הסוהר של מנדלה נפרד מחברו

במשך 18 שנים שימש כריסטו ברנד כסוהרו של לוחם האפרטהייד נלסון מנדלה ברובן איילנד. עד מהרה הפכו השניים לידידים ושמרו על הקשר גם שנים לאחר שנשיא דרום אפריקה לשעבר השתחרר מכלאו. כעת, כשמיליונים מסביב לעולם מבכים את מותו, נזכר ברנד ברגעי החברות: "היינו מדברים על העבר ועל המשפחות שלנו"

מנדלה וברנד (http://www.nelsonmandela.org/)

כריסטו ברנד, תושב דרום אפריקה בן 50, שהה לצידו של נלסון מנדלה במשך 18 השנים שבהן היה כלוא לוחם האפרטהייד ברובן איילנד. כמו מיליונים מסביב לעולם, גם הוא מבכה כעת את מותו של מנדלה, אבל ברנד לא היה אחד משותפיו של מנדלה למאסר - ברנד היה הסוהר שלו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

ברנד החל לעבוד ברובן איילנד בשנת 1978, כשהיה בן 18 בלבד ומנדלה היה בן 60. במשך הזמן פיתחו השניים ידידות בלתי צפויה, וברנד נהג להבריח עבורו מוצרים שונים, כמו לחם ומשחת שיער. באחת הפעמים אפילו הבריח לתוך בית הסוהר את נכדתו של מנדלה, כדי שזה יוכל להחזיק אותה בידיו בפעם הראשונה.

מנדלה מצדו נהג לעודד את ברנד להמשיך בלימודיו ואף הביע עניין בו ובבני משפחתו. שנים לאחר מכן, כשמנדלה הפך לנשיא, עבד ברנד כפקיד מדינה זוטר וחילק מסמכים לחברי פרלמנט שדנו בנוסח החוקה. עם כניסתו של מנדלה לישיבה, הוא הבחין לפתע בברנד, הרים את זרועותיו ובירך אותו בחום.

"עזב את העולם בשלווה"

ילדי דרום אפריקה מבכים את מותו של מנדלה (AP)
"הוא מיד הכריז בפני כולם: 'אתם יודעים מי זה? האיש הזה היה הסוהר שלי והאיש הזה היה חבר שלי'". ברנד סיפר כי חש ענווה וגאווה רבה באותם רגעים. דקות לאחר מכן, כשחברי הפרלמנט התכנסו לצילום משותף, התעקש מנדלה שברנד ייכלל בתמונה. "הוא אמר לי 'לא לא, אתה מוכרח לעמוד לצידי, אנחנו צריכים להיות ביחד'".

הפעם האחרונה שבה נפגשו השניים הייתה לפני כשנתיים, כשברנד הביא את אשתו, בנו ונכדו לבקר את מנדלה בקייפ טאון. "ניהלנו שיחות נעימות על העבר ועל המשפחה. הוא ביקש להרים את הנכד שלי ולהחזיק אותו", סיפר ברנד לסוכנות הידיעות AP. "הרגע שבו שמעתי שמת היה רגע מאוד עצוב עבורי, אבל אני שמח שהוא הצליח ועשה את מה שרצה לעשות, ושעזב את העולם בשלווה".

היום, שנים לאחר שנפרדו דרכיהם, שב ברנד לעבוד ברובן איילנד, אבל כעת האי אינו משמש עוד כאתר כליאה שמור, אלא כיעד תיירות פופולרי. ברנד לוקח חלק עם סוהרים ואסירים לשעבר באי בסיורים שבהם מספרים למבקרים על ימי האפרטהייד ועל עידן חדש של פיוס בין גזעי בדרום אפריקה.