הסוף: מובארק עלול לעמוד לדין

על פי הדיווחים במצרים, הנשיא המודח מובארק נמלט עם בני משפחתו אל בית הקיץ שלו בשארם א-שיח', ובינתיים מסרב לעזוב את המדינה ודורש "להיקבר במצרים". אלא שאם הוא ימשיך להתעקש, התביעה הכללית עלולה להעמיד אותו לדין, מהלך שעשוי להסתיים גם בעונש מוות. סיכום מיוחד של 30 שנות שלטון מובארק - שהסתיימו בגירוש

יממה לאחר ההודעה הדרמטית על התפטרותו מתפקיד הנשיא, עתידו של מוחמד חוסני מובארק עדיין לוט בערפל.

מיוחד: כל העדכונים על המהפכה במצרים 

על פי הדיווחים במצרים, הנשיא המודח המריא אמש עם בני משפחתו מארמון הנשיאות בקהיר אל בית הקיץ שלו בשארם א-שיח', שם הוא שוקל את המשך דרכו ומסרב בינתיים לעזוב את גבולות המדינה, כפי שדורשים המפגינים. על רבים מבכירי משטרו של מובארק כבר נאסר לצאת מגבולות מצרים, וייתכן שגורלו של מובארק יהיה זהה.

במצרים מעריכים כי אם מובארק אכן יישאר במדינה בסופו של דבר, התביעה הכללית עלולה לפעול נגדו משפטית ולהעמיד אותו לדין – מהלך שעשוי להסתיים בהוצאתו להורג של השליט הכל-יכול - לשעבר.

ממשפחת איכרים ענייה למנהיג המדינה

כמעט שלושים שנים שלט מוחמד חוסני מובארק במצרים, תקופה שבמהלכה התמודד עם אתגרים רבים בתוך מצרים וביחסים עם שכנותיה - וגם בחייו האישיים. במשך רוב שנות שלטונו שמר מובארק על יציבותה של מצרים, וגם על מעמדה כמדינה מרכזית במזרח התיכון.

מובארק נולד בשנת 1928 למשפחת איכרים ענייה, בכפר במחוז מנופייה באזור הדלתא של הנילוס. בתקופה ההיא, עבור צעירים מהפריפריה, הצבא היה הדרך לשיפור המעמד החברתי, ומובארק עלה על מסלול הקידום המהיר הזה בגיל צעיר, כשהתגייס לאקדמיה הלאומית הצבאית של מצרים.
  
זמן קצר אחרי גיוסו, עבר מובארק בהצלחה את מבחני קורס הטיס והצטרף לחיל האוויר המצרי. בדיעבד אפשר לומר שהפיכת הקצינים ב-1952 תפסה את מובארק בזמן הנכון, ובמקום הנכון. הוא התברג בתפקידי מטה בצבא, ושיאה של הקריירה המפוארת הזאת הגיעה עם מינויו לתפקיד מפקד חיל האוויר בשנת 1972.

גיבור הניצחון המצרי במלחמת יום כיפור

מלחמת יום הכיפורים ב-1973 הייתה המבחן הקשה ביותר שלו כמפקד חיל האוויר, וגם ההצלחה האדירה ביותר. היא העלתה את קרנו של מובארק לאחר שבפיקודו הונחתו מהלומות כואבות על חיל האוויר הישראלי. מובארק הפך לחלק מסיפורי הניצחון המצרי של המלחמה ההיא.

בשנת  1975 מובארק השתחרר מהצבא, ומונה מיד לסגנו של הנשיא אנואר סאדאת. המצביא שבמשך כל שנותיו הבוגרות למד איך להכין את הצבא למלחמה בישראל, החליף תפקיד מקצה לקצה כשהפך להיות חלק ממגבשי הסכם השלום עם ישראל שנחתם בשנת .

מובארק יכול היה להמשיך לכהן כסגן במשך שנים רבות לימינו של סאדאת, אלמלא ההתנקשות של קיצונים בחייו של הנשיא במצעד הניצחון הצבאי באוקטובר 1981. מובארק ישב באירוע הזה לצדו של סאדאת כאשר המתנקשים התקרבו לבימת הכבוד. בהבזק של שנייה מובארק קפץ מהכיסא, ובכך חייו ניצלו. סאדאת נהרג במקום.
 
