על סף אסון: הרס, חורבן ורעב במחנה ירמוכ

יותר משנתיים היה מחנה הפליטים בלב דמשק נתון תחת מצור של המשטר, אך פלישת דאע"ש למקום בשבוע שעבר עלולה להיות שירת הברבור של המקום שהיה בעבר בית ל-150 אלף פלסטינים. אלפי התושבים שלא הצליחו להימלט מהמקום מצאו עצמם לכודים בבתים, מסתתרים מצלפים וסובלים ממחסור חמור במזון, מים ותרופות. תמונת מצב מתוך התופת

הרס וחורבן במחנה ירמוכ (רויטרס)

כ-150 אלף פליטים פלסטינים התגוררו במחנה ירמוכ שבדמשק לפני פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. בשבוע שעבר, עם הפלישה המסיבית של אנשי דאע"ש למקום, נותרו שם רק כ-18 אלף האחרונים - העניים ביותר - שלא הצליחו להימלט מאימת הקרבות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מחנה הפליטים, השוכן במרחק כ-8 ק"מ ממרכז דמשק, הוקם ב-1957 במטרה לשכן בו את הפליטים הפלסטינים שהיו מפוזרים במסגדים, בתי ספר ומבני ציבור אחרים. עם הקמתו הפך המחנה בית לקהילה הגדולה ביותר בסוריה של פליטים פלסטינים.

"לרוב הבתים במחנה אין דלתות או חלונות והמצב קשה במיוחד בחורף", סיפרה ראידה, תושבת המקום. "בהיעדר עץ אנחנו נאלצים לשרוף רהיטים ובגדים כדי להתחמם". בשנתיים האחרונות היה המחנה תחת מצור של משטר אסד והתנהלו בו קרבות עקובים מדם. מרבית תושביו נמלטו במהלך 2012 - רבים מהם למחנות פליטים בלבנון. "המצב בירמוכ הוא עלבון ומקור לבושה עבור העולם כולו", אומר בכיר האו"ם כריס גונס.

רק 18 אלף תושבים נותרו (רויטרס)

"התושבים לכודים בבתים"

"ירמוכ כבר הייתה נתונה בעבר תחת מצור כוחות המשטר, אבל כרגע התושבים לכודים בתוך הבתים שלהם בעוד לוחמי דאע"ש וצלפים התמקמו סביבם", סיפר פעיל זכויות אדם. "לרוב התושבים נגמרו המים והמזון ואם המצב יימשך זה יוביל לאסון הומניטרי".

"כדי להבין במעט מה קורה בירמוכ עליך לכבות את החשמל, המים והחימום, להסתפק בארוחה אחת ביום, לחיות בחשיכה ולהיות תלוי בעצים לחימום", סיפר אנאס, תושב המקום. תושבי ירמוכ שנותרו במקום לכודים שם כיום ללא גישה זדירה למזון, מים וחשמל.

באו"ם אומרים כי על מנת לענות על הצרכים המינימליים ביותר של הפליטים שנותרו במחנה, עליהם להכניס למקום לפחות 400 חבילות מזון מדי יום, אך תמונת המצב העגומה היא שבמהלך 2014 הצליחו אנשי האו"ם להכניס מדי יום רק 89 חבילות.

התושבים סובלים ממחסור כבד (רויטרס)

"מחכים למישהו שלעולם לא יבוא"

"הדבר הקשה ביותר הוא כשהילדים שלי קמים בבוקר, מבקשים ממני חלב ולחם ואין לי מה לתת להם", אומר מאהד, גם הוא מתגורר בירמוכ. בין 18 אלף התושבים שנותרו במחנה הפליטים - כ-3,500 הם ילדים. עזיז בן ה-10 נאלץ לבלות חמש שעות בחיפוש אחר מים עבור משפחתו. "בשבע בבוקר אני יוצא להביא מים לבית", הוא מספר, "אבל המים זמינים רק פעם בחמישה ימים".

בירמוכ שלושה מרכזי בריאות ורק מרכז חלוקת מזון אחד, אך גם המעט שיש נפגע קשות מהלחימה. "הבת שלי סבלה מחום של 40 מעלות", סיפרה ראידה, "אז היא קיבלה זריקה שתוקפה פג לפני חצי שנה. "תוקף האנטיביוטיקה פה פג מזמן".

15 חברות מועצת הביטחון של האו"ם דרשו היום פה אחד לאפשר כניסה של סיוע הומניטרי למחנה הפליטים: "יש להבטיח את ביטחונם של האזרחים במחנה ולהבטיח גישה לסיוע המוניטרי". בסוף השבוע האחרון הצליחו אנשי האו"ם לפנות כ-400 משפחות מהמחנה ואף העניקו "סיוע הומניטרי מציל חיים" ל-94 אזרחים נוספים, בהם 20 ילדים ו-43 ילדים - אך מדובר עדיין בטיפה בים.

"רבים מאיתנו היו מעדיפים למות אך איננו יכולים לסיים את חיינו", סיכם פיראז את תחושות הייאוש בתוך מחנה הפליטים. "איננו יכולים לעשות דבר מלבד לחכות. כמו במחזה 'מחכים לגודו', אנו מחכים למישהו או משהו שלעולם לא יגיעו".