חצי שנה למחאה: תימן - לאן?

מצד אחד: קריאות גוברות לסילוקו של הנשיא עבדאללה סאלח. מצד שני: "הגידול הממאיר" בדמות אל-קעידה, המאיים להשתלט מיד על החלל שנוצר. בפלונטר שכזה, מה הפלא שאיש אינו יודע כיצד תיחלץ תימן מהמבוי הסתום אליו היא נקלעה? חצי שנה למחאה בצנעא - חיתוך מצב

במבחן ההשוואה, ניתן לומר כי גל המחאה בתימן שונה במספר מובנים מיתר גלי המחאה השוטפים בחודשים האחרונים את העולם הערבי. הקריאות לרפורמה ולסילוקו של הנשיא הן אותן קריאות שנשמעות ברחובות סוריה או שנשמעו במצרים, אך האירועים בשטח הובילו אותה, חמישה חודשים אחרי פרוץ המהומות, למבוי סתום שעדיין לא ברור כיצד היא יוצאת ממנו.

רגע השיא של המחאה, הוא, ללא ספק, ניסיון החיסול של הנשיא עלי עבדאללה סאלח, ששלט ביד רמה במדינה ב-32 השנים האחרונות. טיל שנורה על לשכתו בארמון הנשיאות בצנעא, אחרי שבועות של חילופי אש קשים בין תומכי המשטר למתנגדיו בסמוך למקום, גרם לפציעתו הקשה - מה שאילץ אותו לצאת ולקבל טיפול רפואי בסעודיה. מבחינה זו, נחשב סאלח למנהיג הערבי הראשון שמותקף אישית בגל המחאה הפוקד את האזור בחודשים האחרונים.

חודש שלם חלף, מלא בדיווחים סותרים על מצבו הבריאותי, וסאלח הפצוע החליט להופיע בתקשורת. בהודעה משודרת שהוקלטה מראש אמר לבני עמו: "מצבי טוב, אך איני יודע מתי אוכל לשוב למדינה". תמונותיו לבוש בבגד לבן ובכאפייה, בניסיון להסתיר את חומרת פציעותיו, נחשבות עד היום להישג המשמעותי ביותר של המפגינים. "הופעתו בתקשורת מוכיחה כי הוא אינו יכול לנהל את ענייני המדינה", אמר השבוע אחד מהם בצנעא. "אנחנו לא רוצים שינהלו אותנו ממדינה אחרת".

בעל כורחו, גורש סאלח מהמדינה - אך חשוב מכך: הוא נוטרל לחלוטין. בעבור תומכיו, המצב רק החמיר את הבלבול בסוגיית ממלא המקום, כשגם רבים מקרב ההנהגה לא בדיוק יודעים מי האיש שנטל את המושכות עם יציאתו של הנשיא לטיפולים. מצב שכזה יכול להיווצר רק אחרי שנים רבות של שליטה טוטאלית וריכוזית כל כך ברשויות המדינה. בשבועות האחרונים הקימו המורדים "מועצת שלטון מעבר", אך אנשיה, פעילי אופוזיציה תימנים ברובם - עדיין נאבקים על ההכרה בהם.

"הגידול הממאיר": אל-קעידה

ואולם, גורם נוסף, משמעותי לא פחות, הופך את המצב בתימן לבלתי אפשרי בצורה יוצאת דופן: הידיעה הכמעט ודאית שהסתלקות מיידית של סאלח מהשלטון תפנה את המקום לאנשי אל-קעידה, הממתינים ל"שעת ה-ש'" על מנת להפוך את תימן לאפגניסטן. בשנים האחרונות הופך איום הג'יהאד העולמי במדינה לגידול ממאיר של ממש, שהמאבק בו - הן מצד הרשויות והן מצד ארצות הברית אינו מניב תוצאות.

