כך נראה סכסוך שנמשך חצי מאה

במשך 55 שנים היו ארה"ב וקובה יריבות מושבעות במאבק שכלל למעלה מ-10 ניסיונות חיסול ומשבר טילים גרעיניים. אך אתמול, אחרי חמישה עשורים של יריבות ונתק, נרשם צעד בונה אמון ראשון בין המדינות - איך נראו היחסים בין המדינות בעשרות השנים האחרונות? צפו

קובה וארצות הברית עשו אמש צעדים ראשונים לסיום העוינות שנמשכה יותר מחמישה עשורים, ואולי סימנו את תחילתו של פתרון הסכסוך שלא דעך מאז סיום המלחמה הקרה, וכלל אירועים שכמעט הציתו את העולם כולו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

נקודת המפנה שנרשמה אתמול התחילה בדיווח על שחרור שבוי אמריקני שהוחזק בידי הקובנים, והמשיך כשנשיא ארצות הברית שוחח בטלפון עם עמיתו ראול קסטרו במשך כשעה. לאחר השיחה הכריז ברק אובמה כי הוא מתכוון לפעול למען נרמול היחסים בין המדינות, ובכלל זה לבחון הפעלת נציגויות דיפלומטיות בקובה. למרות זאת, לפי שעה נמשך האמברגו הכלכלי שארה"ב מפעילה על קובה - בין השאר בתמיכת ישראל - אך המהלכים שנרשמו אמש עשויים להיות צעד הראשון לפתרון המשבר, ובוודאי יזכרו בספרי ההיסטוריה כאחד האירועים המרכזיים בתקופת כהונתו של הנשיא אובמה.

האיש המזוהה ביותר עם קובה ועם הסכסוך הזה הוא פידל קסטרו - כל הנשיאים שעברו בבית הלבן במהלך השנים ראו בו דיקטטור בעוד הוא ניסה, ולעיתים גם הצליח, להיתפס בקובה כגיבור משחרר. המנהיג הכריזמטי של האי הקאריבי הגדול ביותר, פרץ לתשומת הלב העולמית לראשונה כשהוביל מלחמת גרילה נגד הגנרל המושחת פולנסיו בטיסטה בשנת 1959.הוא הקים תנועה סוציאליסטית ויחד עם צ'ה גווארה הארגנטינאי הפך את גן המשחקים המושחת לאי קומוניסטי.

אובמה וקסטרו (רויטרס)

המדיניות האנטי-מערבית ואנטי-אמריקנית של קסטרו, הובילה את הרשויות בארצות הברית לנסות ולהדיח אותו מספר פעמים. הניסיון המוכר ביותר היה ב-1961 בימיו של הנשיא קנדי, אז נשלחו 1,000 קובאנים גולים שאומנו על ידי ה-CIA למפרץ החזירים כדי לנסות ולעודד מהפכה. אך המבצע נכשל כישלון חרוץ ומוסקבה - האויבת האדומה של ארצות הברית - חתמה על הסכם הגנה עם הוואנה והציבה טילים גרעיניים באי, במרחק של 240 ק"מ מהחוף האמריקני.

העולם היה על סף מאבק גרעיני כשוושינגטון גילתה אז על משלוח הטילים. המתח הלך וגבר ואסון נמנע רק כאשר המנהיג הרוסי בימים ההם, ניקיטה חרושצ'וב, הסכים לפרק את הטילים. קסטרו המשיך בקו הנאמנות למוסקבה הקומוניסטית והקים צבא בעל עוצמה שיצא להילחם להגנת גורמי שמאל באתיופיה, נמיביה ואנגולה, וקידם מהפיכות סוציאליסטיות במדינות אמריקה הלטינית.

ב-1989, המנהיג הסובייטי גורבצ'וב הגיע להוואנה כדי לנסות לשכנע את קסטרו להתאים את עצמו לשינויים הפוליטים בעולם, אך קסטרו התעקש על ממשל קומוניסטי בסגנון הישן ובודד את המדינה עוד יותר. המשבר הגיע לשיאו ב-1994, אז גל עצום של עשרות אלפי מהגרים קובנים עלו על כל דבר שיכול לצוף וניסו להגיע לכיוון פלורידה. אחד מהם הוא הילד אליאן גונזלס, שעמד במרכזו של מאבק משפטי מתוקשר בין המדינות היריבות - גונזלס היה בן 6 כשעלה עם אימו על רפסודה בניסיון להגיע לארצות הברית, אך קובה נאבקה להשיבו לחיק אביו בארץ מולדתו, וניצחה.

קסטרו, צ'ה גווארה וקובה המשיכו להיות הסמל של השמאל העולמי - מנהיגים כמו הוגו צ'אבס מוונצואלה עלו לרגל לפגוש את המנהיג הקובני, אך ב-2006 בריאותו הרופפת אילצה אותו להעביר את השלטון לאחיו ראול. בהכרזה הנשיאותית של הנשיא אובמה אתמול הוא אמר שקובה עדיין צריכה לערוך שינויים, רפורמה כלכלית ולפעול למען שיפור זכויות האדם באי - איך אין ספק שמדובר בצעד בונה אמון שעשוי להיחשב לנקודת מפנה חשובה ביחדים בין המדינות.