פרופיל של רודן: מי אתה בשאר אסד?

כשבשאר אסד ירש את השלטון בגיל 34, התעוררה תקווה שמשהו עומד להשתנות - שרופא העיניים המופנם, שהתחנך באנגליה והתחתן עם הבריטית היפה, יביא בשורה ליברלית לסוריה. כיום כבר ידוע כי בשאר עולה על אביו באכזריות כלפי בני עמו, אך האם אפשר ללמוד מעברו של אסד, ממשפחתו ומהסובבים אותו כיצד יגיב לתקיפה אמריקנית?

בשנת 1999, שנה לפני שבשאר אסד נכנס לנעלי אביו, ספגה משפחת השלטון בסוריה זעזוע פנימי קשה - במהלך ארוחת ערב חגיגית התפתח ויכוח סוער בין האח הצעיר מאהר, לגיסם עסאף שאוקת שנשוי לאחותם הבכורה בושרה. מחמת זעם שלף לפתע מאהר את אקדחו וירה בבטנו של הגיס.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

שאוקת עבר באירופה סדרה של טיפולים רפואיים שהצילו את חייו, ומנעו מהתקרית האיומה הזאת להפוך לאסון משפחתי. אבל למרות הניסיונות להסתיר, הסיפור הזה לא נשאר במשפחה - הוא דלף החוצה, עבר מפה לאוזן, והגיע לבסוף גם לעיתונות הכתובה. כך קיבלו אזרחי סוריה הוכחה ניצחת למה שכבר זמן רב יכלו להרגיש - משהו לא בסדר אצל האסדים, וזה לא סתם יחסי איבה במשפחה. יש שם התנהגות אלימה, משולחת רסן, חייתית, אכזרית. אפילו בין בני המשפחה עצמם.

האכזריות הזאת מלווה את סיפור חייהם של הסורים כבר למעלה מ-40 שנה, בהן שולטת במדינה המשפחה של בני העדה העלוואית מקרדאחה שבאזור החוף הסורי ליד לטקייה. אסד האב, שהיה מפקד חיל האוויר הסורי ושר ההגנה, יצר משטר של טרור במדינה לאחר שהדיח את יד ימינו בראשית שנות ה-70, וקבע כללי ברזל שאותם הנחיל גם לבאים אחריו - על התמרדות של אזור מסוים משלמים כולם את המחיר, ולא רק המורדים. כך, על פי עקרון הענישה הקולקטיבית, למעלה מ-20 אלף בני אדם נטבחו בעיר חמה בראשית שנות ה-80 בעקבות ניסיון התקוממות של האחים המוסלמים. הכללים הללו התקבעו מאז לא רק בזיכרון של העם הסורי ושל מנהיגו, אלא גם בזיכרונו הצעיר של בשאר שהיה אז עדיין ילד.

הטבח בחמה, ראשית שנות ה-80 (צילום ארכיון)

הדרך לשלטון: האח הבכור נהרג - בשאר נאלץ לעזוב את קריירת הרפואה

אם הדברים היו תלויים רק בו, בשאר היה ממשיך לקריירה של רפואת עיניים, אולי מחוץ לסוריה. בשנות ה-90 הוא היה ממש בדרך לשם - התחיל התמחות, הסתגל לחיי הנוחות באנגליה, וסיפר לחבריו שהוא לא ממש נלהב בכל פעם שמזכירים את שמו של אביו בנוכחותו. היורש המיועד לתפקיד נשיא סוריה היה בכלל באסל, אחיו הבכור של בשאר, אלא שבשנת 1994 הוא התרסק לתוך קיר במהלך נהיגה פרועה, ובכך נסללה הדרך דרכו. אסד האב לא ממש השאיר לבשאר ברירה, מאז שאחיו נהרג הוא היה צמוד לאביו, ואת רפואת העיניים נאלץ לנטוש לטובת שיעור במנהיגות ובשלטון דיקטטורי.

