מזכ"ל האו"ם לשעבר בוטרוס בוטרוס ראלי מת בגיל 93

ראלי כיהן כמזכ"ל האו"ם מתחילת שנת 1992 ועד סוף שנת 1996, והפך לאפריקאי הראשון שכיהן בתפקיד. קודם לכן כיהן במשך 14 שנים כשר החוץ המצרי, והיה ממנסחי הסכם השלום עם ישראל בקמפ דייוויד

בוטרוס בוטרוס ראלי הלך לעולמו בגיל 93 (א (האו"ם)

מזכ"ל האו"ם לשעבר, בוטרוס בוטרוס ראלי המצרי, מת היום (שלישי) בגיל 93. ראלי, שסייע לניסוח הסכם השלום עם ישראל וכיהן בתפקיד הבכיר ביותר באו"ם בין השנים 1992-1996, הותיר אחריו את אשתו ליה מריה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

ראלי נולד בקהיר בנובמבר 1922. הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטת קהיר ב-1946, ובהמשך למד גם מדע המדינה, כלכלה ומשפט ציבורי. ראלי קיבל את תואר הדוקטורט במשפט בינלאומי מאוניברסיטת פריז ב-1949, לאחר שהתזה שלו עסקה בארגונים אזוריים.

עד לשנת 1977 עבד ראלי כמרצה למשפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת קהיר, במקביל לכהונתו בוועדה המרכזית ובמטה הפוליטי של האיחוד הערבי הסוציאליסטי. כמו כן שימש בשנות ה-50' וה-60' כמרצה ועמית מחקר באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, באקדמיה למשפט בינלאומי בהאג ובאוניברסיטת פריז.

ראלי כיהן בתור שר החוץ המצרי בין 1977 ל-1991, וסייע בניסוח הסכם השלום עם ישראל בקמפ דייוויד שנחתם ב-1979. בשנים אלו גם כיהן כחבר בוועדת המשפט הבינלאומית, עמד שלוש פעמים בראש המשלחת המצרית לאסיפה הכללית של האו"ם, והיה מעורב בפרוייקטים בין-ארציים במזרח התיכון ובעולם הערבי. במשך שנים רבות נחשב לדיפלומט מוערך ומלומד, ייסד כתבי עת מקצועיים במצרים וגם פרסם מאמרים וספרים רבים בנושאי משפט שתורגמו למספר שפות.

בשנת 1991 כיהן במשך מספר חודשים בסגן ראש הממשלה המצרי לענייני חוץ, אך לאחר מספר חודשים נבחר למשרה הבכירה באומות המאוחדות. ראלי החל לכהן בתור המזכ"ל השישי - ראשון שנולד ביבשת אפריקה ובמזרח התיכון - ב-1 בינואר 1992, והחליף את חוויאר פרז דה קוויאר הפרואני, שסיים שתי קדנציות. ראלי, לעומתו, כיהן רק קדנציה אחת. במהלך כהונתו התמקד בעיקר במאבק ברצח העם ברואנדה ובקרבות ביוגוסלביה.

ראלי הוא מזכ"ל האו"ם היחיד עד כה שכיהן בתפקיד במשך קדנציה אחת בלבד. ראלי "זכה" לכבוד המפוקפק לאחר שארצות הברית הודיעה כי תטיל וטו על מועמדותו. ראלי פינה את מקומו לקופי אנאן, יליד אוגנדה. לאחר סיום כהונתו שב לפעילות אקדמית והומניטרית, וכיהן במועצת בית הדין הבינלאומי בהאג. כמו כן זכה לתארי כבוד רבים מ-24 מדינות, בהם "איש השלום" מטעם הארגון האיטלקי "יחד למען השלום" (1993) וחברות של כבוד באקדמיית המדע של מוסקבה (1994).