כך כבשו האמנים הישראלים את ברלין

עבור היהודים, נראה שאין עיר מערבית טעונה יותר מבירת גרמניה. אחרי נפילת החומה היא הפכה מזמן ליעד מבוקש - והיום נשמעים שם צלילים אחרים לגמרי: מוזיקה, אמנות ותרבות אלטרנטיבית. בין כל אלו, בולטת גם הרבה מאוד עברית - בגלל הישראלים הרבים שעוברים אליה

בשנים שחלפו מאז נפילת החומה ייצבה לעצמה ברלין את מעמדה כמעוזם של אמנים רבים מרחבי העולם. אל זרם המהגרים הצטרפו בשנים בשנים האחרונות גם ישראלים רבים שהשתלבו היטב בקהילת היוצרים המקומית הענפה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

דוגמה לכך הוא המנצח עמיחי גרוס. כבר שנתיים שהוא רוכב מדי יום על קטנועו אל עבר עבודתו כוויולן ראשי בפילהרמונית של ברלין - אחת התזמורות הקלאסיות המשפיעות בעולם. "זהו שיא האמנות שאפשר לעשות, בתחום שלי, לפחות", סיפר גרוס. "אני לא חושב שאפשר להגיע ממש הרבה יותר מזה", הוסיף.

לתפקיד נבחר גרוס בגיל 30. צעיר ומבטיח בלי הרבה ניסיון בתזמורות גדולות, אבל כן במוזיקה קאמרית. אך מתברר, שהפילהרמונית של ברלין מחפשת היום דברים אחרים - הכי רחוק שאפשר מהסטריאוטיפ שעולה לכולנו בראש כשחושבים על גרמניה.

היכל המוזיקה הקלאסית של הפילהרמונית הפך בשנים האחרונות למעוזם של האמנים הישראלים. לפני 12 שנים לא הייתה כאן נציגות ישראלית, והיום יש כאן שלושה מוזיקאים. מלבד עמיחי גרוס, יש כאן גם את ה"קונצרטמייסטר" (המנצח) גיא בראונשטיין ואת נגן הבסון מור בירון. "יש משהו באוויר של ברלין שהוא כל הזמן מתחדש. לאמן, למוזיקאי - זו אחת המתנות הכי טובות שיכולות להיות", סיפר גרוס.

"על פי ההערכות, יש בברלין בין 10 אלף ל-20 אלף ישראלים"

בירת גרמניה המציאה את עצמה מחדש אחרי נפילת החומה, ומנסה עכשיו להפוך לבירת התרבות והאמנות האלטרנטיבית באירופה. "בברלין נמצאים המון ישראלים בעלי דרכונים זרים", סיפרה טל אלון, עורכת מגזין לישראלים בברלין. "על פי ההערכות, נמצאים כאן בין 10 אלף ל-20 אלף בעלי אזרחות ישראלית", הוסיפה.

אלון עברה לברלין מתל אביב יחד עם בן זוגה האמן לפני שלוש שנים. בתקופה האחרונה היא הספיקה להבין שיש מספיק ישראלים בעיר כדי להצדיק מגזין. "יש הכל מהכל, יש אמנים מכל המדיומים - מחול, מוזיקה ואמנות פלסטית", הדגישה אלון. "בחורה ישראלית סיפרה לי סיפור, שלפיו בעבר ישראלים שהיו יכולים להוציא דרכון גרמני לא עשו זאת כל עוד סבם וסבתם היו בחיים", ציינה אלון. "עכשיו, כשלצערנו הדור הזה הולך ונעלם - יותר ויותר ישראלים מרשים לעצמם",הוסיפה.

גם אבי אביטל, נגן מנדולינה מבאר שבע, עזב את ישראל לפני שנים לא מעטות. מאז הוא הספיק לזכות במועמדות לגראמי, והתיישב בברלין לפני כשנה. "יש מוניטין לישראלים כאן", סיפר והוסיף: "ברגע שאתה אומר שאתה מישראל - אנשים שמתעסקים במוזיקה יודעים שאתה מוזיקאי ברמה". עם הגיעו לבירה הגרמנית, הספיק אביטל לחתום חוזה עם ענקית התקליטים "דויטשה-גרמופון". "אחרי הרבה שנים של היסטוריה שחורה, מה שצמח מהאדומה החרוכה של ברלין הוא מאוד אותנטי וליברלי", ציין.

"הדבר המושך בברלין הוא האוניברסליות"

דנה גולדברג, ישראלית שעברה לאחרונה להתגורר בעיר, סיפרה על הגורם למעבר. "מה שמשך אותי לברלין היא העבודה שההרגשה בה היא מאוד אוניברסלית", סיפרה דנה גולדברג, שעברה לאחרונה להתגורר בעיר. "זאת אומרת, אפשר לשמוע מגוון שפות ברחוב, וביניהן עברית, איטלקית, ספרדית ואנגלית".

למרות שטף הישראלים שפוקד את ברלין, קיימים עדיין האסוציאציה המיידית, המטען וההיסטוריה. אך בשנים האחרונות, שטף המהגרים מהארץ מוכיח שכנראה משהו בכל זאת השתנה. ברלין של 2012 מפתה, פתוחה ומקבלת. הסצינה האמנותית בשיאה ומסתמן שזה המקום הנכון להיות בו עכשיו. אך עושה רושם, שבניגוד למקומות אחרים - הישראלים של ברלין לא באמת מוכנים לקרוא למקום הזה בית.