כמחליפו של סאדאת בתפקיד הנשיא, פתח מובארק מיד עם היכנסו לתפקיד במלחמת חורמה נגד ארגוני הטרור במדינה, והקשיח את חוקי החירום. אבל האתגרים שעמם התמודד מובארק לא היו רק בתוך מצרים. מעתה היה עליו לנהל את היחסים השבריריים עם ישראל מצד אחד, ועם חזית הסירוב שניצבה מולו בעולם הערבי בעקבות הפרת החרם על ישראל.

השלום הקר של מובארק

השלום שהחל כלחיצות ידיים חמימות על מדשאת הבית הלבן הפך בימיו של מובארק לשלום קר נטול גילויי אמפתיה, אולי הדרך היחידה של המשטר שהעז לחצות את הקווים לעבר ישראל לשרוד באזור. בהדרגה פיתח מובארק מערכת יחסים פרגמטית עם ישראל, וגם הצליח להשיב למצרים את מעמדה האזורי כמדינת מפתח, במיוחד לאחר תחילתו של תהליך השלום  אזור בראשית שנות ה-90', שמצרים התגייסה לסייע לו בעיקר בהסכמים בין ישראל לפלסטינים.

רצח רבין בנובמבר 1995 היה הספק-הזדמנות, ספק-תירוץ, להגיע לכאן לכמה שעות - מחווה אחרונה לידיד שהוקיר, "גיבור אמיתי של השלום", לדבריו של מובארק בהלוויתו של יצחק רבין בירושלים.
 
בתוך מצרים מובארק הצליח לגייס השקעות בינלאומיות לפתח מיזמים כמו פרויקט הפקת הגז בשיתוף פעולה עם ישראל, ובעיקר להיאחז בסיוע הצבאי והכלכלי שמקבלת מצרים מארצות הברית על מנת לשמור על יציבות ושקט פנימי.
 
כלפי חוץ מובארק שמר על מדיניות מתונה ביחס לישראל גם במשברים הקשים ביותר ובכך עורר יריבות קשה בין מצרים לציר הרדיקלי בהובלת סוריה ואירן, אבל ככל ששרד בתפקיד -  כך גברו האיומים עליו. בשנת 1995 ניצל מובארק בפעם השנייה מהתנקשות בחייו. הפעם היה זה בעת ביקור באתיופיה, וכך הוא סיפר: "מישהו שכב על הארץ והחלו להישמע קולות ירי אוטומטי. הייתי המום, חשבתי לעצמי 'מה זה?'. אני קיבלתי את העניין בשלווה. הייתי רגוע יותר מכולם. מישהו יורה או משהו כזה... הרי הסוף של כולנו יגיע. אני משוכנע בזה. מי יחיה אלף שנה?"

פורש מהמשחק אחרי 30 שנה
 
בשנים האחרונות התרופפה יציבותו השלטונית של מובארק, לאחר שארגוני האופוזיציה, "האחים המוסלמים" ותנועות אזרחיות אחרות ביקשו לאפשר בחירות חופשיות והוגנות במדינה ולבטל את חוקי החירום.

המחאה נגד מובארק גברה ככל שמצבו הבריאותי התרופף. שמועות על מותו החלו להופיע חדשות לבקרים בתקשורת המצרית, ובמיוחד נוכח הצעדים שעשה מובארק כדי לקדם את בנו גמאל בשורות מפלגת השלטון ולהכשירו כיורש בבוא העת.

בחודש האחרון הגיעה המחאה הזאת לשיאה, ובעקבותיה פרצו במצרים מהומות שכמותן לא היו במשך כל שלושת העשורים שבהם שלט מובארק ביד רמה. אתמול, לאחר שבועיים וחצי של הפגנות סוערות והתנגשויות ברחובות מצרים, הודיע סגנו שמונה זה מכבר, עומר סולימאן: מובארק פרש מהמשחק.

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על מה שקורה במצרים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק 

מהפכה במצרים - סיקור מיוחד:

הצבא המצרי: נשמור על הסכם השלום עם ישראל

איך התפטרות מובארק תשפיע על ישראל?

ההמונים במצרים ניצחו - מובארק הלך הביתה

צפו: עדות בעברית מתוך כיכר תחריר

מול המצלמה: רכב דורס עשרות מפגינים בלב קהיר

אזרחי מצרים: "תודה למי שהמציא את הפייסבוק"

צפו: הקרב האלים על הגשר בקהיר

מי אתה, מוחמד אל בראדעי?

צפו: סיור וירטואלי במוקדי המהפכה