וכיוב', ובאופן אקראי לחלוטין, חשופים למתקפות הטרור הרצחניות של הארגון, בתגובה וכנקמה על המתקפות הבלתי פוסקות של הקואליציה הבינלאומית על מעוזיו.

פריז עוד מתאוששת. זירת הפיגוע בנובמבר

בכך מרחיב דאע"ש את טווח האיום שלו מהמישור המקומי למישור הגלובלי, הרחב ביותר שידו משגת עד כה: יבשת אירופה בשלמותה, מקצה לקצה, כבר נצרבה בפיגועי דאע"ש. בחירת המטרות נגזרה, כמובן, מהיכולת של דאע"ש לארגן את התשתיות הדרושות לביצוע הפיגועים. עם זאת ההחלטה לפגוע דווקא באזרחים, ובמיוחד בתיירים, נועדה להגדיל את אפקט התהודה והנזק ההיקפי של הטרור הדאע"שי במרחב הגלובלי - מעין "לתפוס כמה ציפורים במכה אחת" - לא רק לפגוע בענף התיירות המשגשג במדינות אלה, אלא גם לפגוע באזרחים מכמה שיותר מדינות כדי שהדבר יעורר קולות זעקה רמים יותר בעולם.

בארגון מקווים שאולי כך יווצרו סדקים בקואליציה הבינלאומית. אשר לאיומים שטרם מומשו: רומא, לונדון, ניו-יורק - ראוי שיילקחו ברצינות בהתחשב ביכולות שהפגין הארגון עד כה, ובכך שהמלחמה נגדו רק הולכת ומסלימה.

המענה למכת הטרור של דאע"ש בעולם לא יכול להיות רק הגברה של המתקפה על מעוזי הארגון. תהיה זו הפקרה של ההגנה לטובת מתקפה, שעד כה לא ברור אם היא יעילה מספיק כדי למוטטו. מה שדרוש כעת יותר מברית של צבאות הוא ברית של מוחות: שיתוף פעולה מודיעיני, חוצה גבולות בינלאומיים. רק שיתוף פעולה כזה, שתכליתו מעקב צמוד אחר הפעילות הגלובלית של הארגון ואיסוף מודיעין מסכל, יכול להקדים תרופה למכה.