אשף החיוכים: מי אתה מוחמד זריף?

כשמדברים בישראל על מתקפת החיוכים האירנית שהובילה לחתימת ההסכם עם המעצמות השבוע - מדברים בעיקר על אדם אחד: דוקטור מוחמד ג'אווד זריף, שר החוץ האירני. בעזרת קסם אישי, אנגלית משובחת, חשבון טוויטר פעיל ורשת קשרים ענפה במערב - הוא השיג ניצחון דיפלומטי למשטר האייתוללות

מה מסתתר מאחורי החיוך, המרוח מאוזן לאוזן, והפנים הרכות של מוחמד ג'אווד זריף, שר החוץ של אירן? זריף, בן 53, הוא לא רק אשף תרגילי אקרובטיקה דיפלומטיים. יש לו את היכולת לגעת באנשים במילים, ולעורר אמפתיה יותר מאשר כל קודמיו בתפקיד. נראה שזה מה שסייע לו לסיים קיפאון בן 30 שנים ביחסים בין טהרן לוושינגטון.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"הוא דיפלומט מאד מהוקצע, אדם אינטילגנטי מאוד וממזר לא קטן", סיפר עליו שגריר ישראל לשעבר באו"ם דני גילרמן. "הרבה פעמים חלפנו זה על פניו של זה, בסוף כנראה שהוא נשבר ומצאנו את עצמנו בסיטואציות מסוימות בחדרים מסוימים".

גילרמן מספר על אדם מאוד נינוח ומחייך "אבל מסתכל לצדדים לוודא שאף אחד לא רואה אותנו מדברים". למרות זאת, הוא נקרא בחזרה לאירן, ננזף, ושלושה חודשים לא חזר לאו"ם. "אני יכול לומר שמתקפת החיוכים שלו התחילה כבר אז", ציין שגריר ישראל לשעבר באו"ם.

"האירנים הם דיפלומטים מעולים, והוא אחד התוצרים יוצאי הדופן", טענה איילת סביון, ראש זירת אירן במכון ממר"י. "אנחנו רואים שגולשים כותבים לו 'מושיע האומה חזר', כי הם הצליחו באמצעי שהמערב כל כך אוהב, דיפלומטיה, להשיג את הניצחון הזה שחיכו לו 10 שנים".

כמאמר הקלישאה, הוא האיש הנכון בזמן הנכון. אחרת אין דרך להסביר את התוצאה שרק הוא הצליח לחולל - עסקה עם המערב שמקלה בסנקציות, ואפילו הכרה בינלאומית בזכותה להמשיך להעשיר אורניום.

זריף עם מזכיר המדינה קרי (AP)

חברים טובים וקשרים אישיים במערב

הקריירה של זריף החלה בשנות ה-80 כסטודנט אירני בארצות הברית, שם התנסה בנאומים פומביים, שיפר את האנגלית שלו ולמד להכיר את המנטליות של בני שיחו מעבר לים. כשחזר הביתה הוא הצטרף לשירות הדיפלומטי וניסה לעורר אהדה למדינה השנויה במחלוקת.

במערב הוא מצא חברים טובים, והקשרים האישיים היו גורם משמעותי בעבודתו. עם זאת, מתחת למעטפת של החמימות והקרבה למערב, זריף נאמן באופן עמוק לערכי הרפובליקה האיסלמית, עליהם גדל. הוא נמנה על הזרם המתון של בכיר המשטר רפסנג'אני שאינו סוטה בדבר מהאידיאולוגיה, אך מוכן לנקוט טקטיקות שונות כדי להימנע מהתנגשות חזיתית עם המערב.

ידידות מופלאה? זריף עם שרת החוץ האירופית (רויטרס)

כשחזר לאוניברסיטאות בארצות הברית - הפעם כנציג המשטר, לא אחת התעמת זריף עם סטודנטים, כשביקש לגונן על המשטר בנושאים שמעוררים את זעם העולם נגד אירן - כמו למשל השואה. "האם אתה מאמין ששישה מיליון יהודים מתו בשואה?", שאל אותו סטודנט. לכך השיב זריף: "אני מאמין שמעשה זוועה בוצע במלחמת העולם השנייה", וסירב להסביר למה התכוון, למרות מחאות הקהל.

נלחם בנזק התדמיתי של אחמדינג'אד

כשר חוץ, זריף עושה שימוש נרחב ברשתות חברתיות באינטרנט. כך ווידא שהמסרים החדשים של הפיוס מאירן יגיעו לכל קהל יעד רלוונטי, ויתקנו את הנזק התדמיתי שהותיר אחריו הנשיא הקודם אחמדינג'אד. ליהודים הוא צייץ שנה טובה בטוויטר בראש השנה, וציין כי רק נשיא אירני אחד הכחיש את השואה - והוא כבר לא מכהן.

ככל שההתקרב רגע ההכרעה בז'נבה, זריף ניסה את כוחו גם בסרטונים ביוטיוב. "דמיינו לעצמכם שהיו אומרים לכם שאתם לא יכולים לעשות מה שכולם עושים. האם הייתם מתקפלים? או עומדים על שלכם?", אמר זריף בסרטון לצלילי מוזיקה מרגיעה. הוא גם דאג לשווק את עצמו כמי שסובל מכאבי גב עזים בנוסף למאמץ הדיפלומטי, בדומה לנשיא האמריקני קנדי.

על המהלכים האלו, שכמו נלקחו מסרט אמריקני, ספג זריף ביקורת קשה מהאופוזיציה הגולה, שלעגה לו כשאמר שאין שנאה לעמים זרים באירן. אלא שבשבוע שעבר, כשנחתמה העסקה שהאירנים קיוו לה כל כך, קרנו של זריף עלתה. העיתונות האירנית היללה אותו כמו גיבור החוזר משדה הקרב. בפייסבוק נפתחה קבוצה שקראה להעניק לו פרס נובל.

"כבש בקסמו את המערב"

מה שבטוח הוא שהדיפלומטיה של זריף לא היתה מצליחה ללא אוזניים קשובות בארצות הברית. הוא הצליח לרתום את אמריקה להסכם שהולך לקראת אירן, והחיוכים היו לנשקו היעיל ביותר.

"הוא הצליח לכבוש בקסמו את המערב", טען גילרמן, "הלהיטות כפי שהיא באה לידי ביטוי בשפת הגוף - מדאיגה אותי מאוד. לדעתי אם ההסכם הזה יתברר בעוד חצי שנה כהסכם סרק יהיה מאוד קשה להחזיר את הגלגל לאחור".

אירן נכנסת עכשיו לתקופת מבחן. מה שבטוח הוא שזריף ימשיך לקבל את הקרדיט מההנהגה האירנית לנסות להשיג עוד ניצחונות דיפלומטיים, בדרכו שלו.