מהר מאוד בשאר השתלב בעניינים, הבין איך המנגנון פועל, איך קבוצת המיעוט העלוואית שולטת ביתר הקבוצות בסוריה ביד ברזל, וכך בעקיפין מנהלת גם את לבנון. אסד היורש הבין במהרה גם את החשיבות של כוח בכלל וכוח צבאי בפרט כדי לשרוד כמנהיג. עם מנה גדושה של צייתנות לכללי הברזל שהנחיל לו אביו קיבל לידיו באשר את השלטון לאחר מותו של חאפז ביוני 2000. כלפי חוץ היורש הצעיר הצטייר כהבטחה גדולה בעיני התקשורת המערבית - משכיל, נאור, התחנך במערב, ותוך זמן קצר התחתן עם בתו המרשימה והרהוטה של רופא לב סורי שהשתקע בלונדון.

יורש בעל כורחו, בשאר אסד בילדותו (צילום ארכיון)

המנהיג הנאור והמבטיח התגלה כרודן אכזר

בשאר גם טיפח לעצמו במשך השנים דימוי של מנהיג צעיר שמחובר לעולם המודרני, לטכנולוגיה ולאינטרנט. בתמורה לכך הוא קיבל הרבה חום, חיוכים, מחוות ומחמאות מהעולם שבחוץ. אבל בבית, מאחורי החזות החיצונית הזו, נמשכו הקשיחות והאלימות שעוברת במשפחה. התגובה הכוחנית שבה ועלתה בכל פעם שבה אסד התמודד עם איום על ההנהגה שלו. כאשר ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי סירב לקבל ממנו הנחיות, אמר לו באשר בפגישה "אשבור את בנון על ראשך". זמן לא רב אחר כך מצא חרירי את מותו בפיצוץ רב עוצמה בבירות.

העדויות שקשרו את אסד לאיום ולחיסול פגעו בתדמיתו ועוררו זעם רב בלבנון על הנשיא הסורי. הדבר עורר מצוקה גדולה אצל בשאר ואצל בעל בריתו הלבנוני ארגון חיזבאללה, שעל פי הראיות ביצע את ההתנקשות בחרירי. וגם התגובה הכוחנית להתנגדות בלבנון לא איחרה לבוא - במהרה פרץ גל של התנקשויות נוספות באנשי אופוזיציה בניסיון לדכא את המחאה. אך הצעד הזה רק החריף את קול הזעקה נגד אסד, ואילץ אותו בסופו של דבר להתקפל ולהסיג את כוחותיו מלבנון בקיץ 2005.

ניסיון לדכא התקוממות מבית הפך לטבח שכמותו לא נראה באזור

כעבור יותר מחמש שנים, כשהגיע האביב של דמשק, אסד החליט שסוריה לא תהיה כמו לבנון - על התקוממות בבית יגיב ביד ברזל כפי שנהג אביו. אחיו מאהר, שהפך בינתיים למפקד משמר הרפובליקה, רק דרבן את הטבח נגד האוכלוסייה באזורי ההתקוממות. הלחצים והכעסים על חוסר ההצלחה לדכא את מהומות המחאה בכוח, והציפיות של מנהיגי המיעוט העלוואי, שמשמשים כמפקדי הצבא הבכירים, לשמור על השלטון בידיהם בכל מחיר - כל אלה הובילו להרג בקנה מידה שלא נראה כמותו בשום מדינה אחרת באזור.

במצוקתו אסד העדיף להתבודד בארמון, הרחק מרעש ההמונים הנטבחים ברחובות. משם שידר לעולם תמונות של מציאות מעוותת, ולעיתים גם שקר גס. בריאיון לברברה וולטרס לפני כשנתיים אמר הנשיא הסורי: "אני רק הנשיא, המדינה לא בבעלותי. לא הייתה פקודה להרוג או לנהוג באכזריות. מדובר בהאשמות שווא".

וככל שהוא שקוע בלחימה הטבח הופך אצל אסד לשגרה. מסוגר בתוך ארמונו, בדפוסי החשיבה שלו, של אחיו ושל אביהם. מסרב לקבל עצות ולהבחין בתמרורי האזהרה המנסים לחלצו מהמשבר הקשה של מלחמת האזרחים. עכשיו באשר צריך לקבל החלטה לגבי המתקפה הקרבה ובאה עליו. אבל ההחלטות אצלו, כבר ידוע, לא חורגות ממה שמוכר ומקובל במשפחת אסד - משפחת השלטון הרצחנית ביותר שקמה במזרח התיכון.