"נילחם במצור של דאע"ש עד שנמות"

הקרב האחרון? כבר 18 חודשים צרים לוחמי דאע"ש על העיר העירקית חדית'ה, העיר האחרונה שלא נפלה במחוז אנבאר. התושבים סובלים מרעב וממחסור בתרופות, אך הם מסרבים להניף דגל לבן מול ארגון הטרור: "אין לנו לאן ללכת"

"נילחם יחד עד שנמות" (רויטרס)

במסגרת נסיונות ההשתלטות על עירק וסוריה, ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) צר כבר במשך 18 חודשים על העיר חדית'ה. התושבים נאבקים בכובש במשך שנה וחצי, אך המזון והציוד הרפואי אוזל. צבא ארצות הברית תוקף בימים האחרונים מהאוויר על מנת להדוף את אנשי דאע"ש מהעיר, כדי למנוע את מפלת "העיר העירקית האחרונה" במחוז אנבאר, רק 150 קילומטרים מבגדד. ה"וושינגטון פוסט" האמריקני מספק הצצה נדירה לחיים בעיר האסטרטגית שלא מוכנה להיכנע.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

יתר הערים הסמוכות, ובראשן פלוג'ה ורמדאי, נפלו כבר בידי ארגון דאע"ש. פעילי הטרור טבחו באלפי אנשים באמחוז אנבאר, אך העיר חד'יתה נותרה מוקד ההתנגדות העיקרי. שבטים מקומיים והצבא העירקי לחמו והדפו את המתקפות עד כה.

עבור דאע"ש מדובר בהישג רציני: הסכר הארוך הוא יצרן החשמל השני בגודלו במדינה. אם ישתלטו על הסכר, יוכלו להציף כפרים ושדות למרחק של מאות קילומטרים. הבשורה הטובה יחסית: דאע"ש עסוק בימים אלה בהגנה על העיר רמאדי, וייתכן כי יסיג את כוחותיו מאזור העיר.

בהקלטה שפרסם הארגון לאחרונה, הוא קרא ללוחמים הסונים באזור להיכנע והזהיר כי אנשיו יכולים לפרוץ לעיר "בכל רגע". בתחילת החודש שלח הארגון 37 מכוניות תופת לאזור על מנת להכניע את התושבים, אך לא הצליח עד כה.

לוחמי דאע"ש צרים על העיר (רויטרס)

האוכל - רק בשוק האפור

מומחים טוענים כי זהו מעוז ההתנגדות המרכזי שמפריד בין דאע"ש לבין הגבול הסורי בשלב זה, וגם הסכר הגדול של העיר, שעדיין מספק חשמל לתושבים, נחשב ליעד חשוב עבור ארגון הטרור. מחירי המזון והדלק זינקו בעיר במשך החודשים האחרונים, וחלק מהתושבים מתחננים על חייהם ונסמכים על סיוע - שמגיע לעיתים רחוקות ונדירות.

הקואליציה נגד דאע"ש בראשות ארה"ב ביצעה תקיפות אוויריות רבות באזור, על מנת למנוע מלוחמי דאע"ש להשתלט על שטחים נוספים. למרות זאת, פעילי המדינה האסלאמית הצליחו למעשה לנתק את העיר מהעולם, בתקווה שהמצור יכניע את התושבים.

תושבת האזור, איסרא מוחמד בת ה-38, אמרה כי "זה מרגיש כאילו אנחנו לא חיים בעירק, אין דרך לצאת - אנחנו כמי אי במדבר". משפחתה של מוחמד מנסה לעזוב את העיר כבר במשך שלושה חודשים, אך הדרך היחידה החוצה היא טיסות צבאיות מהבסיס הסמוך והמטוסים הפכו לנדירים יותר ויותר.

עדות נוספת למצוקה היא תופעת השימוש הנרחב באופניים, שהפכו לנפוצים יותר ממכוניות בשל עליית מחירי הדלק. רוב המשפחות כבר אינן יכולות להרשות לעצמן קמח - שמחירו זינק ל-840 דולרים לשק של 50 קילוגרם. הרופאים המעטים נמלטו, רוב התרופות אזלו והחשמל פועל רק שלוש שעות ביום.

"נשכחנו, אבל לא ניכנע"

מחירי המזון צנחו מעט בימים האחרונים לאחר ששיירות סיוע הצליחו להגיע לעיר בליווי מסוק: המבצע החשאי כלל נסיעה מסוכנת בתוך שטחי דאע"ש. למרות זאת, רוב האוכל הגיע לידי השוק האפור.

מאות עומדים בתור בחום הכבד כדי לקבל סיוע הומניטרי ומזון, במקרים הנדירים בהם ארגוני סיוע מצליחים להגיע לאזור. "בגלל המצור, זו הפעם הראשונה שהצלחנו להגיע לעיר להביא אוכל ותרופות", סיפר חיידר מג'יד, בכיר במשרד ראש הממשלה המקומי.

"העבודה שלנו הכי קשה במדינה", אמר אחד ממפקדי כוחות הביטחון המקומיים. העיר נותקה מקווי האספקה הממשלתיים, מכיוון שכמעט כל השטח מחדית'ה לכיון מערב והגבול הסורי נפל בידי ארגון הטרור.

על פי ההערכות, 96 אלף תושבים נותרו בעיר - רובם בלית ברירה. ראש העיר, עבד אל חכים אל-ג'וגאיפי, אמר כי "האנשים סובלים מאוד בגלל המצור, דאע"ש תוקפים כל הזמן, אבל אנחנו לא ניכנע למצור האכזרי".

העיר ידעה קרבות עזים גם במהלך המבצע האמריקני לפני עשור, ועשרות מהתושבים נטבחו. למרות זאת, האזרחים באזור מסרבים להיכנע ונחושים למנוע את הקמת הח'ליפות של דאע"ש. שוטר מקומי בשם עוואד ח'לאף הצהיר בשם תושבי העיר: "אנחנו נשכחנו, אבל הסכמנו להילחם יחד עד שנמות".