איך הפכה אסטוניה למדינה הנקייה במערב?

בתחילת שנות ה-90 קיבלה אסטוניה עצמאות - ומאז המדינה הקטנה עברה מהפך. כיום אסטוני ממוצע מייצר הכי פחות זבל במערב, קונה פחות ומשתמש בשקיות רב פעמיות. גם פליטת הגזים המזהמים ירדה ב-40%. אז איך הם עשו את זה? ישראלית שחיה באסטוניה: "יש להם אחריות סביבתית, זה בתרבות שלהם. כל כך נקי שלא נעים ללכלך"

"ניקיון זה אצלם ב-DNA". ילדה מאסטוניה (רויטרס)

מה הדבר הראשון שעולה לכם בראש כשאתם שומעים את השם "אסטוניה"? אולי אתם חושבים על יריבה נוחה עבור נבחרת הכדורגל שלנו במוקדמות המונדיאל או על המדינה שפעם ניקדה אותנו באירוויזיון. אלא שיש לנו, ואולי אפילו לעולם, הרבה מה ללמוד מ-1.3 מיליון התושבים של המדינה הבלטית. הכירו את אסטוניה, מדינה סובייטית לשעבר וכיום בעלת התואר המחמיא: המדינה הנקייה ביותר בעולם המערבי.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בעוד שישראלי ממוצע מייצר כ-600 קילוגרם אשפה בשנה, האסטונים מסתפקים במחצית הכמות בלבד - כ-300 קילוגרם בשנה. הנתונים הללו מציבים את אסטוניה במקום האחרון בייצור פסולת מתוך 33 מדינות שנבדקו בדוח הסביבה האחרון של ארגון המדינות המפותחות OECD.

ויש להם עוד סיבה לגאווה: בתוך עשור בלבד הצליחו האסטונים לצמצם את ייצור הזבל שלהם בלא פחות מ-20% - הרבה יותר ממדינות מפותחות כמו גרמניה, ארצות הברית ובריטניה. לשם השוואה, בפרק הזמן הזה ישראל לעומת זאת רשמה שיפור של 3%.

ולא רק שהאסטונים מייצרים הרבה פחות פסולת מהישראלים, גם את הזבל שהם כבר מייצרים - הם ממחזרים יותר. מהנתונים עולה כי בשנת 2010 כ-17% מהפסולת בישראל מוחזרה, לעומת כ-25% מהזבל באסטוניה.

את שירי רם, ישראלית שעברה לפני כשנתיים עם בעלה ושני ילדיה לאסטוניה, הנתונים הללו ממש לא מפתיעים. "ככל שזה יישמע מפתיע, אחרי שנים של כיבוש סובייטי, ניקיון זה אצלם ב-DNA, הם צורכים הרבה פחות מאיתנו", סיפרה רם לחדשות 2 Online ושיתפה אותנו בהרגלי הקניות של ביתה החדש: "האסטונים לא עורכים קניות ענקיות שבועיות כמו הישראלים, אלא קופצים לסופר כל יום או יומיים ורוכשים רק מה שהם באמת צריכים לאותו יום, וכך גם האוכל נשמר טוב יותר, טרי וטעים יותר". האסטונים, כך היא מסבירה, גם מעדיפים להצטייד בשקיות בד רב-פעמיות מהבית, גם בשל שיקול כלכלי. עבור כל שקית ניילון שתבקשו מהקופאים תיאלצו לשלם שם 10 סנט.

שירי רם ומשפחתה באסטוניה (שירי רם)

"כל כך נקי שלא נעים ללכלך"

ההקפדה האסטונית על הניקיון מורגשת היטב גם ברחובותיה של הבירה טאלין, אפילו המרכזיים ביותר. "העיר מרושתת כולה בפחי זבל קטנים ומאפרות ציבוריות, ולעולם לא תראה אפילו בדל סיגריה על הכביש. אנשים לא זורקים כלום ברחוב, גם לא בטעות. כשהכול נקי כל כך, לא נעים לך ללכלך", מסבירה רם בחיוך.

התושבים עצמם, היא משבחת, לא מסתפקים בלנקות את הבית אלא את הסביבה כולה: "בכל בית באסטוניה מפנים את השלג בחזית וברחוב בחורף, או את העלים בסתיו. חשבתי בהתחלה שמישהו משלם להם על זה, אבל זה פשוט קורה מעצמו, ואין אף אחד שלא מנקה, כאילו שאין מנקה רחובות. יש להם אחריות סביבתית מאוד גבוהה".

