ביקור בכפר הצרפתי שממתין לסוף העולם

אלפי מאמינים בטוחים שבעוד קצת פחות מ-20 יום, יגיע סוף העולם. הם מסתמכים על כתבים עתיקים של בני שבט המאיה ממרכז אמריקה, שלוח השנה שלהם נגמר בדיוק בתאריך הזה. למרות שמדענים דוחים את התיאוריה הזו היא תפסה תאוצה, ובכפר קטן בצרפת מתכוננים ברצינות ליום הדין

זהו הכפר הקטן בוגראש, בשולי ההרים הפירנאים שבדרום צרפת נראה כמו אחד מאותם המקומות שצרות העולם פוסחות עליו אבל אל תתנו למראה להטעות אתכם - להר הזה יש סוד. כאן אולי מתחבא הסיכוי האחרון של האנושות לשרוד אחרי ה-21 בדצמבר 2012.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

לא צריך לקרוא אלפי עמודים של דוחות מודיעין או כתבים של האו"ם כדי להבין את המסר: העולם במצב די שביר, מעורער, מתקדם לקראת איזשהי קטסטרופה, איזה? תבחרו אתם.

בתרבות המאיה האבודה, תרבות שפרחה עד לפני 500 שנה במרכז אמריקה, טוענים שהאנושות נעלמה כבר 4 פעמים ונוצרה מחדש 5 פעמים. לוח שנה שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות מתאר בצורה מדויקת את מיקום הכוכבים בשמיים ומעבר הימים על פני כדור הארץ ב-5,521 השנים האחרונות - על פי המאיה, זמן קיומה של האנושות הנוכחית. הלוח הזה מסתיים בעוד 20 ימים.

"הייתי מופתע ומשועשע מאוד כשגיליתי שהלוח הזה קובע שהעולם יסתיים בדצמבר 2012", מספר הארכיאולוג דיוויד סטוארט. אבל האנושות שמעה כבר נבואות אפוקליפטיות זועמות והעולם המשיך בשלו. אנשי המדע המודרני לא לוקחים את אזהרות בני המאיה ברצינות. "לוח השנה שלהם לא מסתיים בתאריך המדובר, זה רק סופו של מחזור ותחילתו של אחד חדש", מסביר חוקר נוסף. על פי האמונה, כוכב לכת עצום אמור להיות בדרכו לכדור הארץ. "אם זה היה קורה היינו מבחינים בו כבר", הוא טוען.

בצפרת מגלים את היתרונות הכלכליים של סוף העולם

ובחזרה לצרפת: על פי אחת הפרשנויות, המאיה ניהלו קשרים עם תבונות שלא מהעולם הזה. קומץ קטן עוד יישאר בחיים, ומי שרוצה להצטרף לעולם החדש והאמיץ הזה צריך להגיע לא לג'ונגלים של דרום אמריקה אלא לכפר הקטן באירופה.

בבוגראש מודאגים בשל כך, הכפר השקט יתמלא בקרוב בחובבי חוצנים ותיאוריות סוף העולם. התושבים הנחמדים או ראש העיר לא יעצרו את אלו שמאמינים בדבר, חלקם אף החלו ליהנות מהאספקטים הכלכליים של האמונה והחלו לשווק בקבוקי יין ולוחות שנה בנושא.

אבל כמו בעלי העסקים בגאוטמלה או בנאס"א, רב תושבי הכדור סבורים שכשהתאריך המדובר יגיע, יהיה שמח, אולי אפילו קצת סוער, אולי פרוע, אבל כנראה זה לא יהיה פרוע עד כדי כך שלא נוכל לספר לכם על זה ביום שלמחרת.