דוח החקירה על הטבח בניוטאון: "אדם לנזה כתב סיפור על אירוע דומה בגיל 10"

במשך שנה הרשויות בקונטיקט חקרו את הרקע שהובילו לרצח 26 בני אדם, 20 מתוכם ילדים, בידי הצעיר אדם לנזה. החקירה העלתה כי לנזה היה חולה אספרגר, אך לא פעל באלימות עד האירוע. הוא תואר כמתבודד בעל התנהגות מוזרה, שמעולם לא עבר התעללות ולא איים על איש לפני הרצח

היורה, אדם לנזה (NBC News)

שנה לאחר הטרגדיה בניוטאון שזיעזעה את אמריקה, מתפרסמים ממצאי חקירת התובע הכללי של קונטיקט שחקר את הרקע לאסון. מדוח החקירה עולה כי בשנים שלפני האירוע היורה, אדם לנזה, היה אובססיבי לגבי מקרי רצח המוניים ואף כתב תיאור של רצח דומה כילד.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

למרות החקירה המקיפה, החוקרים עדיין לא מסוגלים לענות על השאלה מדוע הוא ביצע את הרצח. "לנזה לא היה תחת הפרעה רגשית קיצונית שניתן באמצעותה להסביר את האירועים", נכתב בדוח החקירה. התובע הכללי של קונטיקט סטפן סדנסקי תיאר את היורה כאדם עם "בעיות בריאות נפש קשות" אבל היה לו ידע והבנה של משמעות האירוע אותו תכנן.

כשהיה תלמיד בכיתה ה', כתב אדם לנזה ספר שכלל תיאורים של ילדים שנרצחים בבית הספר, ועל כיצד הוא יורה באימו בראש. הוא אסף מאמרים, תמונות, ספרים וצילומים לצד משחק בלתי פוסק במשחקי וידאו אלימים, כולל אחד בו השחקנים יורים ברובה בבית ספר מלא תלמידים.

חולה אספרגר עם אובססיה לאירועי ירי

לפני שיצא אל בית הספר, הוא הרס את הזיכרון של המחשב שלו ולקח איתו אטמי אוזניים בהם השתמש במהלך הרצח. לנזה ירה באימו, ולאחר מכן ירה למוות ב-20 תלמידי כיתה א' ושישה מבוגרים באמצעות רובה חצי-אוטומטי שהיה שייך לאימו ברישיון.

זירת הירי, דצמבר 2012 (רויטרס)
סנדסקי אמר כי לא הייתה אינדיקציה ברורה לשאלה מדוע הוא בחר דווקא בבית הספר היסודי סנדי הוק ולא בבתי ספר אחרים הקרובים יותר לביתו. הוא למד בבית הספר כתלמיד מכיתה א' עד כיתה ה', אבל מעולם לא למד פיזית באחת מהכיתות בהן הוא ביצע את הירי.

מתואר בדוח כי לנזה היה אובססיבי לגבי הטבח בבית הספר קולומביין ב-1999, לצד עניין באירועים דומים. עוד נכתב כי ב-2005 לנזה אובחן כחולה בתסמונת אספרגר, סוג של אוטיזם שלרוב לא מקושר עם אלימות. האופי שלו תואר כחסר אמפתיה לאחרים ושכנים תיארו אותו כבעל התנהגות מוזרה.

לא סבל מהתעללות בבית או בבית הספר

לנזה לא אפשר לאיש להיכנס לחדרו, גם לא כדי לנקות אותו. הוא שנא ימי הולדת, חגים ולא אהב להסתפר. את האוכל שלו היו חייבים לסדר בסדר מסוים בצלחת והוא נהג להחליף בגדים מספר פעמים במהלך היום. בבית הספר הוא תואר כמתבודד, ששנא התקהלויות ורעש.


כמה שבועות לפני הרצח, אימו ננסי הייתה מודאגת ואמרה כי הוא לא יצא מהבית מזה שלושה חודשים. איתה, הוא הסכים לדבר רק באמצעות הדואר האלקטרוני למרות שהם חיו באותו בית. עם זאת, היא מעולם לא הביעה חשש שמישהו נמצא בסכנה מפניו. לא דווח שהוא סבל מעולם מהתעללות בבית הספר או בבית.

על פי הדוח, לנזה ירה בעצמו דקה אחת אחרי שהשוטר הראשון הגיע לזירה, וזאת למרות שלקח לשוטרים שש דקות להתארגן מרגע הגעתם ועד שפרצו לבית הספר, מאחר וחששו כי יש במקום יותר מיורה אחד, והם רצו להשתלט על כל הכניסות והיציאות מבית הספר לפני שייכנסו למבנה.