אותה מודעות לניקיון הסביבה באה לידי ביטוי בקמפיין "Let's Do It!" שהחל באסטוניה בשנת 2008. האזרחים נקראו להתנדב ולנקות את אסטוניה מפסולת ביום ניקיון מיוחד. לא פחות מ-50 אלף מתנדבים, כלומר אחד מכל 25 אסטונים, קם מהכורסה, יצא מהבית החם, הפשיל שרוולים ופינה כמויות גדולות של זבל - ממוצרי פלסטיק ועד פסולת בניין מהיערות והשטחים הפתוחים, בלי להתלונן. בחמש השנים שחלפו מאז התפשטה היוזמה הזו לעשרות מדינות. לישראל, אם תהיתם, היא עדיין לא הגיעה. לרשות הפלסטינית, ירדן וקזחסטן - דווקא כן.

הפער הלא מחמיא בין ישראל לאסטוניה בכל הקשור למחזור אשפה צפוי רק לצמוח בשנים הקרובות, זאת בשל פתיחת מתקן שריפת פסולת לצורך הפקת אנרגיה באסטוניה, בעלות של 105 מיליארד אירו. המפעל, מתגאים בטאלין, מסוגל לשרוף את רוב האשפה המיוצרת במדינה הבלטית, וחלק ממנו ינוצל לטובת שריפת פסולת שאף תיובא מבריטניה ומפינלנד.

המס על זיהום הוכפל, התחבורה הציבורית בחינם

אז מה סוד הקסם? אם תשאלו את האסטונים עצמם - הם מייחסים את השיפור לחברותם באיחוד האירופי, שמחייב אותם להיות ירוקים יותר, ולאו דווקא למודעות ציבורית לשמירה על הסביבה. "יש עלייה בשימוש באנרגיות ירוקות מאז שנת 2007, אבל יש עוד מקום רב לשיפור", הסביר לחדשות 2 Online ולדור לטבי, מנהל אגף אנרגיה ואקלים בסניף האסטוני של מכון סטוקהולם הבינלאומי לסביבה. "הממשלה מעודדת בהלוואות ומענקים רכישה של מכוניות ירוקות, ובמקביל הטילה מס על דלקים מזהמים. המסים על זיהום ועל ייצור פסולת הוכפלו ב-2010 ויוכפלו שוב בשנה הבאה".

גם באיחוד האירופי מודים כי אסטוניה מתקדמת בכיוון הנכון, אך מציינים כי יש עוד מקום לשיפור בכל הקשור למיחזור הפסולת. כל מדינות האיחוד התחייבו למחזר מחצית מהזבל שלהן עד שנת 2020, יעד ששוויץ, למשל, עומדת בו כבר היום. אסטוניה, על פי דוחות של האיחוד האירופי, עדיין רחוקה משם.

נוף באסטוניה (שירי רם)

בתחום פליטות הפחמן הדו חמצני לאטמוספירה, בעיה סביבתית שכל מדינות המערב מתמודדות איתה, יש לאסטוניה עוד לאן לשאוף. אדם בישראל ייצר בשנת 2010 בממוצע כ-9 טון פחמן בשנה. באסטוניה, שניצבת מעל ממוצע ה-OECD, פלט כל אדם בממוצע 14 טון, כך שבישראל המצב טוב יותר מאשר באסטוניה.

למרות זאת, כנראה שהיתרון הזה שלנו על פני האסטונים לא יחזיק מעמד זמן רב. ישראל כמעט הכפילה מאז שנת 1990 את פליטת הפחמן שלה, בעוד שאסטוניה רשמה את השיפור הטוב ביותר מבין המדינות שנבדקו - ירידה של קצת יותר מ-40%. אם מגמה זו תימשך, כבר בשנים הקרובות אסטוניה תוכל להתגאות בניקיון לא רק ביבשה - אלא גם באוויר.

תחבורה ציבורית בחינם. רחובות טאלין (רויטרס)

לשיפור זה יצטרף גם מהלך חדשני להקטנת זיהום האוויר שהחל לפני שנה באסטוניה - תחבורה ציבורית בחינם לתושבי הבירה והעיר הגדולה ביותר, טאלין. תושב העיר שמחזיק בכרטיס תחבורה ציבורית יכול כיום לעלות לאוטובוס או לחשמלית בחינם. אדם שאינו תושב העיר או תייר משלם אירו בודד עבור הנסיעה, וחצי מחיר אם הוא סטודנט או אזרח ותיק. גם המחיר המלא זול יותר מאשר בישראל, בוודאי לאחר עליית מחירי התחבורה הציבורית בתחילת החודש. 

"אני לא דוברת את השפה, אבל שמתי לב שלאחרונה באמת היו יותר קמפיינים שקשורים למיחזור ולסביבה", מסכמת שירי רם. "אין ספק שבנושא הזה ובתרבות הצריכה שלנו יש לנו מה ללמוד מהאסטונים".