האתגרים של ועידת האקלים בפריז

יותר מ-180 מדינות הגישו לאו"ם תכניות להפחתת פליטת גזי החממה בשטחן. זו הסיבה שעם פתיחת ועידת האקלים בפריז שתימשך שמונה ימים, נשמעים קולות אופטימיים. אולי הפעם, בניגוד לכישלון של ועידת קופנהגן ב-2009, יסכימו מנהיגי המדינות העשירות והעניות על פתרון שיציל את כולם

פקידים בכירים מכ-200 מדינות נפגשים היום (שני) בפריז לוועידת האקלים שתימשך עד 11 בדצמבר - כדי לנסות לגבש עסקה גלובלית לצמצום פליטת גזי החממה, להתמודד עם שינויי האקלים ולהגביל את פליטת גזי החממה אחרי שנת 2020.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק 

בניסיון האחרון להגיע להסכם אקלים עולמי, ועידה דומה שנערכה בקופנהגן ב-2009, לא הצליחו המדינות להגיע להסכמות ביניהן. בעיקר אי אפשר היה לגשר על הפערים שבין גישת המדינות העשירות לבין זו של המדינות העניות. אולם מאז נרשמו עוד כמה אסונות והועלו כמה נתונים שעשויים לשכנע את הנציגים הפעם.

לקראת הוועידה, הגישו 183 ממשלות תכניות פעולה לאומיות להתמודדות עם נושא האקלים בעשורים הקרובים - ביניהן 114 מדינות מתפתחות. אלא שגם אם התכניות הללו ייושמו באופן מלא, הן יוכלו רק להאט את עליית הטמפרטורה.

השנה שעברה הייתה השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות במאה ה-19. הטמפרטורה הממוצעת בעולם עלתה ב-0.85 מעלות, ובכך עולה הסיכון לגלי חום, שיטפונות ועלייה במפלס מי הים בעקבות הפשרת הקרח בקטבים.

המומחים אומרים כי כל המדינות, הן העשירות והן העניות, חייבות לקחת חלק בבלימת פליטת גז החממה ולהתנתק ממקורות אנרגיה מזהמים. כיום נחשבת סין למובילה בעולם בפליטת גז החממה. הודו רביעית אחרי ארה"ב והאיחוד האירופי. בפריז ינסו לעודד את המשקים המרכזיים לפתח מקורות אנרגיה ירוקים, אבל במדינות העניות מתנים את השינויים בקבלת תמיכה כספית וטכנית מהמדינות העשירות.