"שינדלר הבריטי" הלך לעולמו בגיל 106

יותר מחמישים שנים שמר ניקולס ווינטון על הסוד הגדול של חייו: כשהיה בן 29 פעל כמעט לבדו מול הגורמים הבירוקרטיים בבריטניה ובצ'כוסלובקיה והציל את חייהם של 669 ילדים יהודים ממכונת ההשמדה הנאצית. "אולי היה ניתן לעשות הרבה יותר, אבל היה דרוש יותר זמן וכסף", אמר בשנים האחרונות לחייו

ניקולס ווינטון (רויטרס)

ניקולס ווינטון, הפעיל ההומניטרי שהציל כמעט לבדו יותר מ-650 ילדים יהודים בתקופת השואה, הלך הבוקר (רביעי) לעולמו בגיל 106. בעקבות פועלו זכה לימים לכינוי "שינדלר הבריטי" כשהוביל כמעט לבדו מבצעי חילוץ מורכבים שבמסגרת ארגן רכבות שלמות של ילדים מצ'כוסלובקיה לבריטניה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

ווינטון נולד בלונדון בשנת 1909 להורים יהודים גולים מגרמניה, אך גדל והתחנך כנוצרי. אל השליחות הגדולה של חייו נחשף כשהיה בן 29, לאחר שחבר שעבד איתו בבורסה לניירות ערך הבריטית הציע לו לבטל את חופשת הסקי שתכננו השניים ולטוס ליעד אחר: צ'כוסלובקיה.

בדרכם למדינה נתקלו השניים בזרם פליטים שנמלטו מחבל הסודטים שנכבש בידי הנאצים. לאחר שהקשיב לכמה עדויות הבין ווינטון כי צ'כוסלובקיה צפויה להיות היעד הבא לפלישה גרמנית, וכי חיי קהילות היהודים במדינה מצויים בסכנה.

בזמן שארגונים שונים בבריטניה פעו במרץ כדי לחלץ ממדינות אירופה יהודים אינטלקטואלים וקומוניסטים, איש לא התפנה לדאוג לעתידם של הילדים היהודים הרבים במדינות אירופה. עם שובו לממלכה נטל ווינטון את השליחות המוקדשת על עצמו ופתח במגעים מול גורמים רשמיים בבריטניה ושכנע אותם לקלוט את הילדים היהודים ממדינות אירופה ולשכן אותם במשפחות אומנה.

"אולי היה ניתן לעשות הרבה יותר"

כחלק ממאמציו חיבור ווינטון רשימה של 6,000 ילדים יהודים ופרסם את תמונותיהם בעלונים במטרה לעודד משפחות בריטיות לאמץ אותם. 20 הילדים הראשונים שהצליח לחלץ הגיעו בטיסה מיוחדת מפראג, אך לאחר נפילת הבירה הצ'כית בידי הנאצים נאלץ ווינטון להבריח את הילדים אל תוך בריטניה בקווי רכבות חשאיים.

בסך הכל הסתכמו מאמציו בשמונה מבצעי חילוץ של 669 ילדים יהודים מצ'כוסלובקיה, כאשר המשלוח האחרון שיזם נכשל בעקבות הכרזת המלחמה של בריטניה נגד גרמניה והוביל למותם של 250 ילדים.

"אולי היה ניתן לעשות הרבה יותר", אמר ווינטון שנים לאחר סיום המלחמה. "אך לשם כך היה דרוש הרבה יותר זמן, הרבה יותר עזרה ממדינות נוספות, והרבה מאוד כסף".

על הניצול שעשו חלק ממשפחות הבריטיות בילדים שאימצו, שחלקם שימשו כמשרתים ועובדי משק, אמר ווינטון כי הוא היה מודע לתופעה. "לא טענתי שהכל היה מושלם, אבל כל הילדים שהצלחתי להביא לבריטניה נותרו בחיים בסוף המלחמה – וזו השורה התחתונה".