אדוארד סנואודן שובר שתיקה: "מרגיש מנצח"

חושף פרשת המעקבים האמריקנית אומר בריאיון לוושינגטון פוסט כי הוא חש סיפוק רב לאחר שהצליח לעורר דיון ציבורי אודות דרכי הפעולה של סוכנויות הביון של ארצו. "לא ניסתי לפגוע ב-NSA, אלא לשפר את הארגון", הוא אומר. "אנשים שאומרים שלא הייתי נאמן לא הבינו את המטרה שלי"

שובר שתיקה, סנואודן (רויטרס)

לאחר חודשים ארוכים שבהם עמד במרכזה של אחת מפרשיות הריגול החמורות בתולדות ארה"ב, אדוארד סנואודן - חושף תוכנית המעקבים האמריקנית - העניק ריאיון לעיתון הוושינגטון פוסט ממקום מושבו במוסקבה ואמר כי למרות שהוא שוהה כבר מספר חודשים במקלט מדיני הוא חש שיצא מהפרשה מנצח. "בשבילי, במונחים של סיפוק אישי - המשימה כבר הושלמה", הוא הסביר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

סנואודן, עובד לשעבר בחברת קבלן שהועסקה על ידי הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי (NSA), חשף באמצעות אלפי מסמכים מסווגים, כי מאז ה-11 בספטמבר, עוקב הממשל האמריקני אחרי שיחות טלפון ותכתובות מייל של מיליונים אזרחים בארה"ב ובמדינות אחרות, וגם אחרי שורה של מנהיגים, חלקם ממדינות ידידותיות. "כל מה שרציתי היה שהציבור יוכל להחליט על הדרך שבה הוא נשלט", הוא מסביר את המניעים למעשיו. "לא רציתי לשנות את החברה, רציתי לתת לחברה הזדמנות להחליט אם היא רוצה לשנות את עצמה".

סנואודן מתואר במהלך הריאיון כהוגה דעות בעל גישה של מהנדס לפתרון בעיות. הוא מסביר שהגיע למסקנה שהמכונה המשומנת למעקב המוני אחר אזרחים מסוכנת, וכי אין עליה כל פיקוח או דיון ציבורי. הוא החליט להפיל את החומות שהוקמו, לעקוף את האבטחה, לחלץ את הסודות ולהעביר אותם לעיתונאים שיפרסמו את הסיפור ויעוררו את הדיון הציבורי שכה רצה בו. "היה לי ברור שאני צריך לנסות לעשות משהו", הוא מדגיש. "לא יכולתי לשבת באפס מעשה".

גלי תמיכה ברחבי העולם (AP)

"לא הבנתי איך הדבר הזה לא מדווח"

לאחר החשיפה, ובעקבות התהודה הרבה שקיבלה התכנית האמריקנית החשאית, החליטו בממשל אובמה לבחון מחדש את הדרך שבה פועלים הארגונים החשאיים. "אנשים שמאשימים אותי בחוסר נאמנות לא מבינים את המטרה שלי", מדגיש סנואודן. "אני לא מנסה להפיל את ה-NSA, פעלתי כדי לשפר את הארגון. אני בעצם עדיין עובד עבורם עכשיו, הם פשוט היחידים שלא מבינים את זה".

חושף הפרשה שוחח על המידע שהגיע לידיו במהלך עבודתו עם עמיתיו, שהופתעו גם הם מהיקף התופעה. "הם לא האמינו שארה"ב אוספת יותר מידע על אמריקנים מאשר על תושבים רוסים", הוא מסביר. לדבריו, רבים מחבריו לעבודה היו מוטרדים, כמעט כמוהו, מהמידע הרגיש. אחדים מהם אף ביקשו ממנו שלא ימשיך לשתף אותם - פשוט כי לא יכלו להתמודד עם הידיעות המטרידות הללו.

"שאלתי אותם - מה הייתם חושבים שהציבור יעשה אם כל המידע הזה שברשותנו יהיה בעמוד הראשון של העיתון", הוא אומר, ודוחה את הטענות שלפיהן עקף את המנגנונים המקובלים, ולא דיווח תחילה על התופעה וניסה לשנות את המערכת דווקא מבפנים. "לא הבנתי איך הדבר הזה לא מדווח , איך לא דנים בכך".