משפחת הד"ר המצרי: "לא רוצים את תואר חסיד אומות עולם"

מוחמד הלמי, שחי בברלין והציל יהודים מהנאצים, הפך לערבי הראשון שהוכר כחסיד אומות עולם על ידי מוזיאון יד ושם, אך קרוביו דוחים את הכבוד. "אם כל מדינה אחרת הייתה מעניקה את הפרס, היינו שמחים איתו" אמרה מרבת חסאן, רעייתו של אחד מקרוביו

משפחת המצרי שהוכר כחיסד אומות עולם לא רו (יד ושם)

בני משפחתו של הערבי הראשון שקיבל ממוזיאון יד ושם את התואר "חסיד אומות עולם", בגלל שסיכן את נפשו כדי להציל יהודים בזמן השואה, הודיעו היום (א') שהם לא מעוניינים בהכרה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הרופא המצרי מוחמד הלמי קיבל את התואר בחודש שעבר, על שהחביא יהודים כששהה בברלין בזמן ימי השלטון הנאצי. כתב סוכנות הידיעות AP יצאו לשוחח עם בני המשפחה השבוע בקהיר ושמעו מהם כי הם דוחים את התואר ולא רוצים לקבלו. "אם כל מדינה אחרת הייתה מעניקה את הפרס להלמי, היינו שמחים איתו", אמרה מרבת חסאן, רעייתו של אחד מקרוביו של הלמי.

ביד ושם טענו בעבר שלא מצאו את בני משפחתו של הלמי, שמת ב-1982 בברלין. סוכנות הידיעות AP הסתייעה בהיסטוריונית הגרמניה מריטנה הוויט, שמצאה קרוב משפחה - בן אחותה של רעייתו של הלמי, שמתה ב-1998, המתגורר בקהיר.

אירנה שטיינפלדט, ראש מחלקת חסידי אומות ע (AP)

לא רצה להביא לעולם ילדים כדי שלא יראו את זוועות המלחמה

מרבת חסאן אמרה לכתב סוכנות AP שהמשפחה לא מעוניינת בפרס הישראלי כי היחסים בין מצרים לישראל עדיין עוינים, למרות הסכם השלום שנחתם לפני שלושה עשורים. "אני מכבדת את היהדות כדת ואני מכבדת את היהודים, האסלאם מכיר ביהדות כדת שמיימית", הסבירה. על מעשיו של הלמי היא סיפרה: "הוא לא בחר לטפל באנשים מעם או דת או גזע מסוים, הוא טיפל בחולים לא משנה מי הם היו".

מרבת בת ה-66 סיפרה שהיא ובעלה, שלא רצה לדבר על הנושא או להיחשף בשמו, ביקרו את הלמי בעבר בגרמניה. הוא נולד ב-1901 בחרטום (היום בירת סודן, שאז הייתה עדיין חלק ממצרים) לאם גרמניה ואב מצרי. לברלין הוא הגיע ב-1922 כדי ללמוד רפואה ועבד כאורולוג עד 1938, אז השלטון בגרמניה אסר עליו לטפל בחולים מפני שאינו בן הגזע הארי.

כאשר המשטר הנאצי החל לגרש יהודים, הוא החביא את אנא בורוס בת ה-21, שהייתה חברת המשפחה בבקתה בפרוורי הבירה ברלין. הוא סיפק לה ולבני משפחתה טיפול רפואי. על פי הפרטים שמפרסמים ביד ושם, ארבעה מבני משפחת בורוס הצליחו לשרוד את רדיפות הנאצים ובסופה של המלחמה, להגר לארה"ב. "אני חושבת שזה ראוי לציון, זה מעורר השראה", אמרה אירנה שטיינפלדט, ראש מחלקת חסידי אומות עולם ביד ושם.

אחרי המלחמה, הלמי חזר לעבוד כרופא והתחתן עם אישה בשם אמי, אך לשניים לא היו ילדים. "הם לא רצו להביא ילדים לעולם מפני שהם פחדו ממלחמות", מסבירה חסאן. "הם לא רצו ילדים שיראו את זוועות המלחמה".