בעולם תוהים על הצנזורה הישראלית בפרשת "האסיר X"

עיתונאים שעוברים היום על חוקי הצנזורה עלולים למצוא את עצמם ללא תעודת עיתונאי או גרוע מכך - במעצר. עיתונאים זרים שלא שומעים להוראות הצנזורה ימצאו את עצמם ללא אשרה. אבל את הציוצים בטוויטר אי אפשר לצנזר. סוכנות הידיעות רויטרס ו"ניו יורק טיימס" שואלים על האיפול בעידן האינטרנט

בן זיגייר / אלון (The Australian)

מותו המסתורי של מי שמכונה "אסיר X" בכלא איילון בישראל ב-2010 הפנה את הזרקורים למערכת הצנזורה הישראלית, שמגלה במהלך היומיים האחרונים קשיים רבים בבלימת הדיווחים על הפרשה בתקשורת הישראלית. דיווחים שנמצאים במלואם, במרחק של קליק ושפה, בתקשורת הזרה ובמיוחד ברשתות החברתיות.

הדיווחים על תחקיר הערוץ אוסטרלי שפרסם את דבר כליאתו הסודית ומותו של אותו בן זיגייר הובילו אתמול לזימון בהול של ועדת העורכים של כלי התקשורת בלשכת ראש הממשלה. אתרים ישראלים הורידו את הפרסומים, אבל בטוויטר ובפייסבוק המידע זרם, צרוף בפרשנויות ונגיעות של דימיון פרוע של הגולשים.

בסוכנות הידיעות רויטרס העלו היום תהיות באשר ליעילות הצנזורה בעידן הרשת, בעקבות המהומה שקמה בישראל. ברויטרס נכתב בהקשר זה, שעיתונאים שעוברים בישראל במודע או שלא במודע על חוקי צנזורה, מסתכנים באיבוד תעודת העיתונאי שלהם או אפילו במעצר. עיתונאים זרים שלא מצייתים לצנזורה, עשויים, על פי סוכנות הידיעות, לא לקבל אשרת כניסה לישראל. "או שאתה עובד איתנו או שאתה בחוץ", מצטטת רויטרס קצין צנזורה ששוחח עם אחד מכתביה במהלך מבצע "עמוד ענן" בעזה. גם ב"ניו יורק טיימס" מתחו ביקורת - הצנזורה "מיושנת", נכתב שם הבוקר.

עו"ד אביגדור פלדמן שייצג את מרגל הגרעין מרדכי ואנונו, אמר לסוכנות הידיעות, "אנשים במדינה ובתי המשפט מתנהגים כאילו שאנו עדיין בתקופת האבן. הפרטים האלה נחשפים בסופו של דבר. אנשים מדברים, לא רק באינטרנט. השפתיים החתומות שפעם איפיינו את המדינה הזו לא קיימות יותר... כל הוראות איסור הפרסום מביכות את בתי המשפט ואת המדינה".

כשהתקשורת הישראלית פרסמה את הפרשה, רוב הציבור כבר ידע את הפרטים 

עורכי וכתבי חדשות החוץ שמורגלים בחיפוש אחר ידיעות, ניתוחן ותרגומן לעברית, נתקלו אתמול והיום בסיטואציה לא פשוטה. מידע רב שפורסם בכל העולם, מאוסטרליה דרך בריטניה ועד ארצות הברית, נתקל במחסום הצנזורה.

כך, בשלב שהתקשורת דיווחה על הפרטים, רוב הצופים, הקוראים והגולשים כבר ידעו יותר ממה שפורסם בישראל. אישור הפרסום החל בשאילתא של חברי הכנסת מהצד שמאלי של המפה שדרשו הסברים על הפרשה. הפרשן הביטחוני גד שמרון אמר לרויטרס שלא ידע על פרשת זיגייר, "אבל במאה ה-21, בעידן הפייסבוק והטוויטר אני פשוט לא מאמין שאפשר להמשיך בחשאיות הזו".