את הצלחתו של תא "אל-קעידה" בתימן ניתן לזקוף בעיקר לדמותו של אנוואר אל-עוולאקי, איש דת קיצוני שנולד בארצות הברית, והחליט לפנות לדרכי הג'יהאד לאחר שאת שנות ילדותו העביר בתימן. החוקרים את אישיותו של האיש מדברים על דמות כריזמתית ומוכשרת - כזו המזכירה את אוסמה בן לאדן בתחילת דרכו. בין "הישגיו" ניתן למנות את ההסמכה הדתית לנידאל מאליק חסן, הרופא מבסיס הצבא האמריקני בפורט הוד בטקסס שטבח ב-13 חיילים אמריקניים בשנת 2009; את שליחתו של המחבל הניגרי עומר פארוק עבד אל-מוטאלב להתפוצץ במטוס דלתא שהמריא מאמסטרדם לדטרויט בערב חג המולד באותה השנה; וגם את שליחתם של מטעני הנפץ בשנה שעברה לבתי הכנסת בשיקגו.

יש המייחסים לעובדה שעוולאקי יודע את השפה האנגלית על בורייה (אזרח אמריקני, סיים תואר ראשון והחל את לימודי התואר השני בארה"ב) ואת השפה הערבית - לסיבה המרכזית בגינה הוא נחשב לדמות נערצת בעבור פעילי ג'יהאד צעירים לא רק באזורנו, כי אם גם ב"תאים רדומים" של אל-קעידה באירופה ואף בארצות הברית. בתימן הוצא נגד עוולאקי פסק הלכה המתיר לחסלו בכל עת, ללא משפט, וכיום הוא נמנה בצמרת המבוקשים של ארצות הברית. על כן, מה הפלא שאל-עוולאקי נחשב למועמד ראוי לרשת את בן לאדן, לאחר הידיעה על חיסולו?

גם השכנות מודאגות

עוולאקי נחשב היום לאיום הגדול ביותר על תימן בעידן שאחרי סאלח. בהשוואה ליתר המנהיגים, המאיימים באנרכיה ברחובות באם יסתלקו במהירות מכיסא השלטון, בתימן הסכנה ממשית ומיידית. גם בוושינגטון יודעים זאת, ועל כן לא מיהרו לתמוך בדרישות המפגינים. רק בחודש האחרון החלו להישמע קולות אחרים מממשל אובמה, שקורא אמנם להחלפתו של סאלח - אך רק בצורה שתשמור על יציבותה של תימן.

האיום הממשי על תימן מדאיג גם את שכנותיה - ובראשן סעודיה. בשבועות שקדמו לגל המחאה במדינה סייע חיל האוויר הסעודי במאבק מול מוקד מחאה אחר, המזוהה גם כן עם הג'יהאד העולמי: תומכיו השיעים של עבד אל-מאלכ אל-חות'י, שפעלו נגד מטרות צבאיות תימניות בצפון המדינה, באזור הגבול המשותף. המעוז השיעי נכנע בסופו של דבר, והסכים על הפסקת אש. תרחיש דומה בו ארגון טרור ישתלט על מדינה שכנה - הוא בגדר "תרחיש אימים" בעבור סעודיה ושכנות נוספות לתימן.

שאלת המפתח היא, כעת, אם ומתי יקיים סאלח את הבטחתו ויפנה את כסאו. מתנגדיו טוענים כי הצהרתו כי בכוונתו להתפטר היא מס שפתיים. כשמחד קיים איום טרור ממשי על עתידה של תימן, המונע בשלב זה מהלך בינלאומי נגד משטרו של סאלח - ומאידך הראו המפגינים כי אין להם חשש לפגוע בו פיזית, קשה להעריך כיצד תצליח תימן לצאת מהמבוי הסתום אליו נקלעה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת  

חיתוך מצב בעולם הערבי - סיקור מיוחד:

חצי שנה למהפכה: מצרים - לאן?

מהפכה בסוריה - תמונת מצב